המורה המכשפה *מוקפא*

פרק 9- למה תלבושת האחידה צריכה להראות כמו משהו מאנימה?

נשמעה נקישה על הדלת, והיא נפתחה לרווחה.
למול הדלת עמד אדם שנראה בן 40, עם סרבל ירוק די מלוכלך וחולצה שחורה, על ראשו היה כובע ועליו סמל לא מובן.
מאחוריו היתה עגלה מלאה בדברים מסויימים.
"הבגדים" אמר והניח על שולחנה של המנהלת.
"תודה רבה גרגורי. שיהיה לך יום נעים!"
"גם לך", הוא חייך והלך.
"זה גרגורי, הוא השרת של הפנימייה" אמרה המנהלת, "הוא בחור טוב."
"אוו, כן?~" אמר טומי בערמומיות כשידיו משולבות זו בזו.
"בכל מקרה, הבגדים שהוא הביא הם הבגדים שאתם צריכים להסתובב איתם כל הזמן, ורק בימים מיוחדים אתם יכולים ללבוש מה שאתם רוצים."

כך נראו הבגדים:

לבנות-

לבנים-

"אומייגד זה כזה יפההה!!" צרחו לילי וג'סיקה בהתרגשות.

"אני אהיה כמו דמות מאנימה" צחקה לילי.

"את האמת שזה לא כל כך הסגנון שלי..." אמר טובי, הוא לא ממש ציפה שהתלבושת של הפנימייה תראה ככה.

"אני לא מאמין שאני אומר את זה אבל אני מסכים עם ילד הבמבה" אמר טומי והחזיק את הבגד בידיו, מנסה לראות איך הוא אמור ללבוש את זה בכלל.

"אל תדאגו, אני בטוחה שאתם תתרגלו לתלבושת הזו, יש כמה חדרים מכאן חדר הלבשה, בינתיים הבנות ילכו להתלבש, ואתם תישארו כאן. תשתדלו לא לגעת בשום דבר, זה לטובתכם." אמרה המנהלת, מלווה את הבנות לחדר ההלבשה.

"עברו כבר 10 דק' והן עדיין לא חזרו" אמר טומי תוך כדי שהוא בוהה בתקרת החדר.

"תגיד..." אמר טובי.
"מה?"
"אתה מכיר את זה שאומרים לך לא לגעת בדברים ואתה רוצה בדווקא לגעת?" אמר טובי תוך כדי שעולה לו חיוך שטותי על שפתיו.
"כן, מניסיון אישי" הודה טומי, ונזכר בכל הפעמים שאמא שלו הזהירה אותו שלא לגעת בדברים שלה, אבל... איפה הכיף בכל זה? זה פשוט כיף לשגע אותה.

ט

ובי החל לחקור את החדר, אם הוא לא נוגע בשום דבר זה בסדר, נכון?

"היי טומי, בוא רגע!"
"מה?"
"תסתכל!"

על השולחן של המנהלת היתה תמונה ממוסגרת, זה היה נראה כמו תמונת מחזור של איזה תיכוניסטים.
רק רגע, זאת לא... המנהלת?" שאל טומי.
"

ותראה מי נמצא לידה" הצביע טובי על התמונה.
"אין מצב! זה הוא?"
טובי הוריד טיפה את האצבע שלו כשהיא נוגעת במשהו שלא אמור להיות שם.
ואז נשמעו צעדים לכיון החדר.
"שיט! זה הן!!!" לחש טומי לטובי, והם חזרו לאיפה שהם היו בהתחלה כדי שזה לא יעורר חשד.
ואז הן נכנסו...