הגיע סוף השבוע, ואני יודעת שטל תכנן לנו משהו כי הוא כל היום לא הפסיק לשאול ולוודאות שיש בייביסיטר לנאיה.
זה התחיל בבוקר כשרק נכנסתי למשרד הוא ישר פתח בשאלה מי הולך לשמור עליה ומיד ענית שאור וירין.
אחר כך זה המשיך בזה שהוא ודא שהכל סגור מבחינת נאיה ואני שוב פעם הרגעתי אותו שהכל בסדר , ושאני מחכה לזה בדיוק כמוהו.
☆
דלת משרדו של טל נפתחת ומתוכה יוצא איש עסקים מפונפן אשר היה עם טל בפגישה, ומיד אחריו טל.
הם לוחצים ידיים ומחליפים משפטים אחרונים עד שאותו איש הולך לו לדרכו.
אני מצפה מטל לחזור למשרדו אך הוא ניגש ישירות אלי ונעמד מאחורי כסאי.
אני מרגישה את ידיו על כתפי, מעסות אותן במידה הנכונה כזאת שגורמת לי לעצור הכל ולהתרכז רק בהן.
"וואו חשבת להיות מעסה מקצועי?" אני שואלת תוך כדאי הנאה.
"היתה לי מחשבה להתמחות בעיסוי אינטימי" הוא לוחש לאוזני וגולש עם ידו תחת חולצתי, אני מרגישה את ידו מחליקה לה לכיוון חזי.
ומיד מניחה יד על ידו ועוצרת אותו.
"חשבתי שאת נהנת" הוא אומר.
"אני לגמרי נהנת, אבל אנחנו במשרד של אבא שלך, וגם אחותך מסתובבת פה במסדרונות" אני עונה בלחץ.
"אבא שלי כמעט ולא צריך לעבוד כדי לעשות כסף, אז הוא כמעט ולא נוכח, ובנוגע לאמה היא ביום חופש" הוא עונה ומגניב נשיקה ללחי שלי.
"עדין מסאז כזה אני מעדיפה לקבל במקום פרטי יותר" אני עונה ונעמדת מולו.
הוא מבין ומשחרר.
היום ממשיך לעבור, והשעות זולגות להן כאילו הפכו לדקות, אני לא סופרת כמה אנשים נכנסו ויצאו מהמשרד של טל אבל אני יכולה להגיד שהרבה יותר מבדרך כלל.
כששאלתי את טל מה חדש היום, הוא אמר שלפעמים הוא מרכז יום אחד בחודש שכל כולו מוקדש לפגישות וככה הוא זוכה לשובר שיגרה...
השעה כבר עוד מעט 16:00 ואני צריכה לצאת ברגעים הקרובים כדי לאסוף את נאיה בזמן.
תמיד שנאתי להיות מההורים המאחרים.
אלו שגורמים לילדים להיות האחרונים בגן, אני זוכרת שבתור ילדה זה היה גורם לי לצביטה בלב.
איך בכל פעם שהדלת נפתחת המבט של כל הילדים מופנה אליה.
כדי לראות האם אלו ההורים שלו.
יש משהו מרגש בתור ילד שההורים אוספים מהגן.
כאילו הכמה שעות האלו הן נצח עבורם...
אני דופקת על הדלת של טל ופותחת אותה, הוא יושב ומקליד במרץ דברים במחשב,
"סליחה שאני מפריעה, צריך ממני משהו לפני שאלך?" אני שואלת בנימוס.
"את אף פעם לא מפריעה" הוא עונה.
"וכן אני צריך משהו אחד אחרון..." הוא אומר ונעמד.
"הבאתי לך משהו" הוא אומר ומתקרב אלי עם קופסא קטנה ביד.
"מה זה?" אני שואלת בסקרנות וצפייה.
"קחי תפתחי" הוא מוסר את אותה קופסא לידיי ומחכה לראות את התגובה שלי.
אני משחררת בעדינות את הפפיון שקשור מסביבה ופותחת אותה.
לנגד עיניי מתגלים מפתחות, של רכב.
"טל זה מה שאני חושבת שזה?" אני שואלת הלחץ.
אני נמצאת במשרד חודש בלחץ "כן עומר, זה רכב חברה" הוא עונה עם חיוך.
YOU ARE READING
Part Of Me
Romance♡♡ עומר אוחיון לא ציפתה שבגיל 26 היא תהיה אמא לילדה בת 5 ורווקה, האידיאל שלה היה שונה לחלוטין, כל מה שאיחלה לעצמה זה משפחה אוהבת ועוטפת והתעלמה כל הדרך מהאזהרות בולטות. וכך נוצר מצב שהיא הפכה לאם חד הורית. מה קורה בערב אחד תמים שבו יצאה להישתחרר ולב...
