BNHA - העולם הקסום (BXB)

פרק 4 - חוקים ישנים נכנסים לפעולה

הפרק הזה יצא ממש ארוך, אז אני מעלה אותו בשתי חצאים, ולפרק:

"אז כל מי שחזר לכאן הוא מועמד להיות צ'יף. אתם החזקים ביותר, האלו שגברו על כל הבעיות, וזזו ביעילות ומהירות ואנ-" "שקרן!" נשמעה צעקה מהקהל, גברת באקוגו יצאה בדמעות של זעם מתוך הקהל, "אין סיכוי! זה בלתי אפשרי!" היא אמרה כועסת ומתוסכלת "יקירתי, תירגעי בבקשה" אמר מר באקוגו וחיבק אותה, "זה בלתי אפשרי אבל..." היא אמרה במשיכת אף, "שקאטסוקי הוא היחיד שלא חזר".

עברו שלושה ימים מאז שהצעירים של הכפר יצאו למסע שלהם, להאנטרים בערך חמישה שבועות לעבור מחלק אחד של אזור ההרים לאזור הנגדי, כל האנשים בכפר מסוגלים לעשות את המרחק הזה בשישה ימים, אבל לפעמיים דברים משתבשים, אז יש למי שרוצה להיות צ'יף שבועיים לחזור, עם הוא לא חוזר אחרי ארבע שבועות, כלומר מחזור ירח שלם, מכריזים אליו כאבוד מלחמה, זה מצב כשלוחם לא חוזר לכפר, זה כמו מוות בעצם, כי קשה מאוד למצוא גופות בהרים, לרוב הן נאכלות.

באקוגו עבר יותר מחצי מרחק לכיוון מערב, זה היה לילה כשהוא שמע משהוא מאחוריו. באקוגו קם במהירות ושם את ידו על החרב שהייתה תלויה על גבו. "מי שם? תצא מייד או שאני פ*קינג יהרוג אותך!" אמר באקוגו. הוא בחר לישון בלילה הזה ליד המעיינות החמים כדי שהאדים יסתירו אותו, אם זה היה תלוי בו הוא לא היה ישן בכלל, אבל הוא חייב לנוח לפעמיים. "תירגע, תירגע." אמרה הצללית שהתקדמה לכיוונו. הצללית התבהרה ונגלה נער שרירי גבוהה עם שיער בלונדיני ועיינים כחולות, הוא היה לבוש כמו באקוגו חוץ שבמקום חרב היה לו קשת וחצים. "אה, זה רק אתה בוץ'." אמר באקוגו והזדקף, עם זאת לא הוריד את יודו מהחרב שלו. "השם שלי הוא לא בוץ', הוא שו! אתה קורא לי ככה מאז שאנחנו ילדים, תפסיק עם זה!" אמר שו בקול ילדותי, אבל באקוגו רק גלגל עיינים. "למה אתה פה? זה האזור הכי מסוכן לחפש בו דרקונים." אמר באקוגו. "זה לא ברור?" אמר שו בקול נמוך ומבט תחמני "אני פה כדי לתפוס דרקון ירוק נקי, כמו של אמא שלך." אמר שו בקול מלא ביטחון, דרקונים נקיים היו נדירים בשל עצמם, אבל ירוק נקי? זו הייתה מטרה קשה מאוד. "הא? אתה? דרקון ירוק? למה אתה חושב שלוזר כמוך יכול להשיג דרקון כמו של אמא שלי?" אמר באקוגו בקול מזלזל. "אז למה אתה פה?" שאל שו, "אני פה כדי לאלף את הדקון כי חזק, וזה ידוע שבמערב יש את הדרקונים הכי חזקים." אמר באקוגו וחייך חיוך מתנשא. "אז בהצלחה, ושהטוב ביותר היה הצ'יף של הכפר." אמר שו "אני אף פעם לא אמרתי שאני רוצה להיות הצ'יף המזורגג של הכפר." אמר באקוגו, משאיר את שו חסר מילים. "נתראה בוץ'." אמר והלך משם.

עבר עוד יום, ובאקוגו לא ממש התקדם, הוא צד ציפורים והתכונן לטיפוס שחיכה לו. בעוד הוא התקדם למחנה המאולתר הקטן שלו הוא שמע צחוק. "הא! עשיתי את זה! חוזה עם דרקון ירוק נקי!" שמע באקוגו והתחבא מאחורי אבן גדולה. כשהציץ מאחורי אבן הוא ראה מראה מזעזע. הדרקון אכן היה ירוק מלא, האמת זאת הייתה דרקונית, היא הייתה פצועה ברגלה כשגורם הפציע היא מלכודת דרקונים, על הדרקונית הייתה רשת וסביב הצוואר של שו היה שרשרת חרוזים ירוקה. "אני ידעתי שדרקון ירוק ייפול לאחת המלכודות שלי בסופו של דבר!" אמר שו בגאווה. באקוגו היה מזועזע, האמת הוא רצה לעזור לדרקונית המסכנה, אבל היא כבר עשתה חוזה עם שו אז לא היה לו מה לעשות. באקוגו המשיך לכיוון המחנה שלו אסף את הדברים שלו, והחליט לצאת עכשיו במקום.

הוא טיפס על ההר, הוא עלה בלי הפסקה, לפעמים נתקל בדרקונים שנכלאו במלכודות של שו ושחרר אותם לפני שיקרא משהו. אחרי ששחרר את הדרקונים הם והוא הרסו לגמרי את מלכודת המתכת המטופשת והדרקון הנהן לבאקוגו לאות תודה והמשיך הלאה. באקוגו לא היה מופתע, רוב הדרקונים באזור היו דרקוני פרא. לקראת הערב באקוגו מצא מערה מוסתרת וחשב שזה יכול להיות מקום מושלם לישון בו. באקוגו נכנס למערה, הוא לא הספיק ללכת הרבה לפני ששמע נהמה. העיניים של באקוגו התרגלו לחושך והוא הבין מולו ניצב דרקון. לא סתם דרקון, דרקון אדום. והוא נהם עליו. "וואו" אמר באקוגו וסרק אותו, הכנפיים הגדולות, השניים וה- "אתה פצוע" אמר באקוגו כשראה לא אחרת מאשר המלכודת של שו מסביב לרגלו האחורית של הדרקון. פצע ברגל האחורית של דרקון הוא מאוד רציני, הוא יכול לפגוע ביכולת ההמראה שלהם, ובסוף גם של הטיסה. "תן לי לטפל בזה." אמר באקוגו לדרקון, אבל לא ניגש לדרקון, הוא ממש הרגיש שהדרקון לא רוצה שהוא יתקרב אליו. "תקשיב, אני יכול לעזור לך, אני רק צריך שתיתן לי." אמר באקוגו והושיט יד לעבר הדרקון. הדרקון היסס קצת ואז הושיט את ראשו אל ידו של באקוגו, ממש נכנס מתחתיה. "יופי עכשיו תן לי לטפל בזה."