פרק 14-החדרים מהממים, אבל...הדלת לא נפתחת!

38 4 1
                                    

בינתיים:

"אני ממש עייפה, אני רוצה ללכת לחדר" אמרה ג'סיקה ופיהקה.

"כן, גם אני רוצה. עד עכשיו לא נחנו, המזכירה אמרה שהמזוודות יהיו בחדרים שלנו, נכון?" שאל טובי והתמתח.

טומי הראה מבט מודאג, הוא התלבט אם בכל זאת ללכת ללילי או שפשוט יקשיב לה ולא יבוא, ג'סיקה ראתה את מבטו ואמרה לו; "הכל יהיה בסדר טומי, אל תדאג, אוקיי?" היא חייכה אליו והוא הנהן אליה בחיוב.

"אתה גם הולך לחדר שלך עכשיו?" שאל אותו טובי תוך כדי שהם מתקדמים במסדרון אל כיון החדרים שלהם.

"אתה גם הולך לחדר שלך עכשיו?" שאל אותו טובי תוך כדי שהם מתקדמים במסדרון אל כיון החדרים שלהם

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.


"הא?, אה כן".

הוא לא מרוכז- חשב לעצמו טובי.

"נפגש מחר!" אמרה אליהם ג'סיקה ונכנסה אל חדרה.

"ביי ביי" נפנף טובי עם ידו לטומי, אבל טומי התעלם ממנו ופשוט המשיך לכיוון חדרו.

ג'סיקה נכנסה אל החדר שלה ונשימתה נעתקה, החדר היה פשוט מהמם!
זה כל כך הסגנון שלה.

ג'סיקה נכנסה אל החדר שלה ונשימתה נעתקה, החדר היה פשוט מהמם!זה כל כך הסגנון שלה

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

היא חקרה כל פינה ופינה בחדר, והמזוודות שלה היו בחדר.
למזלה אף אחד לא פתח אותם, בכוחותיה האחרונים היא החליפה את המדים שלה לפיג'מה, ואז היא קפצה על המיטה ונאנחה. ואז שקעה בשינה עמוקה...

אצל טובי:

הוא גילה כמה זה כיף להעביר את הכרטיס של החדר בתוך המנעול, ועשה זאת כמה וכמה פעמים, ואז הוא סוף סוף נכנס

הוא גילה כמה זה כיף להעביר את הכרטיס של החדר בתוך המנעול, ועשה זאת כמה וכמה פעמים, ואז הוא סוף סוף נכנס

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.


החדר היה בצבע כחול, הצבע האהוב עליו!

הוא יצא אל המרפסת, היתה רוח נעימה שהעיפה מעט את שיערו,הרוח תמיד הרגיעה אותו,הוא יכל לעמוד ככה שעות ולא לעשות כלום,פשוט להרגיש את הרוח בפנים שלו וזהו,לא היה לו כוח לפרוק את המזוודות שלו,הוא היה ממש עייף ומותש,הדבר הזה שמלעבור מהבית שלו לפנימייה היה עניין גדול מידי ומעייף.

הוא הלך לכיוון המיטה שלו,והתיישב עליה,כמצופה,המיטה היתה ממש נוחה,אפילו יותר מהכורסאות שנמצאות בחדר של המנהלת,ושקע במחשבות רבות...

אצל טומי:

הכרטיס לא עבר לו במנעול,והוא ניסה כמה וכמה פעמים.

למה תמיד דברים כאלה קורים דווקא לי?!

ואז הוא ראה שיד נוגעת בידו,ומה שהיה מוזר ביד הזאת-היא שהיא היתה כמעט שקופה לגמרי!

הוא בהתחלה נרתע מהיד ומהמגע,ואז היד נעלמה והדלת נפתחה.

ומה שהיה מוזר,אפילו עוד יותר-שהוא לא כ''כ שנא את המגע הזה

הוא סובב את ראשו כדי לבדוק מה זה
היה,אבל לא היה שם אף אחד.

המורה המכשפה *מוקפא*Where stories live. Discover now