אני יודעת שאני לא מעלה בתדירות גבוהה פרקים אבל אני מקווה שזה לא מייאש אתכן או משהו, ואני גם מקווה שבחופש פורים הקצר הזה שיהיה השבוע אני אספיק לעלות יותר.
****
בערב אני מספרת למאלין שהחלטתי לסלוח לג׳ייס, ושאנחנו לא נפרדים.
״את כל כך חלשה לפעמים״ היא נאנחת.
״אני לא חלשה!״
״אל תשקרי מאלין, את סולחת לו כל הזמן, זו לא הפעם הראשונה״
״מה שתגידי, אבל אני אוהבת אותו״
״את חושבת שאת אוהבת אותו, אבל לא מבינה שאת יכולה להשיג מישהו יותר טוב״
״אני לא חושבת שאני יכולה להשיג מישהו יותר טוב, כי פשוט אין״ אני מצחקקת.
״את מכחישה״ היא אומרת ברצינות.
״אני בסך הכל אמיתית״
---
למחרת, קצת לפני סוף היום, יש לי שיעור מתמטיקה. הארי יושב לידי גם בשיעור הזה.
המורה נותן לנו כמה תרגילים, ״אתה מיסתדר?״ אני שואלת את הארי כשאני מסיימת לפתור.
״לא, אני בסדר״
״בטוח?״ אני שואלת שוב, כשהוא מוחק בפעם השלישית דרך ארוכה.
״אני בסדר!״ הוא מרים מעט את הכל. אני שותקת וממשיכה לעבוד.
לפתע נשמע רעש משונה ממערכת הכריזה של בית הספר ולאחר מכן קולה המוכר של המנהלת ״מאלין ברוק, מאלין ברוק, גשי לחדר המנהלת״ אני מבולבלת לרגע אך הקול חוזר ״אני חוזרת, מאלין ברוק גשי לחדר המנהלת״
״פושעת מה?״ הארי צוחק כשאני קמה ממקומי עם תיק הצד שלי.
״מצחיק מאוד״ אני אומרת בציניות.
אני דופקת על דלת משרד המנהלת, וקול נשי קורא לי להיכנס. כשאני נכנסת אני רואה את המנהלת, היועצת ואת מחנכת הכיתה שלי יושבות ליש השולחן ״שבי בבקשה״ המנהלת אומרת ואני עושה כדבריה.
״עשיתי משהו לא בסדר?״ אני שואלת בחשש, אף פעם לא קראו לי לפה.
״לא, להיפך״ היועצת אומרת בחיוך.
״רצינו לספר לך משהו״ המנהלת אומרת מעוררת את סקרנותי ״את מכירה את הארי סטיילס, התלמיד החדש, נכון?״
אני מהנהנת, ״כן, פחות או יותר״
״אז שמענו שעשית איתו את העבודה בספרות וקיבלתם בה 100, אבל אל תגידי שסיפרתי לך, וגם שעזרת לו קצת במתמטיקה״
״כן...״ אני לא מבינה למה קראו לי בגלל זה.
״הארי היה תלמיד... בעייתי״ המנהלת ממשיכה לדבר ״וחשבנו שההשפעה הטובה שלך תוכל לעזור לו״
״למה את מתכוונת ב׳לעזור לו׳?״ אני שואלת עדיין מבולבלת מהמצב.
״הארי לא יודע את זה, אבל הוא פה על תנאי. וכדי להשאיר אותו במסגרת אנחנו חשבנו על זה והחלטנו שמישהו צריך לעזור לו, מישהו מהתלמידים, ואת פשוט מתאימה לתפקיד״
״אני עדיין לא ממש מבינה״ אני אומרת קצת במבוכה.
מרגיש לי מוזר לדבר על מישהו מאחורי הגב.
״את תלמידה טובה, מכל הבחינות, והארי צריך מישהי שתעזור לו״ היא מסבירה יותר בבהירות ״אז חשבנו שאת תיהיי כמו.. חונכת שלו... משהו כזה... רק שהוא לא יודע״
״לעזור לו ללמוד כאילו?״
״כמובן שהוריו יודעים על זה ומאשרים שזה צעד חכם, וחוץ מזה זה עזרה בחברה ויעזור לך בציון הסופי שלך כשתסיימי ללמוד, בסוף השנה הבאה״
״למה דווקא אני?״ אני שואלת בלי לשים לב.
״כי יש לך השפעה טובה״ היועצת נכנסת לשיחה״ הארי ילד חכם, אנחנו לא רוצים שהוא יהיה מהילדים החכמים שמתנהגים כמו עבריינים ולא מצליחים לסיים את בית הספר״ אני מבינה אותה. ג׳ייס בדיוק כזה. הוא לא גאון הדור, אבל הוא מאוד טוב במקצועות מסויימים ופשוט לא מתאמץ כדי להוכיח את זה. אני מנסה לחשוב אם מישהו עוזר לו, ומבינה שחוץ ממני,לפעמים, אין כזה. למה להארי עוזרים? הם התייאשן מג׳ייס? ההורים של הארי ביקשו את זה או משהו?
״אוקיי..״ אני אומרת ״כאילו אני אשמח לעזור״ הוספתי בחיוך.
״רק דבר אחד אחרון״ המנהלת אומרת ״אל תגידי להארי שאת עוזרת לו בשביל התעודה, אל תגידי שבכלל ביקשנו״ היא גורמת לי לחשוד ״מניסיון, אם הוא ידע שמנסים לעזור, הוא יתחמק״
״בסדר, אני מבטיחה שאני אעשה כל מה שאוכל״
״ותיזכרי, מעכשו, הציונים של הארי לא חשובים רק לו״ המנהלת מסכמת ״הם חשובים גם לך״
****
טם טם טם....(׳:
YOU ARE READING
I Hate The New Boy - Harry Styles Fanfic (Book 1)
Fanficמאלין היא נערה בת 17 שנמצאת בשנה הלפני אחרונה ללימודים. היא אוהבת לקרוא ומשקיעה בלימודים, אבל היא לא סגורה ובודדה. היא ביישנית, אבל יש לה חברות ולמרות שהיא לא אוהבת את זה; היא הולכת למסיבות. ג׳ייסון הוא החבר של מאלין ואם יש מישהו שמתאים יותר להגדרה...
