בן האולימפוס

התקיפה בתחנה

~הארי~

הארי יצא מהרכבת ונשם את ריחו של רציף ¾9. הפעם הוא יאלץ לחכות רק יומיים לפני שהוא והרמיוני יגיעו לביתם של הוויזלים עד לסוף החופשה, זאת בגלל התקרית עם הדודה מארג' לפני שנה.

לאחר שיצאו מהרציף משפחת וויזלי כבר חיכתה להם כדי לאסוף את ילדיה ולהפרד מהארי ומהרמיוני.
לאחר הרבה חיבוקים ומבטים זועפים בשעון כיוון שהדרסלים עוד לא הגיעו לאסוף את הארי, הוחלט שהוא והרמיוני ילכו קודם ביחד עם הוויזלים כדי לשים את החפצים במכונית שמר וויזלי שכר.

כשגמרו להעמיס את המזוודות לתוך המכונית התיישבו על ספסל והתחילו לדבר.

לפתע הארי שם לב שחתול רחוב שחור מתחכח לו ברגליים.
"איזה חמוד!" אמרה הרמיוני. "אני אשחרר את קרוקשנקס, אולי הם יסתדרו ביחד." וכבר ניגשה לפתוח את הסל של קרוקשנקס כשזה התנשף ברוגז ורשף על החתול השחור בעצבנות.
ואז הארי קלט בפרץ של פתעומיות- החתול נעלם. במקומו עמד מולו כלב בגובה של פלאפי שנבך בקולי קולות. לפחות היה לו רק ראש אחד. נראה שהאנשים האחרים בתחנה לא שמים לב לזה.

הכלב נהם לכיוון קרוקשנקס וחשף שיניים בגודל של סכיני מטבח.
הוא נהם ונבך ומשפחת וויזלי הארי והרמיוני צעדו לאחור בבהלה. הכלב ניסה לנשוך את הראש שלו וכמעט הצליח, אבל הארי התחמק ממנו בגלגול מהיר. הוא הרגיש חתך צורם ביד הימנית שלו והבין שהכלב שרט אותה עם שיניו. הוא נעמד ליד רון והרמיוני. הכלב נעצר רחריח את האוויר ותקף שוב את הארי. ג'יני, שעמדה לא רחוק משם, צווחה בבהלה. גברת וויזלי צעקה "הארי!" והארי כבר הכין את עצמו לסופו, עריפת ראש על ידי כלב ענק, לאחר שניצל מהקללה ההורגת- והופתע לגלות שהוא עדיין בחיים.

~הרמיוני~
הכלב היה מבהיל בטירוף. בהתחלה נראה שהוא היה סתם חתול קטן ולא מזיק, אבל אז הוא נהפך למפלצת הזאת, ועוד לא נראה שהמוגלגים שמו לב לזה.
ואז כשהוא הסתער לכיוונו של הארי, היא חשבה שקראה על משהו דומה, אבל לא הספיקה להזכר מה בדיוק כי אז הכלב התקיף בכיוון שלה, של רון ושל הארי. צווחה קטנה נפלטה מפיה אבל רגליה סירבו לזוז ממקומן.
ואז- ברגע אחד- זה נגמר. כשהרמיוני פקחה את עיניה היא הספיקה לראות כלב ענק שחץ מפלח את ראשו ואז שתי הצלפות חרב הרגו את הכלב והוא נפל על הרצפה, מתפורר לאבק זהוב.

הרמיוני הרימה את מבטה וראתה נער בערך בן 17 שחור שיער שעמד מאחורי אבק הכלב והכניס עט כחול לכיסו. הרמיוני שמעה את הנער ממלמל משהו שלא הבינה לפני שהרים את מבטו וראה את משפחת וויזלי, אותה ואת הארי. הוא תפח לעצמו על המצח כאילו שכח משהו חשוב והסתובב לאחור.
"על מה החבר של הבחור הזה עומד?" שאל רון וגירד בראשו.
רק עכשיו הרמיוני שמה לב שמאחורי הנער בעל השיער השחור עמדו עוד נער ונערה בתוך משהו שהזכיר...
"כרכרה יוונית." מלמלה לעצמה.

הנער הנוסף תלה אשפת חיצים על גבו. הרמיוני הבינה שהוא כנראה זה שירה את החץ. הנערה הבלונדינית ירדה מהכרכרה ודיברה עם הנער שהרג את הכלב הענק. אחרי שתי שניות היא החטיפה לו סטירה ואז משכה אותו לנשיקה. 'מה נסגר איתה?' הרמיוני שאלה את עצמה.

אחרי דקה הנער שחור השיער חזר עליהם עם שני חבריו.
הם בחנו אותם בקפידה. הרמיוני ציינה לעצמה לא להרגיז את הבלונדינית. העיניים האפורות שלה חדרו למבטה של הרמיוני והיא הרגישה צמרמורת.

"אה, סליחה, אבל מי אתם?" שאלה לפתע גברת וויזלי.
הנער עם החיצים פנה עליה. "נסביר הכל בדרך. אתם שלושתיכם-" הוא הצביע על הארי רון והרמיוני, "כנסו למרכבה. השאר יכולים ליסוע במכונית." אמר במבטא אמריקאי קל.
"אני מעדיפה שכולנו ניסע ביחד, אבל בכל מקרה, לאן?" שאלה גברת וויזלי בחשדנות.
"למקום בטוח." אמר שחור השיער באותו המבטא.
"אני מעדיפה לבית שלנו." אמרה בתוקף.
הנערים הביטו אחד על השני בתהייה.
"בסדר." אמר בעל החיצים. "אז תראי לנו את הדרך."

הם נסעו כמה דקות והרמיוני הסתקרנה לאן נעלמה המרכבה של הנערים האמריקאים. היא הסתכלה מחוץ לחלון לכל הכיוונים ולא ראתה אותה. ואז הבחינה בצל על הקרקע והסתכלה לשמיים, שם ראתה את הכרכרה של הנערים עפה מאחורי שני פגסוסים. 'אם איזה מוגל יראה אותם עכשיו מי יודע מה יקרה' אמרה לעצמה.

לאחר שעה הם עצרו בפתח "המחילה". המרכבה של האמריקאים נחתה בגינה. כשהנערה ירדה ממנה הרמיוני הבחינה בנום אחד שהציץ ממאורתו. הרמיוני ציפתה שהיא תופתע אבל היא רק נאנחה ומלמלה משהו שנשמע כמו "קארפוי".

כשנכנסו לתוך הבית האמריקאים הסתכלו אחד על השני בחשש.

~רון~
האמריקאים התנהגו מוזר ביותר. הם כל הזמן מלמלו לעצמם דברים מוזרים, הנער עם השיער השחור (שדמה במידה מפתיעה להארי) שלך יד לכיסו כל פעם שהיה רחש קטן והבחור הבלונדיני עם החיצים נתן להארי בקבוקון של שיקוי זהוב כדי לרפא את החתך בזרוע שלו, אבל הזהיר אותו לשתות רק לגימה אחת.
הארי היסס לשתות את השיקוי שהוא נתן לו.
"זה לא מורעל, אתה יודע." אמרה לו הנערה באותו מבטא אמריקאי של השניים האחרים.
הארי שתה לגימה ומיד ראיתי שהחתך מתחיל להחלים. הבחור עם החיצים לקח חזרה את הבקבוקון והכניס אותו לכיסו.

"אז," אמרה גברת וויזלי. "איך קוראים לכם?"
הנערה הציגה את עצמם כאנבת' צ'ייס, וויל סולאס ומוח אצה.
"היי!" קרא זה הקרוי 'מוח אצה'. "קוראים לי פרסי ג'קסון." אמר בשולחו מבט זועף לעברה של זו הנקראת אנבת'.
"ומה עשיתם שם לכלב הענק ההוא?" המשיכה גברת וויזלי לחקור אותם. "מאיפה אתם? למה רציתם שהארי, רון והרמיוני יבואו איתכם?"
אנבת' נאנחה. כנראה שהם עוברים את הסצנה הזאת די הרבה פעמים.
אז הם התחילו להסביר לנו.