🔥בין הלהבות🔥

פרק שביעי [] מגילת רוח האש

ויהי לפני עידן ועידנים, בעידן שם בני האדם עוד לא הלכו על פני האדמות, והעופות והדגים רק התחילו להתפתח. הייתה לה רוח גדולה, אשר שלטה בהכל, ומה שאמרה - קרה. ויהי יום, והרוח הקרקע התחילה לחשוש מה יקרה אחר שתתנדף מהעולם. ואיך היצורים ימשיכו לחיות בלא יד חזקה אשר תשלוט שם ותדאג לכל צורכם. אז החליטה הרוח הציר, שתביא היא צאצאים לעולם, והיא עצמה תעלם. צריך להבין על מנת להביא לילדים לעולם. גלתה היא שתצטרך לפצל את הבית, לארבע בריות קטנות יותר, שינהלו את העולם היחיד. אז נבראו להן ארבע רוחות קטנות במקומה. רוח המים, רוח האוויר, רוח האדמה ורוח האש. ארבעת הרוחות החליטו לשתף פעולה, ויחד בראו את בני האדם.

ויהי אחר כאלף שנה, ותחל מריבה גדולה בין רוח המים, רוח האוויר, רוח האדמה ורוח האש. ויפרדו הרוחות, וכל רוח קיבלה את הגוף שלה. רוח המים קיבלה קרחון בודד, באוקיינוס ​​שהיא בראה בעצמה. אילן נבלה אחד, בשמיים שבראה היא בעצמה. קיבלה סלה אחת, על הקרקע שהיא בראה בעצמה, ורוח האש, קיבלה להבה אחת האשמה שהיא תראה בעצמה.

כל רוח, אינה יכולה לעשות כלום, כל רוח מחכה למושיע שלה, זכר או נקבה, צעיר או מבוגר, רק שישיה בעל לב זהב, שיוכל לשחרר את הרוח.

זה היה נראה לי קצת כמו מין סיפור בריאה מוזר שכזה. ואז ראיתי שבתחתית המגילה כתוב דבר מה בכתב יד.

שלום ג'ני, אני רוח רוח האש. האם תסכימי לשחרר אותי?

הסתכלתי על הלהבה הקטנה.

"את רוח האש?" שאלתי אותה.

היא רטטה מעט, ואז פתאום ראיתי מזוית עיני, דבר מה נוסף היה כתוב על המגילה, שלא היה כתוב שם קודם.

כן , זו אני. אם תדברי, אני אוכל לשמוע אותך, ולכתוב. שלי לתקשר עם העולם. כתיבה וחזרה על מילים. בעבר, לפני שרבתי עם אחיותי הרוחות יכולתי גם לדבר, אבל זה העונש שנגר עלי בגלל הסתרתי את דבריה של רוח המים, היא אחראית על הדיבור, הקול והשירה.

"וואו," אמרתי, והבטתי בלהבה.

כן, כתבה הלהבה. הבל תאמיני לי שזה לא בדיוק פיקניק.

"שמה?"

שאני כלואה

"אבל את לא בדיוק כלואה,"

פיזית, לא, אבל אני לא יכולה לעשות כלום.

"מה זאת אומרת?"

לא שמעת על בעיית המגמה במאה שנים האחרונות?

"שמעי, אבל לא בדיוק הבנתי מה זה, איך זה קשור אליך?"

בעיית המגמה העולמית, במאה השנים האחרונות לא נצפו בכלל התפרצויות הר געש.

"מה באמת?"

כן. אני היא האחראית על התפרצות הרי הגעש. ומאז שנכלאתי,  לפני מאה שנה. לא קרה כלום.

"וואו."

אהה.

"אבל - מה קרה אם הרוחות האחרות?"

שמעת על זה שאין צונאמי,רעידות אדמה או הוריקנים, טורנדו וציקלון?

"זה בגלל זה?"

כן.

"וואו."

אבל זה יחזור אם תשחררי אותי. ואת הרוחות האחרות.

"אבל איך משחררים אותן?"

טוב, זה קצת מסובך. את צריכה לאסוף כמה קמעות עתיקים ו- את מסכימה.

חשבתי על זה קצת. "כן, אני העשה הכל למען הרוחות."

וברגע שאמרתי את המילים האלו, כל מה שהיה כתוב על הקלף של מגילת רוח האש נמחק, והופיע כיתוב חדש.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

סליחה שלאחרונה היו פרקים יותר קצרים, פשוט יש דברים שחייבים להשים בפרקים נפרדים. במיוחד שזה שלב הפיתוח של העלילה. וגם זו הייתה ת'אכלס רק שיחה בין רוח האש לג'ני.