פרק 15-מסמכים

232 20 2
                                    

אני שואפת מהסיגריה עוד פעם אחרונה לפני שהיא נגמרת.
"ממתי את מעשנת?" טל נשען לידי במרפסת.
יצאתי החוצה, למרפסת.

הרגשתי שאין לי אוויר.
כבר חמש שנים שביני לבין תומר אין שום קשר, הוא לקח החלטה, ואני לא נלחמתי.
לא נלחמתי על בן אדם שלא שווה אותי ובטח שלא שווה את הבת שלי.
תומר עשה כל כך הרבה החלטות שגויות בחייו, אבל ההחלטה הכי מטומטמת שלו היתה לוותר על נאיה.
אני לא יודעת מה גרם לו לרצות ליצור קשר מחדש, הוא בחיים לא ביקש משמורת משותפת, הוא בחיים לא הראה רצון לאחת ואם לומר את האמת, טוב לי ככה.

"אני לא" אני עונה לטל.
"אז למה יש לך סיגריה בין האצבעות?" הוא שואל ומביט בה, גורם גם לי לרכז את המחשבה בסיגריה שנמצאת לי ביד.

"לפעמים, כשהחיים מרגישים חנוקים אני מתפרקת על סיגריה במרפסת, זה כמעט ולא קורה, אני אפילו לא נהנת מזה" אני אומרת ומביטה בו.
הוא תופס את הסיגריה ומוחץ אותה במאפרה, אומר לי בלי מילים שהוא לא תומך בזה.
"טל אני מצטערת" אני אומרת בשקט.
מודעת לזה שככל הנראה נהרס הסופש שהוא תיכנן עבור שנינו.
"גם אני מצטער" הוא אומר באמפטיה.

"אני לא יודעת מה לעשות עכשיו" אני אומרת את המחשבות שלי בקול רם.
"עכשיו את מתחילה להילחם" טל אומר ברצינות "טל אתה באמת חושב שיש לו סיכוי לקבל עליה משמורת?" אני שואלת בפחד "אני לא מבין בדיני משפחה, אבל אני כן יודע שבית המשפט מעדיף לקבוע לטובת שימור התא המשפחתי, כדי שיהיו שני הורים בבית, כמובן שזה משתנה מסיפור לסיפור" הוא מסביר ואני מהנהנת בהבנה.

"אור משכיבה את נאיה לישון, אם תרצי לישון פה הלילה איתה אקבל את זה לגמרי-" הוא מתחיל להגיד אך אני קוטעת אותו "טל אנחנו נוסעים, אני לא נותנת לו להרוס לי גם את זה" אני אומרת, וכמובן מדברת על הקשר שלי ושלו.

"את בטוחה?" הוא שואל.
"כן"

"אם משהו משתבש את מתקשרת!!" אני צועקת לאור שמנסה לסגור עלי את הדלת "בסדר עומר" היא אומרת וממשיכה לדחוף אותי אל מחוץ לדירה.
"גם אם זה באמצע הלילה!" אני מבקשת אך הדלת נטרקת לי בפנים.
"הכל יהיה בסדר" אני שומעת את צעקתה במעומעם מבעד לדלת.

"אם את מתחרטת ורוצה להישאר זה אפשרי" טל צופה בי מהמדרגות.
"לא, זה בסדר תן לי חצי שעה ואני משוחררת לגמרי" אני אומרת ומתחילה לרדת.
אני רואה שהוא לא מאמין לי אבל משחרר מזה.
אני אוהבת שהוא לא לוחץ עלי.

"טוב אז ניסע למלון ואז אם יהיה לך מצב רוח סגרתי לנו מקום במסעדה של חבר, את תעופי עליה!" הוא אומר בהתרגשות ברגע ששנינו נכנסים לרכב.

Part Of MeWhere stories live. Discover now