העיינים שלו...

פרק שלישי

נשארנו רק אני ואוסטין..
היה שקט מביך כשהסתכלנו על אמה וברנדון הולכים להם לדייט שלהם... אמה מצאה חבר לפניי, אני לא מאמינה.
"אז.. את באה לשוקו חם או משהו?" אוסטין שבר את השקט, מה זה הקול הזהה... ואיך הוא יודע שאני אוהבת שוקו חם? גם בקיץ זה כיף לשתות, אפילו שזה חם ממש ולא תמיד כיף... אבל עוד מעט חורף אז.. זה מתאים, "ברור.. למה לא?" אמרתי וחייכתי אליו, "טוב אז בואי נלך" אוסטין אמר וראיתי שחייך חיוך קטן, אולי הוא גם אוהב שוקו חם..
הלכנו ברגל לבית הקפה הכי טוב בעיר עם השוקו הכי טעים בעיר! אני פשוט אוהבת את המקום הזה! "הגענו!" אוסטין אמר בשמחה.
הייתי מאוד שמחה, אני מתה על שוקו! וגם על סליפיז, שזה הקורנפלקס הכי קדוש והכי טעים בעולם כולו, וגם על כלבים וגם על חתולים וגם ע.. "בואי ניכנס ונשב איפהשהו" אוסטין קטע את מחשבותיי, "אה, כן..", אוקיי אני חושבת יותר מידי.
התיישבנו בשולחן שהיה ליד חלון המשקיף לנוף של גינת שעשועים רחוקה.
המלצרית הגיעה והביאה לנו את התפריטים, היא הסתירה את ראשה עם הכובע שהיה לכל המלצרים עם השם של המסעדה, "תודה, לא צריך תפריט, אנחנו יודעים מה נזמין" עצר לשנייה והסתכל עליי כדי שאאשר, הנהנתי בחיוך קטן והוא המשיך "שוקו חם לשנינו" אוסטין ביקש, המלצרית כתבה את זה, הנהנה והלכה למטבח, "אז... מה קורה?" ניסיתי להתחיל שיחה, לא רציתי שיהיה שקט מביך, זה מביך.
"אני בסדר... ואת?" אוסטין ענה, אני לא חושבת שזה הולך להתקדם... "סבבה..." עניתי, לא, זה לא יתקדם לשום מקום... אני אנסה לשאול אותו על משהו אחר... "הלבשת יפה את אמה היום.." אוסטין אמר וגם ניסה להתחיל שיחה לפני שחשבתי על נושא אחר, "תודה" אמרתי וחייכתי, יש לי נושא! מוזר, אבל נושא, "אז... אתה אוהב את השוקו פה?" שאלתי, "ברור! זה השוקו האהוב עליי!" אוסטין אמר בהתלהבות, "באמת? גם עליי! אני מתה על שוקו!" החזרתי, "גם אני מת על שוקו! אני מסוגל לשתות שוקו חם בקיץ, אפילו שזה קצת חם מידי... אבל.. אני פשוט אוהב את זה!" אוסטין התלהב שוב, "מההה?? גם אניייי!!" התלהבתי גם, "הנה השוקו שלכם.." אמרה המלצרית ושמה את השוקו על השולחן, מהר שנינו לקחנו אותו, רגע.. ואוו, הקול הזה מוכר נורא.. מרושע כזה... "ג'סיקה? מה את עושה פה?" אוסטין שאל, ידעתי שהקול הזה מוכר! ג'סיקה הזיזה את הכובע וחשפה את פניה, "עובדת..." אמרה ביאוש, "את לא טחונה? אה.. ז'תומרת... יש לך כסף, לא?" שאלתי, "כן אבל... ההורים שלי אמ... רגע! למה שאני אספר לך?! פחח היית מתה לדעת!" התחילה לספר ואז שינתה את דעתה, "אהה נכון!! את סיפרת לי..." אוסטין אמר, "אבל אל תגיד לה!!" ג'סיקה הזהירה את אוסטין, "טוב, אז ככה.." אוסטין התעלם מג'סיקה והתחיל לספר, "רגע, ג'סיקה, את לא עובדת או משהו?" קטע את עצמו וגירש את ג'סיקה, "אני קודם רוצה להבין משהו, אתם בדייט עכשיו?" שאלה, "לא!" אמרתי, "טוב, אם לאוסטין אין חברה עדיין אני יכולה לנסות להשיג אותו..." ג'סיקה לחשה לעצמה, "שמעתי את זה ג'סיקה, אני לא חוזר אלייך, הבנת? לא אחרי מה שקרה..." אוסטין אמר לה, "טוב, אני... אלך..." ג'סיקה נשמעה פגועה, היא הלכה ואני הייתי חייבת להבין מה קורה פה, "אוסטין, למה ג'סיקה עובדת? ומה ג'סיקה כבר עשתה לך שאתה שונא אותה ככה? ולמ..." היו לי מלא שאלות, אבל קטעתי את עצמי כשראיתי שאוסטין מצחקק, "מה מצחיק כל כך?" שאלתי, "סתם.. את חמודה כשאת שואלת מלא שאלות" אמר וחייך, רגע, הוא באמת אמר שאני חמודה? אני? חמודה? אני לא חמודה... הוא קרא לי חמודה? איזה חמוד... "טוב אז את רוצה לדעת למה ג'סיקה עובדת? זה לא כזה חשוב... אבל..." אוסטין קטע את המחשבות שלי, "כן!" קטעתי אותו, סקרנית, "אוקיי, אז מתישהו היא ביקשה מההורים שלה איזה תיק מעצבים חדש שעולה הרבה, אבל קצת בשבילה כי היא טחו... זאת אומרת... עשירה, אז ההורים שלה אמרו שהגיע הזמן שהיא תלמד את הערך לכסף והיא תעבוד כדי להשיג את התיק, היה ריב גדול אבל בסוף היא הסכימה והיא עובדת כדי לקנות אותו. עם המשכורת של הבית קפה הזה... ייקח לה די הרבה זמן... אפילו שבית הקפה הזה ממש טוב!" אוסטין סיפר ואני הקשבתי, "ואוו." עניתי, "כן, גם עשירים עובדים לפעמים..." הוא ענה, "טוב, היא תעבוד פה לנצח, אבל מה היא עשתה לך שאתה לא תהיה איתה יותר או מה שזה לא היה?" שאלתי, אני ממש סקרנית עכשיו, "אוקיי... זה קצת קשה לי לספר.." אמר, "טוב אז אתה לא חייב לספר" אמרתי לו, "אני אספר בכל זאת, טוב, אז, בזמן שהיינו ביחד, ג'סיקה קבעה איתי ללמוד אצלה למבחן עוד שבוע, בקיצור כל השבוע הזה היא לא כל כך דיברה אליי, חשבתי שהיא מסתירה ממני משהו... היא יכולה להיות מאוד שקופה כשהיא מסתירה משהו.. אז כשהגיע היום שקבענו וכשהגיעה השעה שקבענו ללמוד בה באתי לבית שלה, היא הרשתה לי ועדיין מרשה לי לפתוח בעצמי את דלת הכניסה, אז נכנסתי ועליתי לחדר שלה, גם לשם היא מרשה לי להיכנס בלי לדפוק בדלת, אז... נכנסתי, ונחשי מה ראיתי? אותה עם שון!" סיפר וקטעתי אותו, "רגע, השון הזה מנבחרת השחייה? החתיך ה..." המבט של אוסטין קטע אותי, "לא משנה, תמשיך" אמרתי לו, "אז בקיצור... ראיתי אותה עם שון! הוא היה החבר הכי טוב שלי אז..." שוב קטעתי אותו, "מהה???" שאלתי בשוק, "כן... אז... כשראיתי אותם ביחד הם בכלל לא שמו לב שאני שם, הם פשוט המשיכו להיות דביקים וזה.. את יודעת, כמו שזוגות עושים.." הנהנתי, לא רציתי לקטוע אותו שוב, והוא המשיך "פשוט עמדתי שם ושילבתי ידיים עד שג'סיקה קלטה אותי, היא הופתעה קצת, ואת יודעת מה היא עשתה? היא התחילה לאיים עליי ושאם אני לא אלך אז היא תקרא למשטרה וזה... אבל זה לא כל כך מה שהיה לי אכפת ממנו... אחרי שהיא איימה עליי הלכתי, פשוט, יום אחרי זה היא התנהגה כרגיל, כאילו כלום לא קרה וכאילו אנחנו עדיין זוג, ואז כשאמרתי לה מה שאני חושב היא הכחישה והתעלמה ממני לכל היום, אני שונא שקרנים, וגם כשמתעלמים ממני... ובגלל כל זה אני לא מדבר איתה יותר. היא כל הזמן מנסה לחזור להיות איתי ולא מצליח לה" סיים, "היא ממש.. אה... הייתי מקללת אבל.. זה ספר בלי קללות" אמרתי בקצת עצבים, "אני מבין" אוסטין ענה, צחק קצת והוסיף לסיפור "עכשיו אני בערך מתעלל בה בזה שאנחנו לא ביחד, אני חושב, היא מוזרה, ואוו." אוסטין אמר וניסה להבין את מה שאמר, "אני מצטערת ששאלתי בכלל.. אני לא אציק לך ולא אשאל אותך יותר כלום.." אמרתי והרגשתי קצת רגשות אשם שהצקתי לו, "לא, לא, זה בסדר, תמשיכי לשאול מה שבא לך, זה לא מפריע לי" אמר וחייך, ג'סיקה הגיעה, ניסתה לקטוע את השיחה ושאלה אם אנחנו רוצים חשבון או משהו, לא הקשבתי לה כל כך, רק הסתכלתי על העיניים היפות של אוסטין... "תודה" אוסטין אמר כששילם על הכל ואני חלמתי כל הזמן הזה, הוא לא יכול לשלם את הכל לבד! "רגע! אני אשלם על השוקו שלי!" אמרתי והוספתי כסף על השוקו שלי ונתתי לאוסטין את מה ששילם על השוקו שלי, "זה בסדר סקרלט, אני אשלם" אמר אוסטין, "לא, אני, זה השוקו שלי אז אני אשלם.." התווכחנו ולא שמנו לב שג'סיקה הלכה כבר.
כשקלטנו שהלכה עם הכסף, שהיה מה שאני שילמתי על השוקו שלי וגם מה שאוסטין שילם על השוקו שלו, חייכתי חיוך מרוצה ויצאנו מהמסעדה, נראה כאילו השמש עוד מעט תשקע..
"סקרלט, אני רוצה.. לדבר קצת... בואי נלך למקום שקט" אוסטין אמר, "טוב" עניתי בחיוך והייתי סקרנית.
הלכנו קצת והגענו לחוף הים, החוף שקרוב לבית הקפה.
ישבנו על החול, לא היה לנו אכפת להתלכלך, השמש כמעט שקעה, עוד כמה דקות, "אז.. אמה וברנדון.. לדעתי הם זוג חמוד.. את לא חושבת?" שאל, "לקחת אותי לפה כדי לשאול את זה?" שאלתי, "טוב.. לא ממש, ז'תומרת... רציתי סתם לדבר במקום שקט יותר..." אמר, ההתנהגות שלו שונה ממה שהייתה בבית הקפה.. "טוב, אז.. האמת היא.. שאני אוהב... אני אוהב את הים אז... רציתי לבוא איתך לפה" הודה, נשמע טיפה מתוח, "זה המקום שבו אני... פשוט נרגע, מתרחק מכולם... זה המקום השקט שלי" הוסיף והלחץ שלו פשוט נעלם, "אני רואה שזה באמת מרגיע אותך.. רק אל תירדם" אמרתי וצחקתי כשראיתי שאוסטין נראה כאילו הוא נרדם, "מה? אה.. כן.. אני בסדר" התעורר בחיוך מובך, "אה... אני חושבת שהיחסים בינינו לא היו משהו השנה הזו... אפילו שהיא רק התחילה.." ניסיתי לפתח שיחה על הנושא הזה, "נכון... רוצה אולי... להיות הבסטית שלי?" אוסטין שאל ונראה שמח פתאום, "ברור!" עניתי בשמחה, "חיבוק?" שאל, בלי לענות ישר חיבקתי אותו, הרגשתי יותר בטוחה.
אני חושבת שאני מסמיקה בטירוף עכשיו..
השמש שקעה... אני שמחה שיש לי עוד חברים.
"אעאעאע!!" שמעתי צעקה, כמו של אמה, כן זו היא, מיד הפניתי את מבטי והתנתקתי מאוסטין, "מה? אסור לבסטים להתחבק?" אוסטין שאל, אמה נראתה מבואסת קצת כששמעה שאמר בסטים, "מה בסטים?" אמה שאלה, "בסטים, מה לא טוב?" שאלתי, "כלום... פשוט חשבתי שאתם יותר מ...." אמה התחילה ונקטעה על ידי ברנדון, "ששש... לאט לאט", לא הבנתי על מה הם מדברים... ראיתי שאוסטין נרדם, "אוסטין?" לחשתי לו, "לא ככה מעירים אותו. תני לי לנסות" ברנדון אמר וכשהתקרב לאוסטין היה חיוך מרוצה על פניו, "אוסטיןןןןןןןןן!!!!!!" צעק לאוזנו, אוסטין לא קם, "איזה ישנוני אתה אוסטין" ברנדון אמר וצחק, "אולי כאפה תעזור" הוסיף, הוא נתן לו כאפה ואז הוא התעורר בבהלה, "אהה" צעק צעקה קטנה, "טוב אז אני חושבת שעדיף שנלך, אוסטין קצת עייף..." אמה אמרה וצחקקה, "כן.. יאללה בואו" אוסטין אמר בעייפות.
כל אחד הלך לבית שלו וכך נגמר היום הזה... זה היה יום נחמד.

מקווה שנהנתם מהפרק😊😊
*בסט- חבר הכי טוב (כמו best friend)
אם אתם אוהבים את הכתיבה שלי אז אל תשכחו למלא את הכוכב ולכתוב תגובות😊💜⁦✨
לא הכי הצלחתם לעבור את המטרה הקודמת.. אבל אני מקווה שתעברו את זאת..
מטרה:
הצבעות-2
תגובות-2
אם לא תעברו את המטרה לא יעלה הפרק
נתראה בפרק הבא💙
(אני מקווה😢)