Part Of Me

פרק 8- הלך הרכב

הרשתי לעצמי לאחר מעט היום כי ידעתי שטל לא מגיע, וחוץ מלפרוק את הארגז ולבקש חוות דעת אין לי יותר מידי מה לעשות.

תאמת שטל היה חסר לי, המפגשים המקריים באמצע העבודה, השאלה לשלומי במהלך היום וסתם הדיבור הכללי בנינו נותנים לי אווירה טובה.
היחסים שלנו כרגע מאוד מקצועיים, פחדתי יותר מידי מקשר כלשהו שהוא מעבר לעבודה אבל מסתבר שטעיתי.
זה נחמד להרגיש מחוזרת ובמיוחד בעבודה, זה נותן חשק להגיע לעבודה בבוקר.

יצא לי לראות את אמה המון היום, כל שעה עגולה היא הגיעה למשרד של טל ושאלה אם הוא פה.

והתגובה שלי נשארה קבועה, לא טל לא פה, הוא גם אמר לי שהוא לא יגיע היום...
והיא ביקשה עשרות אם לא מאות פעמים לעדכן אותה במקרה והוא כן יגיע.

אני נכנסת למשרד של טל, כבר כמעט הגיע סוף היום ואני מנצלת את הזמן שנשאר לי לפרוק את הארגז האחרון, כמו שאר הארגזים הוא מלא בתיקים שצריך לסדר לפי האלף-בית בארון.
בנוסף לכל תיק שאני מוציאה אני מדביקה מדבקה חדשה, ורושמת את שמו מחדש, המדבקות שכבר יש עליהם יחסית ישנות ומחוקות ונראה שהן ישבו מספיק זמן בארגז...

אני מגיעה לתחתית הארגז ומוצאת קופסא בתוכו, אני יודעת שזה לא עינייני ושאני אמורה להשאיר את הקופסא הזאת לטל שיחליט מה לעשות איתה אבל הסקרנות שלי דוחפת אותי.
אני מתיישבת על הכורסה ומתלבטת במשך רבע שעה אם לפתוח אותה או לא, השעה כבר ארבע וחצי, סיימתי לעבוד היום והצהרון של נאיה נגמר בחמש וחצי אבל אני לא מצליחה לשחרר את הסקרנות ולבסוף פותחת אותה.

לוקחות לי כמה דקות לקלוט שלנגד עיני נחשפת תמונה של טל צעיר יותר בערך בגיל 25 הוא מחבק אישה מאחור חיבוק דוב. והמבט שלו מאוהב, כאילו התמונה נלקחה מהרגע המאושר בחייו.
המבט שלי יורד לידיים שלו שמחבקות את הבטן שלה, זאת בטן של הריון בזה אין לי ספק.
אבל מה הקשר של טל לאישה בהריון? יש לו ילד?
כל כך הרבה שאלות רצות לי בראש שאני מיד מוציאה את התמונה מהקופסא ומחפשת עוד פרט בתוכה שיתן לי עוד מידע לגביה אבל הקופסא ריקה.

הדלת נפתחת בפיתאומיות גורמת לי להיעצר ולהפיל את התמונה מידיי, המבט של טל יורד אליה והוא יודע בדיוק איזה תמונה ראיתי.
המבט שלי יורד לכף היד שלו וקולט בדיוק מה שלא רציתי לקלוט, יש שם טבעת והיא ללא צל של ספק טבעת נישואין!
אבל היא לא היתה שם קודם, אני יכולה להישבע שבחיים לא ראיתי אותה לפני הרגע הזה, ואם היו לי 100 שאלות לפני בראש עכשיו יש לי 1000.

אנחנו בוהים אחד בשניה כמה רגעים עד שלבסוף אני שוברת את השתיקה "אתה נשוי?"
אני מרגישה איך האוויר יוצא לי מהריאות בקצב מסחרר עם כל מילה שיוצאת מפי.
העובדה שיש סיכוי שאני מנהלת התחלה של רומן עם גבר נשוי מעוררת בי חלחלה ורצון להקיא.
זה קו אדום בשבילי. זה הדבר שאני נפגעתי ממנו.
אבל טל לא נראה מהטיפוסיים האלו שינהלו רומן עם המזכירה שלהם.