המורה המכשפה *מוקפא*

פרק 18- מה? את כולה להגיד את זה עוד פעם? אולי לא שמעתי טוב? אני?!

נ.מ טומי:

היא הסתכלה עליי במשך כמה דקות.
וזה נהיה ממש מטריד כשהיא מסתכלת עליי ככה...
"מה אתה חושב שאתה עושה כאן?!" שאלה בתקיפות.

"אה... אוכל?"

מסתבר שהמורה הזאת ממש עיוורת אם היא לא רואה שאני אוכל.
"ומי נתן לך את הרשות להיות כאן?!" היא הרימה את קולה.
מבטי היה מבולבל "אני צריך רשות בשביל להיות בגג?" שאלתי בזילזול.
היא נעצה בי את מבטה.
העיניים שלה... הן היו מלאות יאוש, צער, ואפלה.
"את יכולה להפסיק להסתכל עליי ככה?!" הרמתי את קולי.
היא התקרבה אליי במהירות פתאומית, המבט שלה הפך למפחיד יותר משהיה קודם.
היא הרימה את ידה ו...

"טומי!" נשמע קול מאחוריי.
"כ-כריסטינה?" שאלתי מופתע.
כריסטינה נראתה מבוהלת, היא ראתה את המורה למתמטיקה באה להרביץ לי.
היא התקרבה במהירות לכיווני וחייכה חיוך מאולץ למורה "תסלחי לי בבקשה, אני צריכה את טומי" היא תפסה את זרועי ומשכה אותי משם.
רצנו במהירות מטורפת שלא שמתי לב לאן היא גוררת אותי.
"כריסטי-"התנשפתי וגרמתי לשנינו לעצור.
היא הסתכלה עליי במבט מודאג "מה קרה שם? זה מה שאני חושבת שזה?!"

"באמת שאני לא יודע,היא פשוט באה אליי ו-"

"ורצית להרביץ לה! מה חשבת לעצמך?!" כריסטינה קטעה את דבריי בכעס.
מיצמצתי כמה פעמים "מ-מה? את כולה להגיד את זה עוד פעם? אולי לא שמעתי טוב? אני?!" הצבעתי עליי.
כריסטינה נאנחה "תקשיב, אני יודעת שזאת השנה הראשונה שלך כאן אבל תנסה להתנהג בהתאם!" היא גיכחה "ועוד אתה נחשב ל VIP, כן בטח...".
תפסתי אותה בשתי ידיה ודחפתי אותה אל הקיר והיא פלטה צעקה קטנה.
היא הייתה נראת כל כך מבוהלת.
הסתכלתי עלייה, הייתי כל כך עצבני באותו הרגע.
גיכחתי ועזבתי אותה.
מה היא חושבת שהיא?! שהיא תתגרה בי ככה.

נ.מ כריסטינה:

מ-מה זה היה הרגע?, איך שהוא דחף אותי לקיר...
קמתי ממקומי, משום מה רעדתי.
הסתכלתי אל שעון היד שלי "שיט!, אני מאחרת למועדון הטניס!" אמרתי בלחץ.
מיהרתי אל חדר ההלבשה, וראיתי שם זוג שהתמזמזו להם כאילו אין אף אחד בחדר. למה כל העולם צריך לראות את זה?!
לפתע הגיח מישהו וחיבק אותי מאחור "שלום לך יפיפיה" אמר הקול.
סובבתי את ראשי, זה היה רוי.
"הו, היי" ציחקקתי.
הוא קירב את פניו אליי ונישק את הלחי שלי "למה איחרת? זה לא מתאים לך" שאל בדאגה.
"היו לי עניינים לסדר" תירצתי.
הוא שיחרר אותי מחיבוקו "טוב, תלכי להתלבש בינתיים, אוקיי?" הוא חייך אליי את חיוכו המתוק.
"טוב" נישקתי אותו קצרות ונכנסתי לתא ההלבשה.

אני התחלתי לרעוד שוב, הדחיפה הזאת...
זה היה כל כך מטריד.
לא הייתי מרוכזת, פיספסתי כל כדור שחבטו אליי, ואז כדור אחד פגע לי בפנים.
רוי רץ אליי "את בסדר?!" הוא נגע באיזור שהכדור פגע בי.

"איי" נאנקתי.

"ס-סליחה" התנצל "בואי, אני אקח אותך לאחות שתטפל בזה"

התחלנו ללכת, אבל אז הרגשתי סחרחורת ונפלתי על הברכיים.
"זהירות!" הוא התכופף אליי "את יכולה לקום?" שאל.
הנהנתי את ראשי בשלילה.
הוא הרים אותי והחזיק אותי בשתי ידיו, כאילו שאני נסיכה "מ-מה אתה עושה?" שאלתי מובכת.
כל התלמידים הסתכלו עלינו, זה היה כל כך מביך "רוי, זה בסדר, אתה יכול להוריד אותי עכשיו" הצעתי בהיסוס.

"אין סיכוי" ענה קצרות.

*******************************
היי לכם אנשנושיםםםםםםם
מסתבר שמחסום הכתיבה נגמר!
הידד!!!!
אנחנו נשמח אם תעשו לנו כוכב ותגובות, זה מאוד יעזור לנו!
דרך אגב, מה אתם חושבים על הסיפור עד עכשיו?