~ריינה~
"מעולה. אז אנחנו צריכים לחפש איזושהי אבן מיוחדת שנראית כמו אבן חן, שכנראה נמצאת איפשהו במערה פה. קלי קלות. אבל יש בעיה אחת- הכול פה מלא גבישים וקריסטלים. איך אנחנו אמורים למצוא את האבן המיוחדת הזאת?"
"נו באמת, אני בטוח שתצליחו. מה... את לא חושבת?" צחק פרסי.
"אני נשבעת לך ג'קסון, ברגע שנהיה שוב ביחד אני..." ריינה הניפה אגרוף.
"לא תודה, כבר יש לי חברה." הפנים שלו צחקו שוב. "טוב, נו. טוף רואה דרך הרגליים, נכון?" הוא הביט בטוף ששכבה פרקדן על הרצפה.
"כן." היא זרקה לאוויר והתחילה לחטט בין אצבעות הרגליים שלה.
"אז תוכלי לנסות לחוש באבן עם... יכולות מיוחדות? כמו אבן קסומה?"
"אולי."
עברו כמה שניות.
פרסי מיצמץ. "כאילו, תוכלי לנסות לחפש את זה?"
"אמרתי כבר. אוקיי."
"אז... תוכלי להתחיל, את יודעת, עכשיו?"
"משתגיד. אבל קודם תן לי לסיים."
"טוב... בסדר."
"אתה יודע בכלל איך נראית האבן הזאת?" שאלה ריינה.
"לא." אמר פרסי.
ריינה נאנחה. "בסדר." היא העבירה את ידה באיריס נט והתמונה התפוגגה.
"מאיפה להתחיל?" נאנח רון. "המקום הזה ענק. כל מה שאני רואה זה רק אבנים וקריסטלים."
"תגיד תודה שאתה רואה לפחות." מלמלה טוף בזעף.
"אוי. נכון. סליחה."
"טוב. אנחנו צריכים להתחיל בסופו של דבר. אפולו וארטמיס, תוכלו להתחיל לחפש במערב? פייפר וג'ייסון- חפשו במזרח. קליפסו, רון- הצפון. אני וטוף נתחיל בדרום." פקדה ריינה.
"כן, המפקדת!" צחק ג'ייסון.
"היי, תזכור שאני באמת המפקדת שלך. אתה מחויב לציית לי."
"רק כשאני במחנה יופיטר!"
ריינה גילגלה עיניים. "טוב, בואו נסתער על המערה הזאת."מסתבר שלחפש אבן מיוחדת במערה שמלאה אבני חן זה ממש לא קל.
"יש אבן?"
"לא. ומה אצליכם?"
"שום דבר."
ריינה בחנה את האבנים בזמן שטוף העבירה בידה על הקיר.
"היי! נראה לי שמצאתי משהו!" קראה טוף ונעצרה באמצע הקיר.
השאר רצו לעברה.
"מה זה?" שאל ג'ייסון.
"אני מרגישה זרם של אנרגיה מתוך אחת האבנים בקיר!" קראה טוף.
היא כשפה חלק מהקיר ודחפה אותו הצידה.
מאחורי הקיר נגלתה אבן סגולה נוצצת, שבהקה בזוהר קליל ויפיפה. האבן נראתה מעט כמו לב, וזהרה ברכות.
"אהבה." אמרה ארטמיס. "זוהי אבן האהבה, האבן של אפרודיטה."
ריינה לקחה את האבן בזהירות מהקיר והכניסה אותה בזהירות לתרמילה.
"מה עשיתם למערה שלי?!" קרא קול מהכניסה.
קליפסו מהעבר עמדה בפתח למערה והחזיקה סל עם תותים.
"מה עשיתם?!" היא חזרה על השאלה.
"הכול בסדר. תרגעי." אמרה טוף. "הנה, הכול טוב." היא החזירה למקום את הקיר.
קליפסו בחנה את הקיר. "בסדר. אבל בבקשה מספיק לשנות את המערה שלי."
"הו, בטח." אמרה ריינה.
סדקים צבעוניים התחילו להתפשט מתחת לרגליהם.
ריינה הוציאה שיקוי שכחה נוסף מכיסה. "תשתי את זה אחרי שנלך!" קראה לקליפסו והניחה אותו בידה.
"למה? מה קורה פה?"
"פשוט תשתי את זה ברגע שנלך." אמרה פייפר תוך שימוש בדיבור הקסמה.
"טוב... בסדר."
והם נפלו לתוך הריק הצבעוני והמסנוור במיוחד.
YOU ARE READING
בן האולימפוס
Hayran Kurgu"אתה חצוי, הארי." "כן, אני יודע." "וגורל העולם מוטל על הכתפיים שלך." "גם את זה אני יודע." מה קורה כשהארי מגלה שהוא חצוי דם מבחינה נוספת: אחד מאבותיו הוא אל יווני? מה יקרה לו במחנה החצויים? כיצד יגיב כשיכיר את קרוב משפחתו החדש? ובאיזו צרה הוא, רון, ה...