Part 26 - what if ?

677 53 42
                                    

*אל תפתחו ציפיות *

{דראקו}


״אתה עשית את זה ?״ שאל הארי .״אתה זה שהרעיל את היין ?״
״מה -״
״בגלל זה היית נראה כל כך אשם ! אתה זה שהרעיל את היין ,אתה זה שהציע לי ללכת לסלוגהורן ,אתה האחראי לתקיפה של קייטי ! אני לא מאמין שהייתי כזה טיפש והאמנתי לך . אתה ידעת שרון מאוהב בי וניסית לחסל אותו .זה העיניין .נכון ? גם קייטי הייתה מאוהבת בי ולא ידעתי ? כמה קנאי אתה כבר יכול להיות ?״
האשמותיו פגעו בי כחצים מורעלים.״הארי אני- ״ העלבון התחלף בכעס ״אתה יודע מה ?אם זה מה שאתה חושב עליי אני פשוט אלך ,ביי הארי .״ קמתי ממיטתנו ,לא ,מיטתו .היא כבר לא של שנינו,הודות לטמטום של הארי.
״דראקו...״ קולו היה מלא בחרטה . נדרש לי כל כוח רצוני לא להסתובב בחזרה ,טרקתי את הדלת ,יוצא ממגורי גריפינדור ,מתעלם מכל המבטים הסקרנים והחוקרים שנשלחו אליי.
החזקתי את דמעותיו במשך כל הדרך למגורי סליתרין ,לשם אני שייך .לא לחדרו של הארי ,הזכרתי לעצמי .
הגיע הזמן שאני אתחיל להתנהג כראוי לסליתריני .
התפרקתי על מיטתי הקרה כתוצאה מחוסר שימוש ,ביליתי את כל לילותיי במיטתו של הארי .קיללתי את עצמי על התזכורת הארורה .
לקחתי את שרביטי ,הייתי נחוש למחוק את הארי ממוחי ,אבל האם הוא בכלל שווה את זה ?שאלתי את עצמי שנייה לפני שהטלתי את הלחש שימחק את זכרונותיי ממנו .
לא .
קמתי ממיטתי ואת עיניי לכד מכתב .ה-מכתב ,שבו נמצאות ההוראות מוולדמורט.
אני נוטל את המכתב בידי ומתחיל לגבש תוכנית .
משימה ראשונה ,להשיג פליקס פליציס.
_____

אני עובד על הכנתו של הפליקס פליציס בכל זמן פנוי שיש לי ,כי לא התמזל מזלי ופוטר זכה בו בתחילת השנה .
השיקוי מסובך יותר מכל שיקוי שהכנתי בעבר ,אבל למזלי אני עדיין התלמיד הטוב ביותר בשיקויים ,וזה משחק לטובתי .
אני מנסה שלא לשים לב להארי ,דבר שבלתי אפשרי ,לאור העובדה שהוא מסתובב עם צו צ'אנג ,אני לא יכול להאמין שהוא ירד לשפל כזה ,האו הרי אמר לי שהוא לא נמשך אליה ,אבל מה אם הוא שיקר?
הוא חולף על פניי בפנים חסרות הבעה ,אבל אני מצליח לראות את החרטה והאומללות בעיניו .
אני כל כך רוצה לחבק אותו ,להגיד לו שאני סולח לו ,אבל מה זה יעזור ,שכעת האשמותיו כלפיי הפכו נכונות .
אבל אין לך ברירה ,אני חוזר ואומר לעצמי ,הוא יהרוג את אמא שלך .
ובכל זאת ,כל יום אני נרדם עם רגשות אשמה שרודפים אותי .
לפעמים אני תוהה איך הכל היה נראה ,לולא וולדמורט .
אני מדמיין את אבי ואמי חיים יחד ללא ויכוחים ,אותי ואת הארי גדלים יחד ,ושאנחנו מגיעים לגיל המתאים ,אנחנו הופכים לזוג ,וכאשר אנחנו מודיעים למשפחותינו ,אף אחד מהם לא מופתע ,כולם יודעים שנתחתן בסופו של דבר ,וזה באמת קורה,בסיום הוגוורטס.
אני תמיד עוצר בנקודה הזו ,מנסה שלא לענות את עצמי יתר על המידה בכך שאדמיין את חיינו המשותפים כזוג נשוי .
הלוואי שהכל היה אחרת.

***
אני פשוט אעלה פרק שנייה לפני שאני הולכת לישון ואעזוב באלגנטיות למרות שאמרתי שאני לא אעלה עוד פרק .
(ביום רביעי לא יעלה פרק ,פשוט החלטתי להעלות השבוע פרק אחד במקום כלום .)
תצביעו ותגיבו אם אהבתם ותודה לכם על 1k צפיות בalways ❤️💚
ורק שתדעו שיכול להיות שאני אצמצם את מספר הפרקים ל1 לשבוע כי אני ממש מתלבטת מה לעשות עם השנה השביעית .(נקווה שלא כי אני ממש אוהבת להפעיל פה )
יום מנצנץ לכולם למרות שעכשיו לילה 🌈🌈🌈✨✨✨

Born from pain -drarryWhere stories live. Discover now