פרק 5

2K 153 7
                                    

למחרת בשיעור ספרות אני מגישה את העבודה למורה.
״עשית את הפרק האחרון טוב?״ הארי שואל כשאני מתיישבת במקום שלי.

״סליחה?״ אני שואלת די המומה.

״שאלתי אם עשית אותו טוב״ הוא חוזר על שאלתו כאילו כלום.

״לא, הוא גרוע״ אני משקרת. הארי לא אומר דבר.

---
כשאני פותחת את השער המשותף של שני הבתים ומתחילה ללכת לכיוון דלת הבית שלי אני שומעת ניפוץ של זכוכית מכיוון החצר של משפחת סטיילס.
ברוב הפעמים פשוט הייתי מתעלמת, אבל משהו בשמיעת קולו של הארי מקלל משך אותי לגדר החצר.

״הכל בסדר הארי?״ אני מתאפקת לא לגחך.

״הכל מעולה, גם כן מתמטיקה כאילו זה יעזור לי במשהו״ הוא קם מהכיסא עליו ישב ומתחיל לאסוף מהריצפה שברי זכוכית של משהו שנראה כאילו היה פעם צלחת. על השולחן מונחים ספר מתמטיקה, עיפרון ומחברת משבצות.

״אתה צריך עזרה?״ אני אפילו לא יודעת למה אני שואלת אותו את זה.

הוא מרים את מבטו אליי לשניה אך מיד חזור לאסוף את הזכוכיות, ״לא״

״בטוח?״

״אולי תרגיל אחד...״ הוא אומר את זה בשקט אבל אני מחייכת לעצמי.

הארי פותח לי את השאר לחצר ואני מתחילה להסביר לו את התרגיל.
הוא עובר לתרגיל הבא ועד מהרה מתחיל להתקשות בפיתרון אז אני נשארת לעזור לו, וכך עד שהוא מסיים את כל התרגילים.

----

ביום שישי יש לאחד מחבריו של ג׳ייס יום הולדת. בריאנה כרגיל משכנעת אותי ללכת. אני לא אוהבת מסיבות כאלו, של המון אנשים צפופים ואלכוהול בכל מקום.
אבל תמיד ג׳ייס או בריאנה מצליחים לשכנע אותי ללכת, לפעמים זה משתלם ולפעמים אני מתחרטת על כל רגע.

בריאנה מגיעה לבית שלי לפני כדי להתארגן, היא כרגיל לובשת שמלה ונעלי עקב גבוהות. ושוב היא מנסה לשכנע אותי ללבוש שמלה, ואני מסרבת.

כשאני משכנעת את בריאנה שאני יכולה ללכת בחצאית וגופייה יפה ולא יקרה שום דבר נורא, אנחנו יוצאות.
לבריאנה יש מכונית, ואני לא יודעת איך ההורים שלה נתנו לה אותה כל כך מהר, היא לא ממש טיפוס אחראי...

״אל תשתי יותר מידי, אם את הולכת לפני את מודיעה לי כדי שאני לא אחפש אותך״ אני חוזרת על הכללים הרגילים כשאני ובריאנה יוצאות מהרכב.

״בסדר מאלין, בואי רק ניהנה״ היא אומרת בחיוך שובב, אוי לא. היא מתכוונת לשתות היום.

אני ובריאנה מיד מתחילות לרקוד, אבל אחרי כמה זמן אני מאבדת את בריאנה ונשארת לבד. אין לי ממש מצב רוח לכלום, אז אני מתיישבת על הבר, הברמן מציע לי משהו. אני מהססת אבל בסופו של דבר שותה הכל בלגימה.
אבל בפעם השניה שהוא מציע לי אני מסרבת, אני לא רגילה לשתות ולא רוצה להתרגל לשתות.

אני מחפשת את ג׳ייס, כי לא דיברתי איתו מאז היום של הקטטה...
אחרי כמה זמן אני מזהה אותו מרחוק, אבל לא כמו שרציתי. ככל שאני מתקרבת אני רואה יותר ויותר בבירור שהוא מנשק מישהי, הצעדים שלי הופכים ליותר ויותר כבדים ואני מתאפקת לא לצרוח.
הם לא מפסיקים לעמוד שם ולהתנשק ולפני שאני קרובה מידי כדי שיראו אותי, אני מסתובבת ויוצאת משם.

אני כל כך מתחרטת שבאתי למסיבה היום.

***

בנות אתן לא מצביעות ומגיבות וזה ממש מבאס, אז בבקשה תעשו מאמץ קטנטן ותצביעו/תגיבו❤️

I Hate The New Boy - Harry Styles Fanfic (Book 1)Where stories live. Discover now