פרק 1- לברוח מהמציאות

1.2K 51 15
                                    

חמישי בערב, מה כבר אנשים עושים בחמישי בערב?
רוב רובם יוצאים לבלות עם חברים משתכרים כאילו אין מחר, אחרים פשוט יושבים בבית ובוהים לכמה שעות בטלווזיה, ויש את אלה שמנצלים את זה לשעות שינה.

לא מפתיע אותי שאני יושבת כרגע על הבר עם רדבול ביד כשלצידי יושבת אור.
היא הכריחה אותי לצאת, אני באמת העדפתי להישאר בבית, יציאות מצריכות ממני מאמץ גדול, מאז שהפכתי לאמא אני בקושי יוצאת למועדונים וכאלה.

משהו קרה לי, הפכתי לאמא והעולם הזה פשוט לא עניין אותי, ערב אחד אני רוקדת כמו משוגעת במועדון, מתמזמזת עם כל בן אדם אפשרי, ערב אחרי אני מעדיפה לשבת בבית ולא לצאת, אומרים שברגע שנולד ילד נולדת גם אמא. זה לגמרי נכון.

למזלי חוץ מאור יש לי עוד חבורת בנים, אנחנו החברים הכי טובים מהתיכון, הם תמיד איתי ,תמיד תומכים תמיד אוהבים... אני לא חושבת שאפשר להסביר במילים כמה זכיתי.

פעם היינו חבורה הרבה יותר גדולה,היינו שבעה היום אנחנו חמישה, עד אותו מקרה נורא שכולנו מעדיפים לשכוח... אף פעם לא דיברנו על זה ומשום מה כולם דיברו על זה...

היום לא התחשק לי לצאת עם הבנים אז אור הסכימה שנצא רק אני והיא לבר השכונתי, זה לא מועדון אז הוא לא מפוצץ אבל כן יש כאן כמה סטלנים שיתחרטו על הכמות אלכוהול שהכניסו לפה שלהם...

אור היא אחת הבנות היותר יפות שראיתי בחיי, היא אתיופית עם עיניים בהירות,היא ניסתה להסביר לי פעם איך זה מסתדר אבל אני קצת פחות הבנתי, השיער שלה מעורר קינאה תלתלים שחורים שיוצרים אפרו גדול ויפה.
בגדול היא לגמרי האור בחיי.

"בואי נרקוד" היא אומרת לי ומחייכת, מנסה להמיס אותי בעזרת חיוכה, זה כמעט ומצליח לה.
"לכי תשתחררי אני פה" אני אומרת לה מקווה שתקבל את זה, אני לא במצב של לרקוד ולחכות שבנים חרמנים יצמדו אלי, טוב לי פה על הבר.

אני לוגמת עוד שלוק אחד מהרדבול ומבינה שמהר מאוד אחתוך הביתה, גם ככה כל שעה שעוברת אני משלמת יותר ויותר לבייביסיטר וזה לא שיש לי כסף... אני בין עבודות, מחפשת את עצמי, ואם לא היתה לי עזרה מההורים גם את הדירה לא הייתי מצליחה להחזיק.

"אפשר להזמין לך משקה?" בחור ניגש אלי ושואל, ממבט ראשון הוא נראה טוב גבוה בהיר עיניים, גוף בנוי טוב.
"יש לי כזה" אני אומרת ומרימה לעברו את הכוס שלי "את מתכוונת לקבל סטלה מרדבול?" הוא שואל בבילבול.

"מי אמר שאני בכלל מתכננת לקבל סטלה?" אני שואלת באותו טון מבולבל "מי בא לבר בשביל לא לקבל סטלה?" הוא מחזיר לי שוב בשאלה.

"אתה באת לבר כדי לקבל סטלה?" אני שואלת גם והוא חושב לרגע "גם, אבל בעיקר אני מחפש מישהי לרגע של חוסר מחויבות.."

"אתה מתכוון סטוץ?" אני חצי אומרת חצי שואלת "כן" הוא עונה "אז אתה מחפש את זה פה, איתי?" אני שואלת מנסה להבין "כן יש בעיה?" הוא שואל, אנחנו לא מפסיקים לשאול שאלות, זה שיחת פינג פונג של שאלות.

Part Of MeWhere stories live. Discover now