פגשתי את האיידול שלי

בישראל

"טוב אין לנו הרבה זמן, בואו ננצל אותו" אמרה לינוי וקמה מהדשא.
"בואו נלך לקניון!" הציע גאנקוק.
"אה... לא לא כדאי" לינוי אמרה.
"למה לא?" טאה שאל
"גם פה יש ארמיז, לא רק בארצות אסייאתיות" לינוי אמרה.
"אז לאן נלך?" נאמגון שאל.
"לשוק מחנה יהודה" אמרתי בהתלהבות, נראה להם את המקומות היותר עתיקים בישראל.
"איכס, שוק" ג'ין עיקם את פרצופו.
הסתובבנו בכל ירושלים ואחר כך הלכנו לקניון מלחה, אחרי שגאנקוק,ג'ין,גימין וטאהיונג לא הפסיקו לבקש שנלך לשם
"לאיזה חנות קודם?" שאלתי.
"מה זה משנה?" שאל גימין.
"משנה, לתמנון" אמרו גאנקוק וטאה ביחד.
הגענו לתמנון אחרי הליכה של חמש דקות. שכחתי איך הקניון הזה נראה.
"מה זה" גאנקוק עיקם את פרצופו.
"איפה הבגדים של התמנונים?" טאה שאל.
"אהה כן, עבדנו עליכם כשאמרנו לכם שבאמת מוכרים בישראל בגדים לתמנונים" לינוי אמרה במהירות תוך כדי בהייה בריצפה.
"לאא, איך יכולת?" גימין אמר בדרמטיות.
"היית חלק מזה" לינוי אמרה לו.
"פשוט בושה!" ג'ין הוסיף
"אתה זה שהצעת שנמשיך עם זה." לינוי שוב ענתה
"איכס, ילדה מגעילה, והיא עוד קוראת לעצמה ארמי" אמרתי לה.
"את יוזמת והוגה הרעיון!!" היא ענתה לי.
"כן, את כללל זה ידענו" טאה אמר בפרצוף מיואש.
"אנחנו רק רוצים שתפצו אותנו ומעכשיו, כולכם המשרתים שלנו לשבועיים" גאנקוק הכריז.
"היית מת" ג'ין אמר לו.
"אפשר לעלות רמת בגרות בשיחה הזו?" נאמגון שאל.
"אני אשמח עם זה יקרה" יונגי הסכים.
אחרי שלוש שעות שהסתובבנו וקנינו כל מיני דברים,התחלנו להתקדם אל עבר הבית שלי.
"אז איפה נישן?" הבנים שאלו.
"בבית שלי, אני מניחה" עניתי.
"אבל מוקדם לישון, עכשיו רק 9 בלילה." אמר גימין.
"מסכימה" עניתי לו, כמה שיותר זמן שהייתי לידו, ככה אהבתי יותר את הרעיון להיות בת הזוג שלו.
התקדמנו אל עבר הבית שלי, כשהגענו אליו ראינו מישהו עושה על האש.
."היי" נכנסו לבית והלכתי לראות מי זה.
"היי" שמעתי את הקול של אחי הגדול.
"עידןן" רצתי לחבק אותו
"התגעגעתי אלייך אחות קטנהה" הוא חיבק אותי בחזרה.
"אוי, זה מרגש" ג'ין אמר.
"מרגש מספיק בשביל להזיל דמעה?" גימין שאל אותו.
"לא, לא מספיק" ג'ין ענה לו "אולי עם אחד מהם יישבור רגל או משה-" ג'ין המשיך ונקטע באמצע.
"מה קורה? יגבר" עומר אמר לגין ושם לו יד על הכתף.
"בסדר, תוריד את היד" ענה לו ג'ין, "גבר" הוא הוסיף.
"פשייי" עומר התפעל. "למד הילדון" אמר לכולם.
"מי ילדון?!" ג'ין התעצבן.
"עומר, חאלס!" עידן אמר.
"אתה" עידן פנה אל הובי. "אני אוהב אותך" אמר לו.
"תודה.. אבל אני פחות בקטע של בנים" הובי ענה לו בנימוס.
"מה?" עידן שאל אותו. "התכוונתי שאני סומך עליך יותר מהשאר, רוצה לעזור לי להכין את הבשרים?" שאל אותו .
"אההה" הובי נרגע מה-מבוכה "בטח" ענה לו הולך לקראתו.
"אז לכבוד מה המסיבה?" שאלתי.
"לכבוד אחותך?" גימין שאל
"נראלך? למה שאני יעשה מסיבה לכבודה?!" עידן ענה לו או לי, כי אני די קיוויתי שהוא עשה את זה למעני.
"כי היא נחטפה, כמעט מתה, וחזרה לפה אחרי שלוש חודשים" יונגי אמר בדרך אגב.
"שהיא תמות בוודאות אני יעשה בשבילה מסיבה" עידן משך בכתפיים שלו.
"אאוץ" אמרתי.
"אני סתם צוחק, זה לא מסיבה, קודם כל, דבר שני זה בשביל החברים שלי." עידן אמר.
"אז אנחנו מוזמנים?"
"אהה... טוב נו" עידו משך בכתפיים שלו.
"ישש אז גם אניי" עומר אמר.
"לא אתה לא" עידן ענה לו.
"למה לא? פיקאצו רוצה אותי לצידו" עומר התלונן.
"לא אני לא,ופעם האחרונה, קוראים לי ג'ין!" גין ענה לו.
"היי" שמעתי קול מוכר ואז ראיתי פרצוף שלא רציתי לראות.
"הזמנת אותו?" פניתי ישר אל עידן.
"כן, הוא חבר שלי" עידן ענה לי.
"ממתי?" שאלתי אותו בעצבים
"מלפני חודש וחצי בערך" עידן ענה לי.
"מי זה?" גימין שאל את עומר.
"האקס שלה, הם היו ביחד חצי שנה ואז הוא זרק אותה"
"אוו" טאה אמר "איך חגגת?" הוא שאל אותי
"בכי" לינוי ענתה במקומי.
"לא בכיתי הרבה!" השבתי ועומר עשה פרצוף מוגזם של רחמים.
"אח שלה צריך להיות ממש זבל בשביל להיות חבר שלו" יונגי אמר.
"כן, הוא אח מושלם עד שזה נוגע לחברים שלו" לינוי הרשתה לעצמה לדבר עליו,כולנו היינו בטווח דיבור די רחוק ממנו ומחברים שלו. הובי חזר אלינו כבר עם מגש בשרים.
"בואו" עניתי בעצבים.
"לאן?" טאה שאל ועומר הצטרף אלינו.
"לבית" עניתי לו
"מי מספר לה שאנחנו בבית?" יונגי שאל
"אהה תספר לה אתה, עלייך היא לא תצרח.
נראלי" לינוי ענתה לו.
נכנסו ממש אל תוך הבית ושמתי את האוכל על השולחן.
"היי, אן, אפשר לדבר?" אליה שאל אותי.
"לא" עומר ענה לו.
"דיברתי לאן" אליה אמר
"ועומר דיבר אלייך" גימין ענה לו.
"הוא חתיכת מטומטם אה" יונגי אמר בקול.
"בסדר,אני ידבר איתך" אמרתי לו
"גם היא מפגרת" אמרה לינוי בהסכמה שהלכתי לדבר איתו.
"מה" אמרתי לו בקצרה.
"את רוצה שזה יהיה קצר, אז זה יהיה קצר" אמר אליה פתאום בתוקפנות.
"אני חלק ממקום שאת לא רוצה לחזור אליו, ואני רוצה להזהיר אותך, את חושבת שהסכנה חלפה אבל היא לא. אנחנו לא רוצים עוד אנשים, רק מישהי אחת,אנחנו עומדים במילה שלנו.יותר מזה אני לא מתכוון לומר לך" אמר ויצא בחזרה לבחוץ.
החלטתי להתעלם ממה שאמר. לאליה היה אלף סיבות לפגוע בי ואני מניחה שעידן סיפר לו על מה שקרה לי. הם לא הגיעו גם לישראל.
"נו, ביקש סליחה?" נאמגון שאל.
"הלוואי" עניתי לו וחזרתי לחייך.
"אני רק אומר, מכיוון שנתתי לך לישון בבית שלי אני רוצה לישון בחדר שלך ביחד עם הבנים" אמר ג'ימין.
"נחשוב עלייך" עניתי לו.
הפעם החלטתי שאני באמת לא יקשיב לכל החששות האלה, אליה פגע בי פעם אחת שהייתי ילדה, עכשיו אני לא ייתן לו לפגוע בי שוב ולהכניס לי פחדים, לא האמנתי במה שאמר, ההתלבטות היחידה שלי הייתה עם לספר לעידן או לא.