פרק 12-גלידה

635 36 30
                                    

"אני חושבת שכדאי שנעצור את השיחה הזאת פה" אני אומרת לאחר שניה של שתיקה מצידי ומצידו של טל.
שנינו אמרנו דברים, שנינו פעלנו מכעס וזה לא מועיל לאף אחד מאיתנו.

בתוך תוכי אני יודעת שהוא צודק, אני כבר חוסכת את הכסף הזה שנים, וכל פעם שאני כבר כמעט מגיעה לסכום שאני ממש עם נגיעה בתואר משהו קורה ומצריך ממני לפתוח את החיסכון...
את האמת, אני ממש לא רוצה לבזבז את הכסף על זה על ירין אבל אין שום סיכוי שאתן לאור לשלם את הערבות ומצד שני אין סיכוי שאתן לו להירקב במעצר!

"לא בא לי שזאת תהיה השיחה האחרונה שלנו לפני שתצאי היום" הוא אומר ומתיישב על הכיסא שלו, נראה שגם הוא לא מרוצה מהטונים אליהם הגענו.

"גם לי" אני עונה ומתיישבת מולו.
הוא לוקח נשימה עמוקה ורק אז מתחיל לדבר "אני לא מכיר את ירין וגם אין לי מושג איך הוא עזר לך... אני בטוח שהוא לא היה ככה כל חייו, אנשים לא הופכים למסוממים ביום, זה תהליך שלוקח המון זמן ורוב הזמן בכלל לא שמים לב להיתמכרות עד שהיא כבר בלתי ניתנת לעצירה..."

"אני פשוט מבקש ממך לחשוב שוב פעם אם את חושבת שזה הדבר הנכון לעשות, אם תגידי לי כן, אני בא איתך עכשיו לשחרר אותו..." הוא מסיים.

אני לוקחת נשימה עמוקה ותוהה לעצמי איזה חלק לחלוק עם טל ומה להשאיר לעצמי.
"ירין גידל את נאיה בחודשים הראשונים שלה, בזמן שאור ישנה איתי ועזרה לי להיתאושש מהלידה ירין ישן עם נאיה בסלון וקם אליה כל לילה, אני חייבת לו את הבריאות הנפשית שלי על החודשים הראשונים שלי בתור אמא, אם הוא לא היה שם זה בשניה היה הופך לסיוט! בחיים שלי לא תיארתי לעצמי שירין יגיע למצב שהוא נמצא בו היום! ואני נשבעת לך שהוא מסוגל לצאת מזה!" אני בוחרת לספר לו למה כל כך חשוב לי להגן ולדאוג לירין.

הוא מזמן לא רק חבר טוב, הוא אח לכל דבר, ואני באמת אוהבת אותו אהבת אחים, אני רואה על הפרצוף של טל שהוא הקשיב למה שאמרתי ברצינות ולא רק שומע.

"טוב, בואי נלך לשחרר אותו" הוא אומר ומרים את המפתחות של הרכב מהשולחן "באמת?"  אני מופתעת "כן עומר, הולכים" הוא נעמד ואני מיד אחריו, אם הייתי יודעת שכל מה שהייתי צריכה לעשות זה פשוט להסביר לו בצורה פשוטה למה ירין חשוב לי הייתי חוסכת לנו את כל הוויכוח...

"חדשות טובות וחדשות לא טובות" טל חוזר אלי אחרי שיחה שנמשכה נצח עם הפקידת קבלה בתחנת משטרה "דבר טל!" אני כל עומדת במתח.

"החדשות הטובות הן שהערבות שולמה, הם משחררים אותו עכשיו, זה יכול לקחת זמן אבל לא יותר משעה" הוא מתחיל להסביר.

"והלא טובות?"

"בגלל הכמות שנמצאה עליו הוא כנראה יאושם בסחר" הוא אומר ואני מרגישה איך כל החמצן שלי נוזל ממני.
"עומר תנשמי" הוא מבקש ממני ומניח יד על הכתף שלי "אז מה זה אומר? שיכניסו אותו לכלא? שהוא ירצה עונש על משהו שהוא בכלל לא עשה?" אני מתחילה להריץ תרחישים בראש שלי.

Part Of MeWhere stories live. Discover now