Part 22 -Hermione's Secret (Kind of)

816 58 57
                                    

{הארי}

זהו יום חופש קריר ,ואני ודראקו מחליטים לנצל אותו ביציאה להוגסמיד .
גם הרמיוני מצטרפת ,לא יכלנו לסרב לה ,בהתחשב העובדה שהיא כבר לא מדברת עם רון .
״אז הרמיוני ,שמתי לב שאת מסתכלת הרבה לאחרונה על שולחן סליתרין... רוצה לספר לנו מי זה ?״ שואל דראקו בניסיון לפתח שיחה .
״אתה מכיר אותה ״ הרמיוני מסמיקה ״פנסי פרנקינסון״
אני מופתע .הרמיוני מאז ומעולם תמכה בשלום בין הבתים ,אך לא תיארתי לעצמי שהיא תתאהב במישהי מסליתרין ,אבל מצד שני ,גם אני לא חשבתי שאתאהב בדראקו.
״איך ?״
״א-אני...היא פשוט איתי בכמה שיעורים ,ולא יכלתי שלא לשים לב אליה ״ פניה נצבעות שוב באדום עז.
״מה אתה אומר דראקו ?אולי תשדך ביניהם ?״ אני שואל בצחוק ,למרות שאני יודע שהוא כבר לא מדבר עם פנסי .״זו גם יכולה להיות הזדמנות טובה לחדש את הקשר שלך איתה .״
״פנסי היא כלבה ״ הוא אומר והרמיוני משתנקת בתדהמה .
״אתה יודע שזה לא נכון ,היא החברה הכי טובה שלך .חוץ מזה ,לא כל הסליתרינים רעים ,אני למדתי את זה באופן אישי ״ אני קורץ ודראקו מסמיק .
״תשתוק ״ הוא אומר ומנשק אותי .
״אז תעשה את זה ?״
הוא מגלגל עיניים ״בסדר״
חיוך נפרס על פניה של הרמיוני ״תודה ,דראקו.״
״זה שום דבר ״ הוא פוסל את דבריה בחיוך שגורם לליבי להחסיר פעימה .
דראקו קם ממקומו ״אני אחזור עוד שנייה ״ הוא נושף על צווארי .
״אל תגרום לי לחכות״ פניה של הרמיוני נצבעות באדום ,לבטח חושבת מה דראקו לחש לי ,משהו אומר לי שאני לא רוצה לדעת.
״הרמיוני...״
״הארי,בבקשה אל תתחיל עם כל הקטע של אני מקבל אותך כמו שאת ,וזה לא משנה לי את מי את אוהבת ,אני יודעת את זה ,תודה.״
״אני בכל זאת אומר את זה .הרמיוני ,אני מקבל אותך כמו שאת ,וזה לא משנה לי את מי את אוהבת.״
״אלא אם זה החבר שלי ,ואז את בצרות ״
״טוב לדעת ״ היא צוחקת ״למרות שידעתי את זה ״
״ברור שידעת״ אני צוחק .
״אתה חבר טוב ,הארי.״
״אני בטוח שדראקו יוכל להעיד על זה ״
״להעיד על מה ?״ הוא נושף על צווארי ,וגורם לנשימתו להיעתק במכה ,המראה כל כך אינטימי שהרמיוני מסבה מבט .
״כלום״ אני עונה בחוסר נשימה .
״טוב ,אני חושבת שבילינו מספיק להיום ,מה דעתכם לחזור? גם ככה ממש קר .״ הרמיוני מפוצצת לנו את הבועה ,ומזכירה לנו שיש אנשים מסביבנו .
(תשיגו חדר!!! -ה.כ)
אני ודראקו מסכימים איתה והולכים לשלם ,דראקו מתעקש לשלם עליי ,בטענה שגם ככה אנחנו לא יוצאים הרבה .
בדרכנו חזרה לבית הספר ,אנחנו שומעים צרחה מחרישת אוזניים .
קייטי בל מרחפת באוויר בידיים פרוסות ובהבעה קפואה ,ומתחתיה יש דבר מה שעטוף בעטיפה קרועה .
״דראקו,לך תזעיק עזרה ״
״היי ,ליאן ,נכון ?״ הרמיוני פונה לחברתה של קייטי ,שמהנהנת בבכי .״מה קרה ?״
״א-אני לא יודעת .היא הלכה לשירותים וחזרה עם זה ,ולא הפסיקה להגיד שהיא חייבת לתת את זה לפרופסור דמבלדור״
״אוי אלוהים ,בטח הטילו עליה אימפריו ,ואני לא שמתי לב ״ היא המשיכה למלמל שלל מילים וההתנצלויות .
דראקו חזר עם האגריד שנטל את קייטי בזרועותיו והתחיל לרוץ לכיוון הטירה .
התקרבתי לחבילה הקרועה ,משהו אמר לי שאני לא צריך לגעת בה .
״אני מכירה את הענק הזה ״הרמיוני אמרה שלא במפתיע ״הוא מקולל ,אל תיגע בו באופן ישיר.״
ליאן אמרה שקריטי חזרה עם הענק הזה מהשירותים ,דראקו הלך לאנשהו בדקות האלה .מה אם דראקו הוא זה שנתן לה את הענק ?
העפתי מבט אל דראקו ,שהבעה מודאגת הייתה על פניו ...או שאשמה ?
החלטתי שלא נדבר על זה בינתיים .

***
הצילו ,הרגע הסתכלתי על פאנפיק שכתבתי לפני כמה חודשים ואני מזועזעת .(הוא נמחק מהפרופיל שלי btw)
למות מכמה שהתמונה מתאימה לפרק
מסכנה הרמיוני היא גלגל חמישי פה 😂
טרילילו וטרולולי עוד פרק
יום מנצנץ לכולם 🌈🌈🌈✨✨✨

Born from pain -drarryWhere stories live. Discover now