שו קם מהרצפה והץ אל הדרקונית שלו לשעבר, "מה קרה לך? למה הפסקת להילחם באמצע הקרב!? את קולטת שבגללך הפסדנו? הוא התיל עליך איזשהו כישוף מוזר או משהו?" שאל שו את הדרקונית הירוקה, לא מבין מה קרה לה. "לא לא, זה ממש לא אשמתה. כשהיא גלתה לא נראה לי שהיא רצתה להילחם..." אמר קירישימה שחזר לצורה האנושית שלו, הוא נראה בדיוק כמו שנראה לפני כן לא נראה בו שום שינוי חוץ מצמיד הזהב שהיה סביב זרועו. הצמיד היה די פשוט, צמיד זהב מסולסל בקצבות שכמעט נוגעים אחד בשני בקצה, אבל לא נראה שהם מגיעים. "איך אני שונא שזה קורה, אף פעם אין קרב טוב..." אמר קירישימה ופיהק משעמום כשנעמד ליד באקוגו. "תקיים את החלק שלך בעסקה שו. תשחרר את הדרקונית." אמר באקוגו, "ומה עם היא רוצה להישאר?" שאל שו, מנסה למצוא פרצה. "עם היא רוצה, היא תצור איתך חוזה מחודש." אמר קירישימה במשיכת כתפיים, "נכון?" אמר לדרקונית שהנהנה במהירות בראשה, "נו כבר תרגעי, זה לא כאילו שאני הולך להגלות אותך בגלל שרצית להילחם קצת." אמר קירישימה וחייך אל הדרקונית והפעם באקוגו שלך אל קירישימה מבט מבולבל, אבל כל מה שקיבל בחזרה היה מבט 'אני אסביר לך אחר כך' מקירישימה. "עכשיו תשחרר אותה!" אמר לו קירישימה. "בסדר." אמר שו. שו הוריד את השרשרת שלו ולקח את החרב שלו מהריצפה, הוא חתך את הזרוע שלו ודם התחיל לטף טף ממנו. הוא שם קצת דם על השרשרת והתחיל לדקלם מילים שכול מאמן דרקונים לא רוצה לדקלם לעולם. "אני, שו דינסטר, שובר את החוזה עם הדרקונית שלי אלנה." ואז השרשרת התנפצה, וכל החרוזים התפוררו על הרצפה, ולאט לאט התפוגגו למין צללים ונעלמו כאילו לא היו שם מעולם. "עכשיו עזוב את הכפר ואל תחזור לעולם." אמר באקוגו בקול קר. שו יצא מהזירה בעוד הקהל שואג, בעוד שו יוצא מהזירה הדרקונית הירוקה השתחווה פעם נוספת את קירישימה ויצאה מהזירה במהירות, כאילו היא מחליקה על האדמה. "דרקונית חזקה האלנה הזאת... וכל כך צעירה, לקשור חוזה עם דרקון בעל רק שש להבות זה די דבילי כשאני חושב על זה, אני מי אני שאשפוט, אני בקושי עברתי את ה - 14 להבות... מה אתה אומר קאטסוקי?" שאל קירישימה בעודו נעמד מאחורי באקוגו, אבל באקוגו לא הגיב, הוא פשוט הסתובב והלך, עובר את קירישימה ויוצא מהזירה שמסביבו הילה עצבנית. קירישימה קפא במקום, הוא ידע שהוא כנראה הסתבך מסיבה מסויימת, ולמען האמת הוא ממש לא נהנה להתעמת מול באקוגו כשהוא עצבני, הוא למד את זה מהזמן הקצר שהם מכירים.
אחד האנשים של הכפר החליטו לערוך עוד מסיבה לכבוד הניצחון של באקוגו על המורחק, מה שגרר איתו מוזיקה רועמת ואנשים צוחקים משכרות שנשמיעו בכל רחבי הכפר. הם נשמעו בברור באוהל הפרטי של הצ'יף כשקירישימה הציץ לתוך האוהל לפני שנכנס לקבל את הנזיפה העתידית של באקוגו. בעודו מציץ פנימה הוא ראה את באקוגו יושב על המיטה שלו בוהה בקיר וקירישימה יכל להישבע שהוא ראה את גלי החוסר סבלנות והזעם יוצאים מבאקוגו. "תכנס כבר שיער מוזר." הוא אמר בקול מאופק, מה שרק גרם לקירישימה להרתע יותר, כל האינסטינקטים הטבעים שלו צרחו עליו לרוץ משם, לברוח הכי רחוק שהוא יכול מהמקום אבל בלב שלם הוא נכנס לתוך לאוהל מתכונן נפשית. "היי באקוגו..." אמר קירישימה, מרוב פחד משתמש בשם המשפחה של הצ'יף. שתיקה שררה באוהל, וכאן מתאים הביטוי, היה אפשר לחתוך את המתח בסכין (ה.כ- אני מצטער הייתי חייב). לבסוף באקוגו דיבר, "מה לעזאזל זה היה?!" הוא צעק וקירישימה התכווץ, "למה אלנה הפסיקה להילחם באמצע הקרב?! למה היא פאקי*ג השתחווה?! ומאיפה הזהב הגיע? ומה גורם לך לחשוב שאתה יכול לעשות לי הצגות מול כל הכפר שם?! אתה רציני?!" התפרץ באקוגו לבסוף."מצטער." אמר קירישימה בקול קטן, היה לו מין גוש לא מוכר בחזה שגדל וגדל עם כל שאלה כועסת של הבלונדיני. "לא! אין מצטער! הסבר. עכשיו." אמר באקוגו בקול זועם. "של איזה חלק?" שאל קירישימה בקול קטן, נראה שהגוש בחזה שלו פשוט מאיים לבלוע אותו ככל שהשיחה מתקדמת, וקירישימה ממש לא רצה שגוש מסתורי יבלע אותו, אז הוא התחיל לדבר, בתקווה שאחר שיספר לבאקוגו מה קרה הגוש יעלם. "מה שלא תתחיל מצמיד הזהב החדש שלך?" אמר באקוגו בקול צבוע ברגש שלילי. קירישימה בלע, "זה תכשיט המלכותי שניתן ליורש העצר של משפחת המלוכה הדרקונית כשהוא משלים את הלהבה הראשונה שלו." אמר קירישימה בקול קר, כאילו הוא רוקן את כל הרגשות מתוך המשפט השאיר אותו יבש. קירישימה הרים את המבט שלו לבאקוגו כשלא קיבל תגובה על הנאמר ופגש את העיינים המופתעות של באקוגו. "אז אתה...-" התחיל באקוגו "יורש העצר של ממלכת הדרקונים. טוב די מלך, כי אבא שלי... מת, אבל עד שאני לא אשלים 20 להבות אני לא להתפתח לצורה הסופית שלי." אמר קירישימה במין חיוך כאוב, באקוגו החליט לא ללחוץ על אדום השיער בנושא המשפחה, "אלנה? אתה יודע הדרקונית...? למה היא-?" שאל באקוגו, עובר לנושא הבא שמעסיק אותו, "רוב הדרקונים אוהבים מאוד להילחם, בעיקר הצעירים, אנחנו צריכים להוציא אנרגיה! כמובן גם אני, אני לעולם לא אסוג! זה לא גברי! אבל רוב הדרקונים שנלחמים נגדי מפסיקים להילחם כשהם מגלים שאני הנסיך, זה כל כך מתסכל! אני אף פעם לא מסיים קרב!" אמר קירישימה במין תסכול בריא, כאילו שנתנו לילד ממתק ואז לקחו אותו ממנו, אז הוא מתלונן. על הפנים של באקוגו עלתה הבעה משועשעת, "אל תדאג איג'ירו, תשאר לצידי והיו לך הרבה קרבות!" אמר הבלונדיני בחיוך ממזרי. "הבנתי!" אמר קירישימה בהינהון ובקול נלהב כשהוא מחייך אל באקוגו. "ותגיד לי איג'ירו" אמר באקוגו וקירישימה הסתכל עליו במבט תמים ומבולבל, "כן?" שאל קירישימה, "איך זה שלא שמעתי על זה לפני?" שאל באקוגו בקול עצבני וקירישימה קפא במקום. למרבה מזלו של קירישימה באותו רגע נכנס איש לאוהל מתנשף. "מה גורם לך לחשוב שאתה יכול להיכנס לאוהל שלי בלי רשות דביל אחד?" אמר באקוגו עצבני עוד פעם והאיש קפץ במקומו בפחד כשהבין איזה טעות הוא עשה. "כדי לך שזה היה חשוב אחרת אני אחנוק אותך ואזרוק אותך לתוך הר געש. נראה עם תשרוד." אמר באקוגו בעודו נעמד. קירישימה לא הבין למה באקוגו היה עצבני כל כך, אבל אולי זה היה כי הוא הודה לבן האנוש בלב כי הוא הגן עליו ממוות. "אממ, הדרקונים מצאו ש-שתי זרים בפאא-ת הכפר,אנחנו צריכים אותך כדי לקבוע את גורלם, אני י-י-יודע שלא בחרת מ-מ-מ-ועצה עד-ד-דין אבל-" אמר האיש מתחיל לגמגם ככל שמתקדם בדיווח מה שיותר עצבן את באקוגו. "בסדר אני אטפל בזה. תביאו אותם לאוהל הראשי." אמר באקוגו וסימן לאיש לצאת עם הראש, הוא קפץ על ההזדמנות והיצא בריצה מהאוהל. באקוגו לקח את הגלימה של הצ'יף והתקדם לכיוון האוהל הראשי בעוד קירישימה הולך אחריו, מחייך, הוא ללא ספק הרגיש טוב יותר לאחר שהשיחה נגמרה. "אנחנו נחזור לזה שאתה לא מספר לי דברים אחר כך, ואז נעבור על כל הדברים ה"לא רלוונטים" שלא סיפרת לי עדיין" אמר באקוגו בעוד שניהם הולכים לאוהל הראשי. וקירישימה כמעט הסתובב הפך לדרקון וברח משם, אבל הוא החליט שהוא כשהוא יגיע לגשר הוא יחצה אותו. ועקב אחרי באקוגו לאוהל הראשי.
"תשנה צורה." אמר באקוגו בקול נמוך, כך שרק קירישימה שמע אותו. עכשיו חצי מהאוהל תפס דרקון אדום שישב מאחורי הכיסא של באקוגו, שהיה ממוקם מאחורי שולחן ארוך וריק (חוץ מבאקוגו) מאנשים סביבו. באקוגו קם מהכיסא שלו והלך אל ראשון של קירישימה, הוא לחש לו כמה דברים ואז גירד מאחורי אוזנו של הדרקון. בעוד באקוגו מגרד את אוזנו של קירישימה - שנראה שהוא די נהנה מזה - השומר שעמד בחוץ נכנס פנימה אל האוהל והימהם בגרונו כאילו מנקה אותו. כשלא הייתה שום תגובה מהצ'יף הוא פשוט המשיך בעבודתו, "הזרים שנמצאו מחוץ לכפר פה אדוני, תרצה שאכניס אותם?" שאל, לא יוצר קשר עין ישיר עם באקוגו. "אז למה אתה פה לקישוט? ברור שתכניס אותם אידיוט!" אמר באקוגו ואז נדחף בידי ראשו של קירישימה מבטו היה בין נוזף לבין מבקש צומת לב, באקוגו נאנח והמשיך לגרד מאחורי אוזנו של הדרקון וקירישמה נרגע.
באקוגו שמע את הדלת של האוהל נפתחת אבל לא סובב את המבט. "האסירים פה" אמר השומר והדלת של האוהל נפתחה עוד פעם מעידה על היציאה של השומר. משאירה את באקוגו וקירישימה היחידים באוהל חוץ משתי האסירים. באקוגו הסתובב להעיף מבט בזרים שהיו מספיק טיפשים לטפס על ההרים האלו, ויותר טיפשים להתקרב לכפר הדרקונים הזה. "אין לי סבלנות לזה." הוא אמר בעודו מתקדם ומתיישב על השולחן, "אז... ברוקולי מהלך, וחצי וחצי, אפשר לדעת מה לעזאזל חשבתם שאתם עושים שהתקרבתם לכפר שלי?"
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
עלה חלק! זה לקח זמן... וזה מסכם את הפרק הזה!
אני ככ מצטער שזה לקח ככ הרבה זמן, אז הינה לכול מי שביקש המשך, עם משהוא ממשיך לעקוב אחרי הסיפור הזה... ברצינות אני מצטער היה לי ככ הרבה לימודים ועכשיו יש לי תקופת מבחנים... אח, זה לא נגמר!
למרות שזה מחולק לפ*קינג שלוש חלקים זה יצא ארוך... למה היקום שונא אותי?! (אלה עם כן אתם אוהבים פרקים ארוכים ואז אני סבבה)
דרך אגב, כן אני בחיים - לא לאורח זמן עם אני אמשיך להעלות בהפרשי זמן כאלה נכון *בכי בכי* - ואני מנסה ככ לעבוד על הספר הזה, אבל עם כל פרק שעובר אני מסבכת את עצמי יותר...
אז, מזהים את שתי ה"זרים" שלנו? מה הם עושים שם? ומה עוד קירישמה מסתיר? ומה זה להבה לעזאזל? כל זה ועוד בעתיד (אולי)
אני בורח עכשיו.
נתראה במדור הקומיקס,
מון
YOU ARE READING
BNHA - העולם הקסום (BXB)
Paranormalאזזזז. כל מי שראה את הסדרה יודע שבאחת העונות יש סיום בו נראות הדמויות בעולם קסום, אז החלטתי לכתוב על זה. שוב מצטערת מראש על שגיאות כתיב.או ומי שלא ראה שירוץ לרואות! מקום 3 ב-אקדמיתהגיבוריםשלי בתאריך 25/5/2020 מקום 11 ב- bxb בתאריך 22/6/2020 מקום 2 ב...
