טומי התלבט בינו לבין עצמו אם שמע נכון. אולי אני אצבוט את עצמי? חשב.
"איההה" הוא צבט את עצמו.
אוקיי, רעיון גרוע.
הוא הרגיש איך אמא שלו ניסתה להתאפק לא להרביץ לו עם איזה בקבוק אלכוהול או כל דבר שהיה לידה.
טומי היה יכול להשבע באמא הכלבה שלו שהוא הרגיש בעננים כשהאישה ההיא דפקה בדלת.
אני אשכרה אעבור לפנימייה ואני אעזוב את הבית ואת האישה הסתומה הזאת!!!
טומי חשב שזאת סיבה מאוד נהדרת לחגוג. אבל.. לא היה לו עם מי. זה לא שיש לו חברים.
למה אני צריך חברים? סתם דבר חרא שבסופו של דבר תוקעים לך סכין בגב נוטשים אותך להתמודד עם הכל.
"תודה רבה גבירתי!" אמרה אימו של טומי בקול נלהב.
טומי היה בשוק שהיא התכוונה לכל מילה שיצאה לה מהפה, היא לא היתה רצינית כל כך מאז שהתגרשה מאביו.
"חסר תועלת!"
והנה היא שוב קוראת לו בכינוי שהכי שנא, והיא ידעה את זה.
לטומי לא היתה לי ברירה, אז הוא הלך אליה. "את כזאת שקרנית, למה אמרת לה שאני לא בבית?!" הוא ירק את המילים בזלזול. לא היה אכפת לו בכלל שהתחצף אליה, אבל ידע שיתחרט על זה.
לפתע צץ חיוך על שפתייה "אוי אוי אוי חסר תועלת, אנחנו הולכים לעשות כיף ביחד עד שתעוף לפנימייה הזאת" יצא ממנה צחוק של משוגעת.
אפשר לומר שאחרי המקרה הזה היה לטומי פנס ומוגלה בעין, שברי זכוכית שהיה צריך להוציא בכוחות עצמו מהגב בעזרת פינצטה, וכמה חתכים על הידיים,
והמקרה הזה עוד נחשב ל"פגיעה קלה".
YOU ARE READING
המורה המכשפה *מוקפא*
Romanceהאם אי פעם חשדתם במורה השנוא/ה עליכם? (במקרה שלנו המורָה למטמטיקה). אוהבים כישופים, סכנות, הרפתקאות, ורומנטיקה?(כמובן) הספר הזה בשבילכם, מקווים שתהנו☺️❤️ כל הזכויות שמורות לי ולחברה הכי טובה שלי© אין להעתיק לשכפל להפיץ לפרסם או להשתמש בו בכל דרך שהי...
