"אז את כן זוכרת אותי!" הוא מיד אומר, מופתע לגלות שאת שמו אני זוכרת.
"אני נורא מצטערת!" אני מיד אומרת, כל דרך שבה אנסה להסביר לו למה לא הגעתי לדייט שלנו אתמול תשמע לו ככל הנראה כמו תירוץ עלוב שהמצאתי בזה הרגע רק כדי לקבל את העבודה.
"מה התירוץ המופלא שלך?" הוא שואל "ותהיי מקורית כי כבר באמת שמעתי הכל" הוא מוסיף באנחת יאוש.
"אני נשבעת לך שזה לא תירוץ! הבת שלי נאיה החליטה לעשות שעת יצירה עם גואש שניה לפני שעת השינה שלה, אני באמת מצטערת אבל זה ברח לי מהראש!" אני אומרת בקול מתחנף.
הוא מתיישב על כסאו ומהנהן עם חיוך, אני לא יודעת אם זה אומר שהוא מאמין לי או שהוא בכלל צוחק על התירוץ העלוב ביותר ששמע. "למה אתה צוחק?" אני שואלת בסקרנות ומתיישבת גם על הכיסא מולו.
"אף בחורה שהבריזה לי בדייט לא השתמשה בבת שלה בתור תירוץ, אני לא יודע איך לאכול את זה.." הוא אומר בכנות "תמיד יש פעם ראשונה"
"טוב בנוגע לדייט, משום מה אני מאמין לך, את לא נראת לי אחת שדופקת ברז לגברים" הוא אומר ואני מהנהנת בתור הסכמה "ובנודע לעבודה, התקבלת, תעברי דרך אסנת ביציאה כדי להסדיר כמה טפסים, זה לא יקח לך יותר מחמש דקות..."
"התקבלתי?" אני טיפה סקפטית לאור השיחה שהיתנהלה פה לפני מספר שניות.
"כן" הוא עונה בפשטות.
"אתה לא כועס על ההברזה?" אני תוהה בקול "תראי, כן ישבתי לבד בבר במשך 45 דקות בלי לעשות כלום-"
"חיכית לי 45 דקות?!" אני שואלת במבוכה, "טוב שיקרתי זה 40 דקות אבל הוספתי עוד חמש על הלחפש חניה..." הוא אומר בהומור שלא כל כך מצחיק אותי כרגע "אני מרגישה ממש רע עם זה שנתתי לך לחכות 45 דקות! למה לא הלכת פשוט?!" אני מרגישה כל כך לא נעים.
"כנראה שממש רציתי להכיר אותך.." הוא אומר בכנות, גורם לי להסמיק מעט.
"את סקרת אותי מאוד באותו ערב, וגם אי אפשר להיתעלם מהעובדה שאת מאוד שווה ואני ממש אשמח ללילה איתך" החיוך שלי נופל בשניה למשמע המשפט המאוד בוטה הזה.
"אתה הולך להיות הבוס שלי, אז אם אתה חושב שזה שקיבלת אותי לעבודה הזאת יגרום לי לתת לך משהו אתה טועה, היחסים בנינו יהיו נטו מקצועיים" אני מיד מבהירה לו את המצב.
"אם כך את מפוטרת" הוא אומר בהומור גורם לי לצחוק "כזה מהר?" אני עונה בהומור.
"יש לי הסכם חדש" הוא מציע "אני מקשיבה" אני עונה.
"אנחנו נצא לדייט שוב פעם, רק הפעם את לא הולכת להבריז לי! אחריו תחליטי אם מתאים לך להמשיך" הוא אומר ואני מסכימה עם הכל, כמעט.
"ואתה מבטיח לכבד את ההחלטה שלי גם אם אני אגיד לך שאין סיכוי שאני ממשיכה לצאת איתך?" אני שואלת.
"כן"
"ותיתן לי להמשיך לעבוד בלי לגרום לי להרגיש לא נעים עם זה שסירבתי לך?"
"למה את כל כך בטוחה שתסרבי לי?!" הוא שואל כלא מבין "אמרתי לך כבר, אני לא מתכוונת לצאת עם הבוס שלי! זה לא מקצועי בשום צורה!" אני עומדת על שלי.
YOU ARE READING
Part Of Me
Romance♡♡ עומר אוחיון לא ציפתה שבגיל 26 היא תהיה אמא לילדה בת 5 ורווקה, האידיאל שלה היה שונה לחלוטין, כל מה שאיחלה לעצמה זה משפחה אוהבת ועוטפת והתעלמה כל הדרך מהאזהרות בולטות. וכך נוצר מצב שהיא הפכה לאם חד הורית. מה קורה בערב אחד תמים שבו יצאה להישתחרר ולב...
