פרק 2

3K 152 21
                                    

*בתמונה: ג׳ייס(הדמות כן?).

***

אני נעמדת מול דלת הבית שלו ומנסה להירגע. אם יש משהו שאני יותר שונאת מלדבר עם אנשים שאני לא מכירה, זה לדבר עם אנשים שאני מכירה אבל סביר להניח שעשיתי עליהם רושם מוטעה. כלומר, פאדיחה.

אני מביטה בשלט שעל הדלת ״כאן גרה משפחת סטיילס״ האותיות כתובות בצבע אדום מודגש, הרקע לבן והמסגרת מקושטת באבנים צבעוניות.

אני אוזרת אומץ ודופקת על דלת הבית,לאחר שניה פותח לי אותה האדם שממש לא רציתי שיופיע מולי.

״היי, אמא שלי הכינה עוגה... אתה יודע לכבוד זה שעברתם לפה...״ אני אומרת בחיוך ומושיטה ידיי קדימה כדי שהוא יקח את העוגה.

הארי פותח פיו להגיד משהו שלפתע נער נעמד לידו ״מי זאת? את חברה שלו? יש לך חברה ולא סיפרת לי?״ הנער שואל וצוחק, השיער שלו חום וכך גם עיניו, הוא די גבוה ובסך הכל נראה נחמד.

״דפוק״ הארי אומר ונותן לנער מכה בראש ״זה דייב, פשוט תתעלמי ממנו״

״אוקיי... היי דייב״ אני אומרת בחיוך ומרגישה שהוא בוחן אותי.

״בכל מקרה, תודה על העוגה״ הארי אומר ולוקח את העוגה. אני נפרדת ממנו לשלום ופונה לביתי.

שניה לפני שהוא סוגר את הדלת אני שומעת קריאה מהפתח ״יש לך חבר?״ אני מסתובבת ורואה את דייב.

״כן, יש לי חבר!״ אני קוראת בחזרה.
מוזר.

----

למחרת בבוקר אני פוגשת את החברה הכי טובה שלי, בריאנה, בפעם הראשונה מאז תחילת החופש הגדול. בריאנה טסה עם ההורים שלה לצרפת במשך כל הקיץ, והם האריכו את החופשה גם לשבוע וחצי הראשונים ללימודים.
״אז את וג׳ייסון עדיין ביחד?״ היא משתמשת בשם המלא שלו כי היא יודעת שהוא שונא את זה, למרות שהוא אפילו לא לידנו.

״כן בריאנה, וטוב לנו״

״אני באמת לא מבינה מה את מוצאת בו״ היא מתחילה בנאום הרגיל ״את יכולה למצוא מישהו אחר וכל כך הרבה יותר טוב״ היא נאנחת.

״אני לא רוצה מישהו אחר״ אני אומרת כשאנחנו נכנסות לכיתה.

״או או או״ היא אומרת בהתלהבות פתאום ״מי זה החתיך הזה שם?״ היא שואלת ומביטה לכיוון השולחן שלי, שם כמובן יושב הארי...

״קוראים לו הארי סטיילס, הוא שכן שלי. גם בשולחן וגם במציאות...״

״אז זה הארי סטיילס...״ היא אומרת כאילו הבינה משהו.
המורה נכנס לכיתה וקוטע את השיחה שלנו, אז בריאנה מכירה את הארי?

---

במהלך שאר יום הלימודים מתברר לי שהארי סטיילס הוא לא סתם הארי, הוא שרף את אחת המעבדות בבית הספר שלו לפני חצי שנה והעיפו אותו מבית הספר השני לפני שבוע. לכן ההורים שלו והוא עברו לאיזור שלנו...

״הוא לא נראה מסוכן או משהו״ אני אומרת לג׳ייס כשאנחנו נוסעים אליי כדי להכין שיעורים.

״הוא כן, תתרחקי ממנו״ הוא אומר ומחנה את האוטו.

״אוקיי״ אני מהנהנת, לא מספרת לו שהארי עכשו השכן שלי.
אנחנו נכנסים לבית והוא ריק, כצפוי. אנחנו עולים לחדר שלי ומניחים את התיקים ליד הדלת, נעשה שיעורים מאוחר יותר.
ג׳ייס מנשק אותי ושנינו מתיישבים על המיטה ומתנשקים במשך הדקות הבאות, רק שנינו, לבד, בלי אף אחד שיטיף לי מוסר על כך שזה לא טוב שנהיה ביחד.

״אנחנו צריכים לעשות שיעורים״ אני לוחשת בחיוך.

״השיעורים לא יברחו לשום מקום״ ג׳ייס צוחק.

״אני מניחה שאתה צודק״ אני צוחקת גם וממשיכה לנשק אותו.

---

ג׳ייס הולך אחרי כמה זמן ואני נשארת לבד בבית ומתכוננת למבחן שעומד להיות לי מחר. אחרי שעתיים של למידה ברצף אני מצליחה לזכור את החומר ומסדרת את השולחן.
הטלפון שלי מצלצל בדיוק כשאני נשכבת על המיטה, אמא.
״היי אמא״ אני אומרת כשאני עונה.

״ערב טוב מתוקה, רק רציתי לוודא הכל בסדר״
כרגיל, אמא שלי חושבת שזה בסדר להתקשר בערב פעם ביומיים כדי להיות אמא טובה. לפני שאח שלי היה בשנה האחרונה ללימודים היא עוד הייתה שולחת מישהו לבדוק מה שלומנו, אבל כבר יותר משנה שכשהיא ואבא לא נמצאים היא פשוט מתקשרת לבדוק ש״הכל בסדר״, זה יכול להישמע כיף שההורים לא דבוקים אלינו אבל זה רחוק מזה, לפעמים היא ממש חסרה לי.

״הכל בסדר אמא, מה איתך?״

״את יודעת, עבודה״ היא עונה לשאלתי כרגיל ״אני חייבת לזוז, נשיקות״ ולפני שאני מספיקה להיפרד אני שומעת את צליל הניתוק.

---

״בשביל העבודה הבאה אני רוצה שתהיו בזוגות״ המורה לספרות מתחיל להסביר על עבודת ההגשה שלנו ומיד מתחילות לחישות בכיתה לגבי הצוותים, ״כמובן שאני אקבע את הזוגות...״ כולם משתתקים ״למען האמת, כבר יש לי רשימה״ הוא אומר ומוציא דף מהתיק, לאחר מכן הוא מצמיד את הרשימה לצד הלוח ״תבדקו עם מי אתם בסוף השיעור. עכשו, להנחיות העבודה״ הוא אומר ומתחיל לחלק לנו דפים. הוא מסביר לנו על העבודה וכל התהליך, מסתבר שבעוד יומיים אנחנו כבר צריכים להחליט על איזה ספר נעשה את העבודה ובעוד שבוע להגיש, הוא מוסיף שזה יהיה קצר. אני אוהבת ספרים, אז יש לי המון רעיונות בראש.

בסוף השיעור המורה מזכיר לנו לבדוק ברשימה, וזה מה שכולם ממהרים לעשות ברגע שנשמע הצלצול. אני רק אוספת את הציוד שלי בנחת ונעמדת מאחוריי כולם.
כשהכיתה מתרוקנת ונשארים תלמידים בודדדים אני ניגשת ללוח ומחפשת את שמי. אני מוצאת ומעבירה את האצבע לצד השני של הדף, ושם מתגלה לי השם של השותף שלי לעבודה.

הארי סטיילס.

***

תגובות בבקשה🙏❤️

I Hate The New Boy - Harry Styles Fanfic (Book 1)Where stories live. Discover now