🔥בין הלהבות🔥

פרק ראשון [] אני

קוראים לי ג'ני, כי ג'ני זה אש בג'אווה. ויש לזה הסבר מאוד פשוט, כשנולדתי, ואמי ראתה אותי, הדבר הראשון שראתה בי היה השיער הג'ינג'י הלוהט שלי, אז היא החליטה לקרוא לי ג'ני, שזה גם נשמע כמו ג'ינג'י. השם המלא שלי זה ג'ני ג'יין ג'ונסון, תנחשו מה ראשי התיבות שלי...

וחוץ מהשיער הג'ינג'י יש לי עיניים כחולות ונמשים על כל הפרצוף הלבן שלי.

אומרים עלי שאני קופצנית, ולא יכולה לשבת רגע אחד בשקט. ושיש לי מזג חם ופתיל קצר, אבל שאני מוכנה לעזור לכל מי שרק יצטרך אותי.

אגב, אני אוהבת אומנות, במיוחד ציור ועיצוב, וגם אני די טובה בזה.

כשהייתי בת שמונה, לפני ארבע שנים, הדלקתי אש בפעם הראשונה. אמא שלי לא הרשתה לי כשביקשתי ממנה, אז הגנבתי לחדרי קופסת גפרורים מלאה שפילחתי מהמטבח. לא ידעתי בדיוק איך עושים את זה, ראתי רק את אמא שלי עושה את זה כשהיא הדליקה נרות, וחשבתי שכל העיניין הוא רק לעשות "וויש!" עם הגפרור על הצד של הקופסה.

שברתי בערך עשרה גפרורים עד שהצלחתי.

וכשהצלחתי, החזקתי את הגפרור מול עיני והסתכלתי על האש הבוערת, מאכלת את העץ.

תמיד היה לי משהו עם אש, מגיל צעיר הגז הכתום והלוהט הזה הקסים אותי, ואהבתי שאבא שלי הדליק נרות בחנוכה. פשוט ישבתי, והתבוננתי באש אוכלת את השעווה הלבנה של הנרות בחנוכיה. אמא שלי, שראתה איך אני מוקסמת מהאש, חששה מיד, ואסרה עלי בכל תוקף להתקרב או לקרב משהו לאש, לבל שאני אכווה. היה לי מותר רק להסתכל - מרחוק.

אני יודעת שזה ישמע מוזר, אבל מה שאני עוד אוהבת זה את העשן. אני אוהבת להריח אותו, לשאוף אותו לתוך אפי המעוגל ולהרגיש את הסלסולים השחורים בתוך נחירי ממש. אני אוהבת את הריח שלו מאוד, הוא נורא נעים לי.

אבא שלי שונא שאני מריחה עשן, הוא אומר לי להפסיק עם זה מיד, ושזה הורס לי את הריאות, ואחר כך יהיה לי סרטן - הוא רופא, אבל אני תמיד ממשיכה להריח.

ברור מאליו שהחג האהוב עלי הוא ל"ג בעומר. איך אפשר לא להשתגע מהמדורות האלו? החום, העשן, האווירה, והריח...

אני אוהבת מדורות, שנותנים לאש להשתולל, ולעשות את מה שהיא באמת יכולה לעשות.

אני אוהבת את הגיצים, נקודות כתומות ובוערות כאלו, שעפות מתוך המדורה.

אני אוהבת שאחרי שהמדורה דועכת, אפשר לנעול נעלים אטומות ולדרוך על הפחם הרותח, לראות את האש ולהרגיש את החום ממש מתחת לסוליות הנעליים שלך.

אה, כן, ורציתי לספר לכם את הסיפור שלי.