•אן• הרנואר פה, הרבה יותר טוב מהרנואר בארץ, לא שאני מתפלא יותר מדי, בכול מצב קבעתי עם גימין, גאנקוק וv למחר בערב, איך אפשר בכלל לסרב להם?!, אני מקווה שאני לא יגמגם יותר מדי בפגישה איתם, כמובן שבסופו של דבר אני יביא איתי את לינוי, אבל אם יש לי אופציה להתחנפויות כל היום, אני ייקח את האופציה.
"החולצה הזו, בול עלייך" צווחה לי באוזן אן, "בול" חזרה על עצמה ועשתה לי לייק עם הידיים,זה מסוג ההתחנפויות שמעצבנות אותי, אבל אם אני יגיד לה שאני כן יביא אותה בשביל שתפסיק היא תפסיק להתנהג בנורמליות ותתחיל להתנהג מוזר. שוב. אז עד אז, לפחות אני קצת ישחק איתה.
"כן? אהבתי יותר את זאתי שבצבע סגול!" אמרתי לה ועשיתי את עצמי מתלבטת.כשיצאנו מהחנות נשלחה לי הודעה לטלפון, לא היה אכפת לי ממש שלינוי התנפלה לי על הטלפון, כי לא חשבתי שגאנקוק יכתוב לנו שוב.
^ want to bring your friend?^
"ועכשיו את חייבת להביא אותי" צרחה לינוי כשראתה את ההודעה, לא הבנתי על מה היא מדברת עד שראיתי את ההודעה, אוף, למה גאנקוק יכול להיות כל כך חסר טאקט לפעמים?! או שזה אשמתי כי נתתי לה לגעת לי בטלפון?כן, זו אשמתי.
"אגב, החולצה הסגולה שקנית מזוויעה ולא הייתי לובשת אותה גם להלוויה שלי" אמרה לי לינוי במהירות, היא כנראה הרגישה דחף להשיב לעצמה את הכבוד העצמי שלה. "ואת החולצה השחורה שלך לא הייתי לובשת עם היו מאיימים עליי באקדח" עניתי לה בחזרה, ורק אחרי שפלטתי את זה, הבנתי עד כמה ילדותית אני נשמעת.כמעט כמו לינוי
"תגידי, את חושבת שגימין אוהב בנות סגולות? או כאלה שהם כחולות?" אמרה לי לינוי, ולא הבנתי עם זה סתם הומור או שהיא רומזת למשהו, ועוד יותר לא הבנתי למה שגימין יאהב בנות כאלה, כאילו לא שיש בעיה, אבל זה פשוט מוזר להגדיר את הטעם שלו לפי הסגנון הזה.
"לא יודעת אבל נראלי שיונגי אוהב בנות בוגרות, אז את ירדת מהפרק" עניתי לה באנגלית. סתם התחשק לי לשנות שפה, "יונגי, יונגי?" שאלה אותי ארמי בת 12, עם חולצה של לב אסייתי. "נראלי" עניתי ולא הבנתי למה היא מדברת איתנו, אנחנו אנשים זרים.
"ילדה זה לא קצת מסוכן שאת מדברת עם אנשים זרים? אנחנו יכולות להיות רעות" אמרתי בעדינות ממש, יכול להיות שהיא תמימה ולא באלי לקחת על המצפון שלי שהרסתי לה את התמימות.
"כל הארמיז משפחה!!!!" היא צרחה עליי ואז כשאמא שלה קראה לה, היא אמרה לנו שגאנקוק הוא בעלה ושהוא רק שלה.ברגע שהיא הלכה פניתי ללינוי, "ככה את נראית" אמרתי לה בעברית למקרה שהילדה בטווח שמיעה, לינוי לא ענתה לי, רק נפנפה בשיער שלה והלכה לכיוון חנות של גלידה.
כשסיימנו את הקניות והגענו למלון, היה כבר 1:00 בלילה, נכנסתי למקלחת ואחרי נכנסה לינוי, כשסיימנו את המקלחות, ישבנו לדבר קצת, ואז היא זרקה לי משפט הזוי, "אל תעשי לי מחר פאדיחות" , היא אמרה את המשפט בטון כל כך בוגר והחלטי שלרגע חשבתי שהיא רצינית, לרוב היא זו שעושה את הפאדיחות, כשמדובר בביטאס היא לא התבגרה בכלל, בשאר הדברים, חצי-חצי,תלוי מה.
"את יודעת שאני תמיד יכולה להגיד להם שמישהו הרג אותך ושהדבר היחיד שינחם אותי זה נשיקה מגימין?" עניתי לה בידיעה שהמשפט יעצבן אותה.
"נענע" קראה לי לינוי בשם חיבה שסיכמנו לפני שנתיים שהיא לא תקראה לי בו שוב, "את יודעת כמה ארמיז יש בעולם?" המשיכה לומר לי ושמה לי יד על הכתף, "בשניה שאני אומרת שהטרדת את גימין, את תצטרכי לרוץ לך ברחובות העולם ולהתחנן על חייך" אמרה לי בהגזמה, זה סתם ארמיז קיצוניות יעשו דברים כאלה חשבתי בראש שלי, אבל בתוך תוכי התחלתי לחשוש.
צחקתי על מה שהיא אמרה ואז כיביתי את האור, "לכי לישון" אמרתי לה ונשכבתי במיטה, נרדמתי.וואי אין לי כוח לכתוב שוב ,אבל אני מנסה לפרסם מהר וכל זה, יש מצב לכוכב או לתגובה? שאני אראה שקוראים אותו לפחות?
YOU ARE READING
פגשתי את האיידול שלי
Teen Fiction"כן, ג'ון, מה הפעם?" אמרתי לו וריצל נאנחה. "ככה לא פונים לבוס ג'ון" היא לחשה לי כשברור שרצתה שגם הבוס יישמע את הלחישה. "זה בסדר" אמר לה. לפתע נשמע טווח של יריות. ג'ון ואלכס רצו לראות מה קורה וגילו מהר מאוד שזה מאפייה שעורבת להם, לקחו את הנשקים של...