לילה מקולל(taekook)

פרק 1

נ.מ כללית 

אור השמש שנכנס לחדרו העיר אותו משנתו העמוקה והוא ממש התעצבן על כך...
לא עברו 3 דקות מאז שפתח את עיניו וכבר נשמעו בדלת דפיקותיה של אימו שבאה כדי להעיר אותי לבית הספר "טאהיונג קום חמוד שלי אתה תאחר לבית הספר, אל תשכח שאני נוסעת לחודשיים היום כדי לעבוד ואתה תיהיה לבד אז קום ותגיד לאמא שלך להתראות לפני שאני אלך בלי לומר מילה"

נ.מ טאהיונג

שמעתי את אמא שלי פותחת את דלת החדר ומזכירה לי שהיום היא הולכת לחודשיים שלמים!
אני שונא להשאר לבד אבל לפחות יש לי את חברי הטובים ג'ימין והובי, אני אף פעם לא עצוב כשאני איתם
"בוקר טוב אמא אני כבר קם" אמרתי לה  והיא היהנה ויצאה מהחדר, אומרת לי שהיא מחכה לי למטה.
קמתי מהמיטה לכיוון האמבטיה כי לשטוף את פניי ולהתארגן לבית ספר,  לבשתי היום חולצה לבנה פשוטה וג'נס שחור שג'ימין קנה לי בטענה שהוא ממש מחמיא לי מאחורה... הוא כחול כלכך! שמתי את הנעליים שלי וירדתי למטה למטבח כדי לומר לאימי להתראות לפני שהיא הולכת "אמא אני אתגעגע מאוד,את תנסי לחזור הכי מהר שאת יכולה נכון?"  "בטח שכן טאהיונגי אני יודעת שאתה שונא להשאר לבד אבל לא יכולתי לסרב לבקשה של הבוס שלי כי יש בזה הרבה כסף ואתה יודע שאנחנו צריכים אותו"   "כן אני יודע אמא"
" ילד יפה וחכם שלי השארתי לך כסף במגירה שיספיק לך לקניות של בגדים,אוכל,ובזבוזים"
"תודה אמא אני אוהב אותך"   "גם אני אותך ילד שלי, ועכשיו אני חייבת לצאת" היא נשקה ללחי שלי,לקחה את התיק והמזוודה שלה והלכה לדלת"לתראות יפה שלי"  ויצאה מהבית.

לקחתי את התיק שלי ויצאתי לכיון בית הספר, ובשניה שנכנסתי בשער מישהו קפץ עליי והפיל אותי על הריצפה "בוקר טוב טאהטאה!!!" את הקול הזה אני יכול לזהות מקילומטרים " בוקר טוב גם לך נבלה"
"יאאא למה ככה אתה יודע שאתה מת עליי" הוא אמר בגאווה " אני מת ממך אולי, עכשיו תעזור לי לקום ונלך לכיתה כבר אני חושב שהובי כבר מחכה לנו שם"    "אוקיאוקי סליחה באמת שאני מתרגש לראות אותך"
הוא הושיט לי את ידו ועזר לי לקום והלכנו יחד לכיתה, למי שלא יודע אני וג'ימין לומדים כבר באונברסיטה ואנחנו בני 22, הוא יותר גדול ממני בחודשיים הנבלה הזה.. הובי גדול משנינו הוא בן 24 אבל הוא מתנהג כמו ילד קטן וזה ממש חמודדד בחיים שלי לא ראיתי יד עם כלכך הרבה אנרגיות כמוהו. 
נכנסנו לכיתה והובי ישר קלט אותנו וסימן לנו לבוא אליו וזה מה שעשינו " בוקר טוב טאה, בוקר טוב ג'ימיני" הוא אמר עם החיוך הכובש הרגיל שלו "בוקר טוב הובי" אמרתי לו בחיוף  " טוב כןכן בוקר טוב אבל יש לנו בעיה יציניתתתת" כרגיל ג'ימין והדרמות שלו "כן ג'ימין מה עכשיו?" שאלתי אותו עם מבט מיואש "היום זה ליל כל הקדושים ואין לנו תחפושת!!" " מה לעזזל!!? ליל כל הקדושים היום???" שאלתי מופתע "כן גאון אתה מממש מנותק בזמן האחרון נכון.." ג'ימין צחק והובי מיד אחריו " סליחה באמת שייתי עסוק בלחשוב על איך אני שסתדר בלי אמא שלי לחודשיים שלמים!"  "הכל טוב יש לנו מספיק זמן כדי לחשוב למה להתחפש" הובי אמר בשניות מרגיע את ג'ימין. המרצה שלנו נכנס והודיע על תחילת השיעור, הובי וג'ימין התיישבו ביחד ואני שולחן מאחורה לבד.