צחקתי על המראה של הארי עם כל השקיות שבידיו, כלכך כיף היה לצאת לקניות ולא להיות זה שסוחב הכל ! חשבתי שהוא ינצל את העובדה שאני בתפקיד העוזר האישי שלו, מסתבר שלא. הוא נאנח בתסכול ועצר מול החדר שלנו, נלחם עם הידיים העמוסות שלו להוציא את הכרטיס מהכיס.
״לעזעזל, לואי אתה יכול ?״ שאל וקירב את רגלו, הרגשתי את לחיי מאדימות. זה אינטימי מדי, לא ? אני לא אבקש ממישהו להוציא מהכיס שלי דבר מה, אני יכול לתפוס את השקיות במקום.
״בטח״ פלטתי נבוך והושטתי את היד שלי לכיס המכנס שלו, מוציא את הכרטיס ומבחין במבט המוזר שהביט בי. ״מה ?״
״יש לך גם כרטיס״ אמר מבולבל
״אתה סימנת לי להוציא את הכרטיס מהרגל שלך״ אמרתי והוא גלגל את עיניו וזה פשוט עצבן והביך אותי.
״לא לואי, יש לך כרטיס משלך ויכולת פשוט-״ הוא עצר ונשם ״עזוב, פשוט תפתח את החדר.״
פתחתי את החדר והוא נכנס והניח את כל השקיות, ואז החל לפתוח את כפתורי החולצה שלו וזה גרם לי להסתכל לצדדים, הוא זוכר שאני פה ? ״מ-מה אתה עושה ?״ שאלתי, מתבונן בו עד שפתח את החולצה לרווחה וחשף את שרירי הבטן המסורטטות והמושלמות שלו, הובכתי והתאמצתי להסתכל לעיניו.
״אני רוצה להתקלח, אני צריך לקבל ממך אישור ?״ שאל בהתחכמות וחצי חיוך ופשט את כל החולצה. בלעתי רוק והסתובבתי, הוא מעצבן ועושה את זה בכוונה. הלכתי לאחור בחזרה מגניב מבט קטן ומרגיש שהמבט הקטן התארך ממה שחשבתי, אז שוב הסטתי את מבטי.
״רק, אם אתה מתכוון להתקלח אשמח שתפשוט את בגדיך במקלחת ולא אל מול עיניי״ אמרתי והיה לו חיוך שחושף שורת שיניים לבנות, הוא צעד לעברי בביטחון והרגשתי חסר נשימה, הלב שלי הלם בחוזקה בכל צעד שהתקרב אליי וכל העולם סביב קרס לכמה שניות.
״אל תזיין את השכל שזה מפריע לך״ קולו חלש ומחוספס, סקסי ומגרה. כמעט שלא באמץ הקשבתי למילותיו, הוא עיוור אותי, לא הכרתי את ההרגשה. הרגשתי רק את המתח המייסר בין שתינו, אפשר היה לחוש בו. ״אני גם לא לגמרי עירום כך ש...״
״תיכנס להתקלח פשוט״ פלטתי נבוך והסתובבתי לתיק שלי, רק כדי להסיח את דעתי ממנו. סידרתי את הבגדים בתוך הארון שלצד המיטה, הארון עשוי מעץ לבן ובדלת הפנימית שלו יש מראה.
״אל תהסס להצטרף אליי !״ הארי קרא מהמקלחת, גורם לי לגלגל את עיניי. היה צליל מהטלפון שלו שנמצא על השידה, הסתכלתי לכיוון מספר שניות והחלטתי להתעלם. מעניין מי סימס לו בשעה כה מאוחרת, אין מצב שזה קשור בעסקים. הוצאתי את הטלפון שלי מהכיס לראות אם קיבלתי הודעה מתיאו אך לא היה דבר, זה הכעיס אותי איך טיסה אחת שיכולה לפתור לי את רוב הבעיות גרמה לתיאו לסיים את זה. היו רק הודעות בקבוצה עם קירה וברי, בה שתיהם מדברים על זה שסופסוף נפתחתי לעולם ואני יוצא מאיזור הנוחות שלי, אך זה לא נכון, לא רציתי בנתיים לספר למה טסתי כי הם חשבו שסיימתי עם החוב ואני לא רוצה שהם ירגישו שהם צריכים לעזור. ברי יעשה הכל בשביל חבריו, הוא דומה לדן בכל הקשור לזה. חייכתי לעצמי כשרק נזכרתי בו, הוא היה מדהים.
ואז הסתכלתי לטלפון של הארי וצעדתי באיטיות, זה לא ענייני, אבל סתם, לראות.
התיישבתי בקצה המיטה ליד השידה הלבנה והסתכלתי לדלת המקלחת, שומע את זרם המים ואז הסתכלתי לטלפון שלו, וההודעה הייתה מסאם, איך לא צפיתי את זה ?
