קמתי אליו, לקחתי את ידו אל תוך ידי רומזת לו לקום, ופשוט, נישקתי אותו.
זה יכול להיות שגוי, זה יכול להיות מרושע, אבל.. כולם אומרים ללכת אחרי הלב, נכון?אני לא אשקר, חשבתי על ג'קי, על כל האקסיות שלו, אבל לא היה לי אכפת. התרכזתי בהווה, במה שקורה עכשיו, ועכשיו אני רוצה להיות עם אוסטין.
נקודת מבט אוסטין
סקרלט נישקה אותי? מה קורה פה? חשבתי שהנשיקה הראשונה שהייתה לנו הייתה טעות אבל... כנראה שלא, אולי היא הייתה קודם קצת מבולבלת, היא נראתה כאילו חוותה סערת רגשות. ואולי היא כבר החליטה.
טוב, אני כבר מזמן החלטתי, הגיע הזמן שאני אספר לה..
התנתקתי מהנשיקה, "סקרלט..?"נקודת מבט סקרלט
אוסטין אמר, או יותר נכון שאל את שמי לאחר שהתנתק מהנשיקה. "מה?" "אני צריך לספר לך משהו" מה הוא צריך לספר לי? הוא לא רוצה אותי? הוא מתחרט? עלו לי המון מחשבות בראש שהיה לי קשה להתעלם מהן... אוסטין נאנח והמשיך, "קודם, בכיתה, כשיצאתי להביא לג'קי את המחברת" "כן אני זוכרת את זה.." מלמלתי בשקט לעצמי. כמעט לא שמעו את מלמולי השקט לעומת רעשי הרקע של הקניון. "אז.. באותו הרגע נפרדתי ממנה" ירדה לי אבן עצומה מהלב, אוסטין המשיך,"אפילו שמה שהיה בינינו לא היה רשמי.. אבל החלטתי לנתק את הקשר" ופתאום זה הכה בי, זה שינה הכל. אם אוסטין מנתק את הקשר עם ג'קי רק כדי להיות איתי, אז הוא בטח יעשה את זה לי.. או שהוא עשה את זה לאקסיות האחרות שלו.. איך אני אוכל לסמוך עליו?
הפעם החלטתי לשאול אותו, לדבר איתו על זה ולא לברוח, אפילו שבפנים כעסתי. "אתה עושה את זה הרבה?"נקודת מבט אוסטין
"את מה?" עניתי לסקרלט, אני חושב שהיא התכוונה לניתוק הקשר עם ג'קי, אך לא הייתי בטוח. "אתה מנתק קשר עם מישהי כדי להיות עם אחרת?" היא נראתה קצת כעוסה.
"לא.. עשיתי את זה רק בשביל להיות איתך" אמרתי 'כי אני אוהב אותך' רציתי להוסיף, אבל היה לי קשה.. התביישתי, פחדתי. סקרלט לא ענתה לי, אמרתי משהו לא נכון? היא בטח לא האמינה לי...נקודת מבט סקרלט
הוא בטח משקר לי, הוא בטח עשה את זה לכולן, עזב אותן, ובנוסף שיקר להן. אני לא יודעת מה חשבתי לעצמי.. שאני אוהבת אותו?
לא עניתי לו. רציתי ללכת, לברוח, אבל לא רציתי לעזוב ככה את אמה, וכמובן שאת האוכל.
התיישבתי על הכסא עם גבי מופנה אל השולחן של אוסטין, כדי לא לראות את פניו. לפני שהתיישבתי ראיתי שעשה אותו דבר. השולחנות היו קרובים למדי אז גבי היה קרוב לגב שלו, מה שלא כל כך אהבתי.
לאחר כמה דקות שהרגישו כמו שעות של המתנה, אמה הגיעה עם האוכל שהוזמן, מדברת עם ברנדון. אוסטין בא איתו? טוב זה ברור. כנראה אמה ראתה אותו קודם, כשהזמינה את האוכל. "אולי תשבו איתנו?" שמעתי את אמה שואלת את ברנדון, תוך כדי שהיא מניחה את מגשי האוכל על השולחן שלנו, "מה? לא!" לחשתי לאמה בכעס "מה זאת אומרת? למה לא? זה יהיה כמו דאבל דייט!" לחשה לי חזרה בשמחה, והלכה לדבר עם ברנדון לפני שהספקתי לענות "רעיון מעולה אמה!" הוא ענה ולקח את מגשי האוכל שלו ושל אוסטין אל השולחן שלנו. השולחן היה מרובע, מקום לארבעה בדיוק.. כמה נוח. אמה ישבה לידי, מול ברנדון ואוסטין ישב מולי בלית ברירה. ברנדון ואמה דיברו הרבה בעוד שאני ואוסטין ישבנו בשקט מוחלט. "אז אוסטין וסקרלט? אתם ביח-" אמה ניסתה לפתוח את הנושא הזה ואני ואוסטין מיד קטענו אותה "לא!". אמה הסתכלה אליי במבט מבולבל, לחשתי לה שאני אספר לה אחר כך והשיחה של אמה וברנדון המשיכה כרגיל.
כשכולנו סיימנו לאכול, כל צמד הלך לדרכו. הרגשתי הקלה מהמתיחות שהייתה קודם ביני לבין אוסטין. אני ואמה הסתובבנו עוד קצת בין החנויות ואחר כך החלטנו ללכת לבית שלי כדי לדבר על מה שקרה. אני חייבת לאמה קצת תשובות...
"זו הפעם הראשונה שאני באה אלייך!" אמה אמרה בהתרגשות, "אל תתלהבי יותר מידי" אמרתי לה וגיכחתי.**כעבור כמה דקות**
הגענו לבית שלי, הוא די קטן ביחס לבית הענק של אמה, הוצאתי את המפתח לדלת החומה שלו, פתחתי אותה ונתתי לאמה להיכנס. אני לא אשקר, קצת התביישתי בו. הוא לא הכי גדול ומפואר, הוא קטן וצנוע, שזהו ההפך הגמור מהבית של אמה.
נקודת מבט אמה
כשהגענו לבית של סקרלט, מבחוץ הוא נראה קטן וחמוד, כמו הבית שתמיד רציתי. כשסקרלט פתחה את הדלת נגלה בפני סלון קטן, עם אווירה חמימה ונעימה, היה עציץ קטן על שולחן הקפה שהאיר את החדר, היו עוד עציצים יותר גדולים בצידי ספת הבד הלבנה. הלכנו עד סוף המסדרון הקצר אל עבר הדלת החומה, שהייתה הדלת של החדר שלה.
החדר שלה די קטן, אבל מאוד יפה. יש לה מיטה וחצי עם מצעים בצבע תכלת, שמאוד אהבתי. שתינו התיישבנו על המיטה והיא התחילה לספר לי מה שקרה.
אני פשוט בשוק.היו הפרק המון החלפות של נקודות מבט אז סליחה על זה😂
נתראה בפרק הבא💙
YOU ARE READING
העיינים שלו...
Romansaזה הסיפור על סקרלט, היא בת 15 וחצי. אחרי החופש הגדול תעבור לתיכון, אך מה שהיא לא ידעה זה שהיא לא תהיה מוכנה לכל הדרמה שהולכת להיות שם... אולי ייקח לכם זמן להתרגל אליה אבל תנו לה צ'אנס