פרק 7

1.3K 55 73
                                    

*הפרק מכיל שפה בוטה*

״ומי את שתחליטי עתיד של מישהו?״ שאל נואה שנכנס לכיתה.

׳מה הוא עושה פה? ולמה דווקה עכשיו?׳ חשבה לעצמה מופתעת לראות את נואה, ארין גם הרגישה נורא מושפלת, היא נורא הייתה מלוכלכת בקפה.

״נואה! מה אתה עושה פה?!״ שאלה אשלי ומייד קמה מהשולחן.

״מה אתן עושות פה? ולמה?״ התחיל להתקרב אלייהן, בידו הוא החזיק את הג׳קט שארין נתנה לסופיה אתמול, הוא בא כדי להחזיר לה אותו.

׳כלבה שכמוך׳ חשב לעצמו ונעמד מול אשלי, מבטו היה מאיים ומפחיד, נואה מאוד התעצבן על איך שהיא השפילה את ארין.

״כלום״ אמרה לחוצה ויצאה מהכיתה עם החברות שלה.

נואה נאנח בעייפות ונעמד ליד ארין.

״קומי״ אמר והסתכל עלייה במבט רציני, הוא הושיט לה יד.

׳הוא לא מרחם עליי?׳ חשבה לעצמה וקמה לרגליים לעט לעט בעזרת ידו.

ארין נורא הופתעה, היא ציפתה למבט מאוד מרחם, אך לא, הוא הסתכל עלייה במבט פשוט.

״נראה לי את צריכה לנקות את עצמך״ אמר והסתכל עלייה, אך ארין לא, ראשה היה מושפל מבושה שהוא רואה אותה ככה.

לפתע הוא שלח את ידו לסנטר שלה והרים את ראשה.

״הראש שלך תמיד צריך להיות מורם, איך תקראי את השפתיים של מי שמדבר איתך?״ שאל עצבני טיפה.

׳כל כך לא רציתי שהוא יגלה... לא יודעת למה...׳ חשבה לעצמה ודמעות החלו לרדת מעינייה.

״אה? למה את בוכה?!״ שאל מופתע ולחוץ שבחורה בוכה מולו.

״כי אני כזאת עלובה״ אמרה ארין.

״בגלל מה? בגלל שאת בחורה יפה? חכמה? וטובת לב?״ שאל וניסה לעודד אותה למרות שזאת פעם ראשונה שהוא עוזר לבחורה שבוכה.

״כי אני חירשת שלא שומעת כלום״ אמרה ארין ודמעות ירדו יותר.

׳שיט... למה כואב לי?׳ נואה חשב לעצמו כשהסתכל על פרצופה הבוכה של ארין.

נואה תפס את ידה והחל למשוך לכיוון היציאה.

״ל-לאן?״ שאלה כשהוא מושך אותה בלי לעצור, הרבה סטונדטים הסתכלו ולא הבינו מה קורה.

נואה המשיך למשוך אותה עד שהם הגיעו למכונית ונכנסו ביחד לשם.

״סע לבית״ אמר למזכיר שלו והוא החל לנסוע.

Hear me || הושלםWhere stories live. Discover now