Born from pain -drarry

Episode 15 -21 Questions

{הארי}

חודש עבר .

אני מבלה אפילו יותר זמן בחברתו של דראקו ,אנחנו אפילו מכינים יחד שיעורי בית בשיקויים (אני באמת לא מבין איך יש לו את הכוח להסביר לי את החומר ).

זה היה החודש המאושר בחיי.

אבל עדיין,אני מרגיש כאילו משהו חסר .

ולכן ,באחד הלילות אני פונה אליו בנוגע לזה . ״דריי?״

״המממ?״ ענה בישנוניות ,למרות שהשעה בקושי הייתה חצות .

״אני חשבתי לעצמי...אולי נעשה היום משהו ?״

״אתה מתכוון ,ביחד ?״

״כן״

״עכשיו ?״

בעצם ,למה לא ?

״כן ״

״אתה מתכוון,כמו דייט ?״ מבטו היה מבולבל .

״תקרא לזה איך שאתה רוצה ,אבל כן.דייט ,אם תרצה. ״

״עוד שעה ?אצלך ?״

״ניפגש ״לחשתי,מבריש את שפתינו ״תיקח את הגלימה ״

״ביי הארי״

ברגע שהדלת נסגרה ,קמתי ועליתי לחדרי.נחוש להפוך את ה-בעצם,לא ידעתי איך לקרוא לזה .דייט? פגישה? בילוי?

בכל מקרה ,רציתי שזה יהיה מושלם .

״דובי?״ קראתי ,וכמעט מיד הופיע מולי גמדון הבית.

״הארי פוטר אדונילי.איזה כבוד.״ השתחווה דובי .

״דובי,אני צריך עזרה .אתה חושב שתוכל להביא לי לכאן ארוחת ערב בשעה הקרובה ?״

״לכבוד יהיה לי אדונילי ״ אמר ,ונעלם .

בקושי הספקתי לסדר את מיטתי ,ודובי התעתק בשנית לחדרי עם סלסילה מלאה בכל טוב .

״תודה רבה דובי ״

״הארי אדונילי ,האם יורשה לי לדעת בשביל מי זה ?״

חייכתי ״בשביל מישהו מיוחד .״

דובי חייך חיוך-יודע-דבר ״להתראות ,הארי פוטר ״ אמר ונעלם .

החלפתי בגדים במהירות וסיימתי להציע את מיטתי ,וכבר נשמעה דפיקה קלה על דלת חדרי .

״היי דראקו״ רכנתי לנשק אותו .

״מעולם לא ראיתי את החדר שלך ,למה לא אמרת לי שיש לך חדר לבד ?״ הוא התיישב על מיטתי .

״אני לא מחשיב אותו כחדר פרטי,בהתחשב העובדה שרון ושיימוס מתפרצים אליו ללא הרף ״

״הו״

אכלנו כמה דקות בשתיקה מביכה שאף אחד לא העז לשבור .

״דראקו ,רוצה לשחק 21 שאלות ?״

״לשחק מה ?״

״21 שאלות ,זה מין משחק כזה שמוגלגים משחקים .״

״אני מניח שזה בסדר .מה הכללים ?״

״לשאול שאלות ,ושהשני יענה ,כל אחד בתורו .״

״תתחיל״

״שאלה ראשונה .אין מצב שהשיער שלך כזה יפה באופן טבעי .אתה משתמש בג׳ל?״ שאלתי את דראקו בשעשוע ,מודע לגובה שתבוא .

״מה ?לא ! שאלה מטופשת פוטר ,אם כי מחמיא לי שאתה חושב שיש לי שיער יפה.תשאל עוד אחת ״

״אמממ...הייתה לך חברה ?״

״כן,פנסי .זה היה לחודש וזה היה נורא .״

״תורך ״

״מה קורה איתך ועם הוויזל בזמן האחרון ?״

החלטתי להתעלם מהכינוי שדראקו הצמיד לו ,למעשה ,הכינוי הלם את רון להפליא .

״כלום .מה כבר היה אמור לקרות ?״

״אתם חברים .לא ?הוא אמור לדבר איתך או משהו .״

״הוא דיבר איתי .לפני חודש.וחצי .הוא שאל עלינו .״

״למה אתה פשוט לא עוזב אותו ?״ שאל בתסכול .

״לעזוב אותו ?או לא החבר שלי ,אני לא צריך להיפרד ממנו ,אני מניח שהוא כבר הבין את הרמז. ״

״לא מגיע לו חבר כמוך ,הארי ״ אמר בשקט .

״איזה חבר ?״ שאלתי ,אבוד בתוך עיניו .

״מלאך ״ *
*קטע כמעט מיני ,מוזמנים לדלג *
גופינו היו קרובים,יכולתי להרגיש את ליבו המשתולל בחזהו .
רכנתי אליו באיטיות ,לבסוף מפגיש את שפתינו .

השכבתי אותו בעדינות על המיטה ,מחוסר אוויר רק מהמחשבה של מה שאנחנו עומדים לעשות .

״אני אוהב אותך הארי ״ הוא לחש בין נשימותיו.

לא עניתי בחזרה .

פחדתי להודות בזה בזמנו ,אבל כבר נפלתי חזק .

***
כמות הקיטש בפרק הזה :8768687546453
למקרה שחלק מכם תוהים מדוע אני לא משתמש ב״בייב״ המסורתי ,זה מהסיבה הפשוטה שאני מרגישה כאילו הפאנפיק הזה קיטשי מדי גם ככה .

אמא שלי אמרה לי שהיא לא תהיה מופתעת אם אני אצא מתישהו מהארון 😂(הייתה נקודה שהיא כבר הייתה :כש...תצאי מהארון ,אני אקבל אותך כמו שאת)
תעזבו את זה שאין לי בעיה עם זה ושאמא שלי מדהימה ברמות ,אני לא יכולה להתנהג כמו שנוח לי בלי שיחשבו שאני לסבית?
(למען האמת ,מעולם לא הקדשתי הרבה מחשבה לעיניין ,אני לא חושבת שאם אוהבים מישהו המין שלו משנה כל כך)
ולכל אלה שבארון ,תצאו ! חיים רק פעם אחת (אני מבינה שזה קשה וסליחה אם זה נשמע חסר רגישות ,אבל אני באמת לא יודעת איך לנסח את זה בלי חפירות ,אבל אל תוותרו על מי שאתם.) ,ואתם מוזמנים להתייעץ איתי אם תרצו 🙃

אז כן ,אחרי החפירות המוזרות שלי ,השאלה הרגילה :איך עבר לכם הסופש?(או השבוע באופן כללי ,בהתחשב שלא הפעלתי כאן שנים)

אל תשכחו להצביע ולהגיב ,ואם אתם קוראים חדשים ,ברוכים הבאים (מקווה שכבר הצלחתם להבין שאני מוזרה )

יום מנצנץ לכם 🌈🌈🌈✨✨✨ 🏳️‍🌈