עמדתי שם בערך עשר דקות, על השביל, וחיסלתי את מה שנשאר מהחטיף שלי. ואז רכב שטח פתאום נעצר לידי, וממנו אמי יצאה, וישר רצה אלי וחיבקה אותי.
"בואי, תעלי." אמרה אמא. היא פתחה לי את הדלת של המושב האחורי, ואז הלכה והתיישבה במו8שב הקדמי, ליד מישהו שלא הכרתי.
"לאן אנחנו נוסעים?" שאלתי.
"הביתה." השיבה אמי בקצרה.
החושך ירד, אני הייתי מותשת על המושב האחורי, אמא והנהג לא דברו, ולאט לאט נרדמתי. הייתי במקום כתום. איך אני אגיד את זה? פשוט חדר כתום, ובוער. עמדתי באמצע החדר, שהיה בגודל של חדר השינה שלי בבית. מסביבי, בכל אחת מפינות החדר עמד אדם אחר. אישה בעלת שיער כתום ועיניים חומות, נערה עם שיער לבן ועיניים אפורות, עוד נערה, עם שיער כחול ועיניים כחולות וגבר עם שיער חום ועיניים חומות. אף אחד לא אמר לי את זה במפורש, אבל הייתי בטוחה שמדובר בארבעת הרוחות.
"שלום ג'ני." אמרה רוח האדמה. היה לה קול בס עבה ונמוך, מחוספס מעט.
"שלום." אמרה גם רוח המים, קולה היה צלול וגבוהה.
"שלום." הוסיפה רוח האוויר, קולה היה גבוה ומצחקק, מרחף.
"ג'ני," אמרה רוח האש. "את חייבת לבוא עכשיו. כחי איתך את מי שלא תביאי ותבואי עכשיו. אי אפשר לחכות. מה פתאום נתקעת? מה, הברזת מהטיול כדי לפגוש אותנו? בואי עכשיו. או שאני אביא אותלך ואת מי שלא תרצי להביא לכאן בכוח."
בחלומי לא הייתי יכולה להגיד שום דבר. ואז ענן גדול ושחור הגיע משום מקום וחלומי החשיך.
YOU ARE READING
🔥בין הלהבות🔥
Fantasíaג'ני חיה חיים רגילים לגמרי. יש לה חברות והורים, ולא מעט חיים. ג'ני מאז ומתמיד אהבה אש. היא ראתה בזה סוג של קסם, ואף על פי שניסתה להפסיק את זה, היא ממשיכה להדליק גפרור בכל פעם שהיא צריכה עזרה. אלה החיים שלה, אבל הכל משתבש בטיול השנתי של בית הספר, היא...
