Born from pain -drarry

Episode 13 - Fuck You, Dad

אני אוהבת את הכותרת .
למעלה: שיר שממש מתאים לדראקו בעיניי (וגם כי גיימס ארתור)

***

המכתב.

איפה המכתב הארור?

הפכתי בטירוף את כל בגדיי ורהיטי, בדקתי אפילו בספרי הלימוד ,אבל המכתב אבד ואיננו .

לאחר שעות של חיפושים התיישבתי על מיטתי ,תופס את ראשי בידיי ומקווה בכל ליבי שגמדון בית כלשהו זרק אותו בטעות.

עיניי נעצמו במהירות ,תשושות מן היום המפרך שעבר עליי .
____

הנקישות התכופות שעל חלוני העירו אותי . מה היה כל כך דחוף שהיה צריך להישלח אליי לפני ארוחת הבוקר ?

פתחתי את החלון ,מניח לינשוף האפור להיכנס ומוריד בעדינות את המכתב מרגלו .

פרסתי את המכתב בידיים רועדות ,מייחל שלא אמצא בו את הדבר שרדף אותי בסיוטיי.

דראקו ,
קראתי את מכתבך ,אני מאוד מאוכזב .
ראה את עצמך מנושל מהירושה ,אני לא רואה בך יותר כבני .
אתה בר מזל שאמך שכנעה אותי לא לזרוק אותך מהבית .
לוציוס מאלפוי

נשימתי נעתקה .המילים היו מעטות ,אך פגעו בי יותר מכל דבר אחר .

ומה עם אמא ? לא נאמר עליה דבר במכתב ,אבל היא בטח כל כך מאוכזבת ממני .

דראקו ,הבן המתרומם והמאכזב של משפחת מאלפוי . (די ,כואב לי לכתוב את זה -ה.כ )

׳אני לא רואה בך יותר כבני.'

בטח .למה ציפיתי ?שהוא יגיד לי שהוא מקבל אותי כמו שאני ?ברור שלא .

אנחנו בני משפחת מאלפוי ,ואנחנו חייבים להיות מושלמים .

נפלתי על מיטתי ,לופת את שיערי וחושב על דרך לחזור איכשהו למצב הקודם .

״דראקו״ ,הארי עמד בפתח חדרי ההפוך .

״הארי,אבא שלי ,הוא גילה ״אמרתי ,פניי דומעות .

״איך ?״

״א-אני כתבתי מכתב והוא נשלח אליו ״ אני עונה ״לא התכוונתי לשלוח אותו .״

הוא חיבק אותי ״אני מצטער ,דראקו״

״אין לך על מה ״ אמרתי ״אתה לא אשם .״

״או שאתה כן אשם ?״ שאלתי בחשד.

״מה ?לעולם לא ,אני הבטחתי .״

״מצטער ״

״זה בסדר ״ הוא לחש ״אני יודע שאתה צריך זמן .״

הוא צדק .לא הייתי מוכן ,אבל הדבר היחיד שעצר בינינו היה אבי ,וכעת הוא מחשיב אותי כזר ,אני לא צריך לחשוש ממנו עוד .

׳לעזאזל איתך ,אבא ׳ חשבתי בזמן שרכנתי לעברו באיטיות .

***
סליחה על הזבל של פרק ,לא משנה כמה ניסיתי לכתוב אותו זה לא עבד ,ומצד שני הוא חיוני לעלילה .
עדכון: אני עדיין שונאת אותו. אני משכתבת בשביל לשנוא את הפאנפיק קצת פחות. מה שלא עובד.
אממממ...תצביעו ותגיבו ?
יום מנצנץ לכם 🌈🌈🌈✨✨✨