*2 כוכבים ואני מפרסמת פרק רביעי*
הם עלו על הבמה, השיר DNA התחיל להתנגן לו, זה שיר טוב כל כך, המועדף על לינוי. רקדנו וצרחנו כמו משוגעות.
Army!!What's your big dream?Are you on your way to fulfilling it?!
אמר ראפ מונסטר, או נאמגון, איך שלינוי חושבת שצריך לקרוא לו. ראפ מונסטר חייך, הוא כזה חמוד. לא הייתי בטוחה אם צריך לענות על השאלה הזו. אבל התשובה התגלתה שניה אחר כך, השיר הראשון שלהם, 'no more dream' התנגן בשיא החוזקה, לא חשבתי שהם עדיין שרים אותו בהופעות. שוגה חייך אל הקהל ולינוי השתגע. ״את ראית את זה?״ היא צרחה, היא כלכך איבדה את זה באותם רגעים. ״מה?״ שאלתי באי הבנה,שוגה חייך, אז מה? הוא מחייך בכול הופעה. ״הוא חייך אליי, שוגה פאקינג חייך אליי״. וואו. לנפץ לה את החלום?כן, בכול זאת היא זרמה עם הנהג מונית. ״הוא לא, הוא חייך אל הקהל״ אמרתי לה וחייכתי אליה חיוך עקום.
״קנאית.״ היא אמרה לי, ״במה אני יקנא?״ שאלתי אותה,בשביל לשמור על הכבוד שלי, אבל בתוכי התחרטתי שדיברתי, עכשיו היא תחפור לי שזה לא נכון ושהוא כן חייך אליה. כל ההופעה ואולי גם אחריה ״בי. הוא חייך אליי, אבל לא נורא אולי קוקי יחייך אלייך עוד מעט״ אמרה לי, הילדה אשכרה חיה בסרט. ״טוב, אני יקרוץ לו ואולי הוא יסתכל עליי״ אמרתי לה. השיר עוד שניה מסתיים. שתיתן לי להינות ממנו. הובי וv רצו לתת יד לקהל, ארמי התחילו לדחוף אותי.התחלתי להתלהב גם אני ורצתי לתת לו יד. הוא נתן לי כיף, והתלהבתי כל כך, הוא רץ ונתן כיף גם ללינוי והיא תפסה ביד שלו,יותר נכון,היא תפסה ולא שיחררה
״בבקשה אל תלךךךך״ צרחה לו באנגלית העילגת שלה. והתחילה לבכות מהתרגשות. המאבטחים לא הבינו מה קרה שהוא ניתקע על מישהי אחת וארמי התחילו להתעצבן עליה. הובי די נבהל, חייך אליה חיוך מתנצל, השתחרר ממנה ורץ אל עוד ארמיז,לא סתם רץ, זה היה נראה כאילו הוא נס על נפשו. טוב נו, לפחות הכישרון והאימונים שלו בריקוד נתן לו כושר מספיק טוב בשביל לברוח ממשוגעות כמו לינוי. ואחר כך הוא וv חזרו אל חבריהם. באמת שלא ידעתי איפה לקבור את עצמי. ״מה זה היה?״ שאלתי אותה בנסיון להסתתר מפניהם, כאילו שאנחנו מעניינות אותם או משהו. היה נראה שגאנקוק בוהה בנו בשוק מההתנהגות. או מזה שעדיין לא העיפו אותנו המאבטחים. בהיתי באגנקוק בחזרה. ואז שמתי לב שלינוי מורידה את הראש. ״לא רציתי לפגוע בו״ לחשה לי. שניה רגע,לינוי? מורידה את הראש?מה בדיוק קורה פה! ניסיתי לנחם אותה.
״זה לא אשמתך,סתם התלהבת, לא שמת לב למה שאת עושה״ אמרתי לה בניחום.
״כן, אבל אני לא מבינה, למה הוא השתחרר ממני. לא עשיתי לו כלום״ אמרה לי לינוי ובהתה בו. שניה רגע, זה נשמע כאילו היא מאשימה אותו. ״פחחח לא עשית לו כלום, רק ניסית למשוך אותו אלייך בכוח ואולי גם לגרום לו להציע נישואים באיומים.״ מלמלתי לעצמי בשקט. ״מה?״ היא בהתה בי. זה לא הזמן להתווכח איתה. ״כלום״ אמרתי בקול והמשכתי להודות לעצמי בשקט שהמאבטחים לא גירשו או מצאו אותנו עדיין. הקשבתי לשיר 'boy wish luv' זה היה הקטע של גין, הוא שר כל כך טוב שזה מפחיד. היינו כבר לקראת סוף ההופעה. את ההופעה הם סיימו אם השיר 'best of me', זה נגמר כל כך מהר. רציתי שההופעה תימשך. הרגשתי קצת מסוחררת, באתי לשתות מים והקאתי אותם. משהו עבר עליי. לא יודעת מה. ההופעה גם ככה תיגמר, עוד דקה. שוגה בדיוק סיים לשיר את הקטע שלו.יצאתי לנשום קצת אוויר, רחוק מכל הרעש. חבל, אני מניחה שכן היה לי איזשהו חלום מופרע להיפגש עם גימין ובכלל עם כל הבנים.אני לא ישקר אם אני יגיד שאני מרחמת על החברה או על האישה שתהיה להם. היא הולכת לקבל המון הייט. שקעתי במחשבות שלי שאני מחכה שלינוי תצא, רק שלא תעשה עוד משהו מגוחך. ארמי התחילו לצאת מהיציע, לינוי לא יצאה אליי עדיין. ללכת אליה? לא, היא תצא לבד כבר,החלטתי להיכנס לסימטה חשוכה שחשבתי שיש בסופה קיוסק. יד הונחה על הפה שלי. התחלתי להיאבק, ״מי זה? מה אתה רוצה? עזוב אותי!!״ דרשתי. התחלתי לצעוק כמו משוגעת. אף אחד לא רואה?היד שמה לי מטפחת על הפה וקול מוכר אמר לי ״לא לימדו אותך שאסור לדבר עם זרים?״. זה היה נשמע כאילו הוא מחייך שהוא אומר את זה, הקול היה נשמע כל כך מוכר וכאילו שמעתי אותו כבר פעם. אבל לא הבנתי מאיפה, וזה מה ששיגעה אותי.
YOU ARE READING
פגשתי את האיידול שלי
Novela Juvenil"כן, ג'ון, מה הפעם?" אמרתי לו וריצל נאנחה. "ככה לא פונים לבוס ג'ון" היא לחשה לי כשברור שרצתה שגם הבוס יישמע את הלחישה. "זה בסדר" אמר לה. לפתע נשמע טווח של יריות. ג'ון ואלכס רצו לראות מה קורה וגילו מהר מאוד שזה מאפייה שעורבת להם, לקחו את הנשקים של...