בן האולימפוס

תפוס ת'דגל!

~פייפר~
פייפר ראתה את אנבת' בהרבה משברים, אבל אף פעם לא נתקלה במשהו כזה. אנבת' תמיד הייתה החזקה מבין שתיהן. עכשיו היא נזקקה לפייפר כדי להתעודד ולהשתכנע שפרסי יהיה בסדר.

כבר עבר חודש. כמה ימים לפני משחק תפוס את הדגל הראשון בקיץ ופרסי עוד לא התעורר. פייפר הייתה רוצה לשכנע את עצמה שהוא יהיה בסדר, אבל הבעיה הייתה שדיבור ההקסמה שלה לא עבד עליה. ואין מצב שהיא מבקשת מדרו עזרה בזה.

באותו יום פייפר הלכה עם כל הביתן שלה לעבר חדר האוכל. ציידות ארטמיס ומחנה יופיטר התארחו במחנה החצויים, כך שהיה די צפוף. בגלל שהשולחנות לא מספיק גדולים בשביל שני המחנות והציידות יחד, הם הוצאו משם והחניכים ישבו מעורבבים על הרצפה ועל כיסאות אקראיים.
פייפר ישבה בקבוצה של השבעה + וויל, ניקו, ריינה, קליפסו, הארי, רון והרמיוני.
ברון והרמיוני כבר הכירו. רון היה נצר לאתנה ובן של היפנוס, אל השנה, והרמיוני הייתה נצר להקטה, אלת הקסם, ובת לאתנה. בהארי עוד לא הכירו.
החבורה ישבה וקישקשה במשך כמה זמן.

ואז רייצ'ל קמה. פייפר הסתכלה עליה. ואז הסתכלה על כירון. גם הוא נראה מבולבל.
ואז רייצ'ל פתחה את הפה ואמרה בקול של האורקל מדלפי:

יעלה ויתגלה נצר השלושה
כשאת כוחם יאבדו אלים חמישה
ילחמו ההפכים בקרב עד השמיים
רק אחד ינצח: האש או המים
כי האדמה עוד זועמת והתהום כועס
מהמסע המסוכן ינצלו רק בנס

רייצ'ל התמוטטה על כיסאה כמו שתמיד קורה לה אחרי נבואה.
פייפר שמעה קול השתנקות מימינה. היא העיפה מבט וראתה את הארי משתעל והרמיוני תופחת לו על הגב.
"מה קרה?" שאלה.
"הייתי עד לנבואה בשנת הלימודים הזאת." אמר הארי. "והיא התגשמה, מילה במילה... אם זה מה שקרה עכשיו, זה אומר שיש עלי עוד נבואה..."
פייפר לא הבינה. "עוד נבואה? הייתה עליך נבואה? ולמה אתה חושב שגם זאת עליך?" שאלה.
"אני החצוי היחיד פה שעוד לא הכירו בו, חוץ מבן סילבר, וגם אצלו יש כבר חשד שהוא בן של דמטר..." הסביר הארי בשקט, רק השולחן שבו ישב יכל לשמוע.
כירון עצר את הפטפוטים והלחשושים כשקם ואמר "שבעת החצויים, הפריאטור של רומא, ראש הציידות, האורקל מדלפי, ניקו די אנג'לו, וויל סולאס, גרובר אנדוואר, קליפסו, ושלושת החצויים הבריטים, בבקשה בואו אלי וחכו לי ליד שולחן הפינג פונג ברגע זה. שאר החניכים, אתם יכולים להמשיך כרגיל. אה, ואנבת', תרשמי בבקשה את הנבואה על דף כלשהו ותביאי אותו."
פייפר וחבריה קמו ויצאו לכיוון הבניין המרכזי.
"אני צריך לעדכן אתכם בדברים המתרחשים באולימפוס." פתח כירון בלי להקדים. "אגש ישר לעניין: אתנה, ארס, אפרודיטה, אפולו וארטמיס איבדו את כוח האלמוות שלהם. מקור הכוח שהפך אותם לבני אלמוות אבד ואנחנו לא יודעים לאן."
פייפר הופתעה. אמא שלה, בין השאר, איננה בת אלמוות יותר?
"יש דרך אחת להחזיר להם את האלמוות, וכדי לעשות זאת ידרשו חמשת האלים והחצויים שכאן לצאת למסע חיפושים יחד. בדרך כלל האלים לא מתערבים במסעות החיפושים באופן ישיר, אך זה מסע מיוחד במינו. רייצ'ל, את תאלצי להשאר כאן. מסעות כאלו לא מיועדים לבני תמותה, אפילו לא לאורקל." המשיך כירון. "אבל נוסח הנבואה מטריד אותי. השורות האחרונות... אנבת', אם תואילי?"
"כי האדמה עוד זועמת והתהום כועס, מהמסע המסוכן ינצלו רק בנס." הקריאה אנבת' מהדף.
"כן. לפי המשתמע מהשורות האלו, האדמה, שחשבנו שהורדמה לפני חודש, עודנה ערה... והתהום, בעלה, מתכנן להצטרף אליה גם הוא..." כירון נאנח. "תצאו למסע ברגע שפרסי יתעורר ויחזור למיטבו. וויל...?"
"הוא מתאושש. לפי הערכה שלי הוא יתעורר יום לפני 'תפוס את הדגל'. עם קצת מזל, הוא יהיה מספיק חזק אפילו בשביל לשחק..."
"אם כך, אז ביום שלאחר המשחק. וכמובן, אני מקווה מאוד שעד אז יכירו בהארי. משוחררים."