מלודי

•הושלם•
מלודי הייתה הפרח הצבעוני היחיד בעולם השחור לבן מסביבי, האור שקיבל אותי בבוקר ושנפרד ממני בלילה, הדבר שהופיע מול עיני כל פעם שעצמתי אותן.
מלודי, מלודי שלי, שמעולם לא הייתה מודעת לקיומי אבל עדין אהבתי אותה הכי הרבה בעולם, כל כך שזה כאב לא להיות לידה.
ידעתי היטב שאם אגע בה אני עשוי לקחת את כל האור שבה, האור שהיא מקרינה החוצה. ידעתי שהצללים והשדים שבתוכי עשויים ליזון ממני עד כיליון. מלודי שלי הייתה הטוהר, היופי, הצודק והנכון. אני הרקוב, המעוות.
אבל רציתי שהיא תאהב אותי כל כך. השדים שבתוכי צרחו והתחננו למלודי, ואני נכנעתי, בדיוק כמו בחטא גן עדן, והנחתי בידיהם את מלודי שלי, לרחמיהם.
קטפתי את הפרח.

מכיל:
-תכנים מיניים
-אלימות (מכל סוג אפשרי פחות או יותר: מנטלית, פיזית, מינית)