נ.מ ליאור
חזרנו הביתה ועליתי לחדר החלפתי בגדים לחולצה גדולה של קובי ונישכבתי לידו במיטה אמרתי לו "תספר לי למה היית בלחץ כל כך עלינו" והוא נאנח והתחיל לספר..
אני הייתי בשוק "למה דווקא אנחנו מה עשינו להם?" שאלתי אותו הוא אמר לי "אתם לא עשיתם להם כלום אנחנו עשינו בגלל שאהיה אויבים שלהם אז הם רוצים לפגוע בנו דרככם בבקשה אל תיעלמי לי תמיד תישמרי על קשר כל דבר שלא נראלך במקום תתקשרי ותודיעי לי לא רוצה לפחד עלייך בבקשה תיתני לי לסמוך עלייך יפה שלי.." הוא אמר לי את זה ואני רק מפחדת בלב שלי לא רוצה לחיות בפחד שיחטפו אותי בגלל שיש לי חבר עבריין אוףףף מה הלוז למה החיים כאלה קשים..!!?
"אין בעיה לב שלי אני לא אדאיג אותך אל תדאג יאללה בוא לישון קצת" והוא הנהן ועצם עיניים ובינתיים עלתה לי מחשבה לראש עוד מעט אנחנו מסיימים את הבית ספר ואני תמיד רציתי לחיות תקופה בחוץ לארץ אז אולי נעבור לאיזה שנתיים לחול ונחזור כשהמצב ירגע טוב אני אדבר על זה עם קובי יותר מאוחר..ונרדמתי עם המחשבה הזאת על בראש~אחרי 3 שעות~
השעה הייתה 7 בערב קמתי וראיתי את המיטה ריקה הלכתי לשירותים התארגנתי קמתי על החיים וחרדתי למטה ראיתי את הדלת של הכניסה לבית פתוחה יצאתי וראיתי את קובי ונותן כסף לשליח של מקדונלדס יופי זאתי האפשרות לדבר על זה אחרי משהו כמו 3 דקות קובי נכנס פתחנו את השקית והתחלנו לזלול את האוכל אחרי 15 דקות פתחתי את הפה ואמרתי "נסיך תקשיב דקה חשבתי על זה ועוד כמה חודשים אנחני מסיימים את הבית ספר והמצב הזה מפחיד אותי אז חשבתי על זה שבוא נעבור לחול לשנה שנתיים ונחזור כשזה ירגע..מה אתה אומר" הוא הסתכל עליי ולא הבין מאיפה נפלתי עליו עם הנושא הזה והוא אמר "אני אומר שזה רעיון טוב נראה את זה כמו חופשה זוגית לכמה זמן אבל את בטוחה שאת רוצה את זה?" הוא שאל אותי ואני עניתי "כן אני רוצה את זה בטוח" והוא ענה לי "אוקיי בואי נקרא לחבורה ונודיע להם את הבשורה" הנהנתי עליתי למעלה להחליף בגדים ליותר נורמאליים
ירדתי למטה וראיתי את כולם על הספה אוכלים חטיפים כמו ילדים קטנים היישבתי על קובי והנהנתי אליו והוא התחיל לדבר "אוקיי תקשיבו יש לנו משהו לספר לכם" ואילון ולין התפרצו ואמרו ביחד "לא נכון את לא בהריון" ולין צעקה "לא ככה חינכתי אותך אמרנו רק אמצעי מניעה וכולם צחקו וקובי המשיך "לא היא לא בהריון אנחנו עוברים לארצות הברית לקליפורניה לשנתיים אחרי הלימודים" וכולם היו בהלם אילון ולין התחילו לבכות ואני גם באתי לחבק אותם אבל הם עלו למעלה בריצה קובי הסתכל עליי במבט מנחם ואני רק רצתי אליהם למעלה נכנסתי לחדר וסגרתי את הדלת אמרתי להם "אתן חייבות להבין אותי אני מפחגת להישאר פה בגלל המצב של קובי רוצים לחטוף אותי בגלל שקובי ראש משפחת פשע אני חייבת לעבור מפה כדי להרגיש בטוחה" ואילון התפרצה ואמרה "אנחנו לא יכולות להבין אותך לא יכולות פשוט למה את לא חשבת עלינו למה את חשבת על עצמך מה יהיה איתנו איך נסתדר בלעדייך איך תסבירי לי" ואני רק השפלתי מבט ולין התקרבה אליי ואמרה "אני יודעת שאת מפחדת אבל את חייבת להבין אותנו פה את לא יכול פשוט לקום ולעזוב פשוט לא יכולה אנחנו גם מפחדות אבל לא לוקחות את הרגליים ובורחות אנחנו נישאר ונילחם בהם את מבינה אותי?" והיא חיבקה אותי ואילון הצטרפה לחיבוק אחרי 10 דקות ירדנו למטה והבנים היו בשקט פתאום אורי אמר "אנחנו נוסעים איתכם גם ניקח בית ענק שם ולכל אחד יהיה קומה נפרדת רק בשבילו אל תדאגו הכל יהיה טוב אם נוסעים אז רק ביחד אל תדאגו הכל יהיה טוב"
ואנחנו הנהנו ישבנו על הספה והעברנו את היום בצפייה בסרטים וסדרות..~למחרת בבוקר~
קמתי מהשעון המעורר יש היום בית ספר פאק ירדתי למטה להכין ארוחת בוקר מהירה לנו לבנות עליתי למעלה הערתי את לין ואילון הם קמו בלי רצון בכלל ומבינה אותך כיתה יב זה סתם חרא נכנסתי לחדר שלי התלבשתי ככה
הבאתי ללין ואילון בגדים
לין
אילון
ירדנו למטה לקחנו כסף תיק ואת המפתחות לרנג רובר השחורה שלי ונסענו לבית ספר נכנסנו לבית ספר אחרי 10 דקןת הלכנו לכיוון הכיתה ובדרך עברנו דרך המחששה וראיתי את דן מסתכל עליי וכל הבנים מסתכליל עלינו מושפלים אמרתי לעצמי ואילון ולין שמעו את זה וצחקו נכנסנו לשיעור אזרחות התיישבתי ליד אילון ולין מאחורינו לבד וככה עבר השיעור .
אחרי השיעור הייתה הפסקה קמנו ויצאנו לשבת בספסלים ליד הקיוסק קנינו קולה וחטיף ולין אמרה "אני עדיין לא מאמינה שנוסעים לפאקינג קליפורניה כמה חתיכים יהיו שם אני מתה" צחקנו ואמרתי "כן הולך להיות כיף אני מאמינה" ואילון אמרה "מה יש לך הולך להיות פגז אנחנו עם הבנים לשנתיים בקליפורניה זה הולך להיות מושלם" ופתאום שמענו צעקה "מההה" דן צעק ונראה עצבני אוי לי ולנו
YOU ARE READING
önlÿ mïnë
Teen Fiction״למה דווקא אני אה???״ שאלתי אותו והוא ענה לי ״כי את רק שלי ליאור״ ונישק אותי התנתקתי ממנו ״אני לא שלך״ אמרתי לו... היי כולם קוראים לי ליאור אני בת 17 מה יש לי עוד להגיד?.. כסף לא חסר לי, ההורים שלי הם בעלי עסקים והם אף פעם לא בבית , אני כל הזמן לבד...