The new student - Larry Stylinson

- 12 -

נ.מ. לואי:
״הארי?״ שאלתי מופתע כשחברים שלי עמדו מאחורי והסתכלו על המחזה. נייל, זאין ו.. ליאם עמדו ליד מכוניות מאחורי הארי, ולוטי?? מה היא עושה פה?? טוב..
״לואי, אני מצטער כלכך, לא הייתי צריך לבקש ממך הפסקה אני.. אני אוהב אותך!״ הוא אמר— הוא אמר שהוא אוהב אותי עכשיו? ״גם אני אוהב אותך!״ צעקתי לו ורצתי אליו לחיבוק שנשיקה סוחפת הגיעה אחריו. ״איכככ, תקחו חדררר״ נייל צעק לנו וניתקנו את הנשיקה, כולם צחקו.
״ליאם אני ארצח אותך״ הארי אמר ששחרר את אחיזתו ממני והחל ללכת לכיוון ליאם. ״הארי דיי, הוא היה שיכור״ זאין אמר כשאחז בליאם לידו. אחזתי בידו של הארי אבל הוא נתן לליאם אגרוף באף. ״זה הרגיש טוב״ הארי אמר ״הארי! זה לא יפה!״ אמרתי והחברים שלי עמדו מאחורי מנסים שלא לצחוק.
לליאם ירד דם מהאף, זאין טיפל בו וליאם אמר ״זה בסדר לואי, זה הגיע לי״ והארי הנהן וכולנו צחקנו. 
לוטי רצה וחיבקה את אלינור ודונה ובינתיים הכרתי לבנים מלונדון את הבנים מדונקסטר. ״בן ומייק, אלה זאין וליאם, הזוג שוב?״ אמרתי וליאם וזאין הנהנו וצחקו וזאין הדביק לו נשיקה קצרה לשפתיים והמשיך לטפל בו. ״זה נייל וזה חבר שלי, הארי״ אמרתי והם לחצו ידיים אחד לשני. בינתיים הבנות דיברו בצד
כנראה על נייל, אני יודע של לוטי יש קראש עליו, היא לא אמרה לי אבל רואים עליה. אחרי שישבנו כולנו בערך שעה לדבר אני הבנים מלונדון ולוטי חזרנו הביתה, כל הדרך אני והארי פלירטטנו, ליאם וזאין התמזמזו, ולוטי ישבה על נייל מובכת מפני שלא היה מקום באוטו, אני צריך לדבר על זה עם נייל. זה היה מוזר, אבל הדבר היחיד שעניין אותי היה הארי. רק. הוא. הגענו הביתה ופיבי ודייזי רצו לחבק את הארי, אני שמח שהוא מסתדר עם אחיות שלי. ״לואי, הארי! מה אתה עושה פה?!״ אמי שאלה וחיבקה אותנו ״באתי בשביל בו-באר״ הוא אמר וחיבק אותי, צחקנו. ״תכיר לנו את החברים שלך בו-באר״ אמי אמרה ״אה אמ.. אלה זאין, ליאם ונייל.״ אמרתי ושמעתי את פיזי מאחורי אמי ״נייל נייל? ה-״ היא אמרה אבל לוטי חסמה את פיה עם ידה ואמרה ״אנחנו נעלה למעלה, ביי בינתיים״ והן רצו ביחד למעלה.
כולנו צחקנו עד שאמי אמרה ״אתם נשארים לארוחת ערב? שאני אדע לכמה להכין את השולחן״ זאין בא לומר שהם ילכו אבל קטעתי אותו ואמרתי ״כן אמא, הם ישארו, תודה״ ונישקתי ללחייה לפני שהלכה ואחריה רצו התאומות. ״לואי, לא נעים לנו להכביד על אמא שלך..״ הארי אמר וחיבקתי אותו ״זה בסדר, היא תמיד מכינה אוכל שמספיק לגדוד״ אמרתי וכולם גיחכו. הצעתי שנעלה למעלה לחדר שלי כאן, אומנם הוא היה קטן מהחדר הרגיל שלי אבל לפחות היה קצת מקום. עלינו למעלה ונייל אמר ״אני שניה מגיעה״ והלך לחדר של לוטי ופיזי, גילגלתי את עיניי ו ארבעתנו צחקנו.
——————————————
נ.מ. נייל:
אני ממש מחבב את לוטי, אני יודע שזה מוזר כי היא אחות של לואי אבל.. אני לא יכול לעצור את עצמי מזה, לא בחרתי בזה.. אבל אני גם לא מתחרט על זה.
הלכתי לחדר של לוטי ופיזי ודפקתי בדלת ״רק רגע״ שמעתי את הקול של לוטי וחייכתי עד שהיא פתחה את הדלת ״הו, נייל אמ״ היא אמרה והשפילה את ראשה, ״פיזי, את יכולה להשאיר אותנו לבד לכמה דקות בבקשה?״ שאלתי ופיזי הנהנה ויצאה בריצה מהחדר, גיחכתי.
״היי אמ.. כנס.״ היא אמרה ונכנסתי, היא סגרה את הדלת ועמדתי לידה מובך, גם היא.
״אז אמ.. אני צריך אמ.. להגיד לך משהו״ אמרתי והיא הנהנה בביישנות ״אני מחבב אותך, כאילו, יותר מידידה, כאילו כן את יודעת. ואני לגמרי אבין אם את לא מחבבת אותי רק רציתי ש אמ.. תדעי״ אמרתי מובך לגמרי, ״אני גם מחבבת אותך, כיותר מידיד״ היא אמרה וישר הרמתי את ראשי וחייכתי.
הלכתי לכיוונה והתחלתי לנשק את שפתיה, הרגשתי שהיא מנשקת אותי בחזרה, חייכתי לתוך הנשיקה והמשכנו להתנשק, השענתי אותה על  הקיר שיד אחת שלי מעליה ויד שניה על המותן שלה ואני מנשק אותה, התנשקנו עד שליאם נכנס לחדר ״נייל, אתה מוכן— אומייגד! סליחה אמ.. אני אצא החוצה״ הוא אמר ומהר יצא החוצה וסגר את הדלת מצחקק. עצרתי את הנשיקה והורדתי את ראשי מצחקק ״אני חייב ללכת אני אמ.. אדבר איתך אחר כך אוקיי?״ אמרתי והיא הנהנה לפני שנתנה לי נשיקה קטנה אבל דיי ארוכה. יצאתי מהחדר מחייך ונכנסתי לחדרו של לואי שהתסכל עליי במבט זועף כשהארי ניסה להסיט את מבטו ״לואי אל תכעס עליי! אני באמת מחבב את אחותך, אני יודע שזה מוזר לך אבל אני בחיים לא אפגע בה! וגם, היא קטנה מאיתנו רק בשנה״ אמרתי והוא הנהן עדיין דיי כועס.
ישבנו ודיברנו לשעה בערך עד שאמא שלו קראה לנו מלמטה ״בנים, בנות! בואו לאכול!״ וירדנו למטה.
לא ראיתי שם את לוטי אז עליתי אליה לחדר, דפקתי ונכנסתי לחדרה ״וואו״ אמרתי לה כשראיתי אותה בשמלה צמודה ויפה שישבה עליה מושלם. היא צחקקה ושיחקה באצבעותיה מובכת ״את נראית כלכך יפה״ אמרתי בזמן שהלכתי אליה ״תודה״ היא אמרה שהגעתי והחזקתי את מותניה, עמדנו ככה כמה שניות עד שהיא נישקה אותי ונישקתי אותה בחזרה. ״לוטי! נייל! בואו כבר לאכול״ הקול של לואי קטע אותנו. היא הפרידה את שפתינו ובאה ללכת ״לאאא אל תלכי״ אמרתי ותפסתי את ידה מושך אותה ומבליט את שפתי התחתונה, ״נייל, אני גם לא רוצה ללכת אבל הם מחכים, זה לא יפה״ ״שיחכו״ אמרתי ונישקתי אותה. אחרי כמה שניות היא הפרידה את שפתינו וחייכה מרימה את הגבה שלה, נאנחתי ואמרתי ״נו טובבב״ היא צחקקה ולקחה את ידי, ירדנו למטה ביחד והתיישבנו לאכול עם כולם.
———————————————