פרק 10- כנות

437 33 10
                                    

"אני לא מאמינה לךך!" אני מיד צועקת על טל, שחוזר עם קופסת נעליים ביד.

הערב הגיע והתחיל להיות קריר אז נכנסנו חזרה לדירה, אני יושבת על הספה עם בקבוק יין כמעט ריק ביד, יכול מאוד להיות ששתינו יותר מידי.

"אני נשבע לך תסתכלי בעצמך!" הוא אומר ומתיישב לידי, אני פותחת את הקופסא ומוציאה נעל מחויטת של גברים ומחפשת את המחיר, הוא לא שיקר.

"טל 4500 שקל על נעליים?! אתה מפליץ דולרים או משהו בסגנון?" אני שואלת גורמת לו לצחוק.
"רוצה לשמוע משהו שיגרום לך להיתחרפן לגמרי?" הוא שואל ומסקרן אותי, "אני שומעת!"

"היין ששתית פה משנת 1990, הוא שווה היום בערך 2000 שקל, או לפחות היה שווה" הוא גורם לי לפעור את פי, בחיים שלי לא הכנסתי לפה משהו כל כך יקר.

"אתה נורמלי? למה נתת לי לגמור אותו?" אני שואלת וצוחקת, לוגמת את השלוק האחרון "למה לא?" הוא מחזיר לי בשאלה.

"זה נראה לי הסכום שאקבל על הרכב אם אמכור אותו" אני אומרת בהומור וטל מתפקע מצחוק, אני כבר לא יודעת מי יותר שיכור!
טל או אני?!

"אוי הרכב!!! לא התקשרתי לגרר!" אני אומרת ומחפשת את הטלפון שלי בין מליון הכריות! "זה בסדר, דאגתי לזה בעצמי" הוא אומר ברוגע ומחליף ערוץ בטלוויזיה.
"מה זאת אומרת דאגתי לזה בעצמי?" אני שואלת בבלבול "זה אומר שביקשתי שיגררו את הרכב למוסך שלי ויראו אם אפשר להציל אותו..." הוא עונה ברוגע ומביט בי.

"המוסך שלך נשמע כמו משהו מאוד יקר טל!" מטפלים שם ברכבי יוקרה לא בבימבות כמו שלי...
"עומר סמכי עלי" הוא מבקש ומניח יד על הירך שלי, אני לא יודעת אם זה בגלל האלכוהול אבל המגע שלו גורם לצמרמורת לעבור בכל גופי!

"כדאי שאלך" אני אומרת ומיישרת אליו מבט, הוא מתחיל להניע את האגודל שלו לאורך ירכי הלוך ושוב, הלוך ושוב, "איך בדיוק?" הוא שואל בחיוך, שאלה טובה טל.

"אוי" אני אומרת וצוחקת.
לא אני ולא טל כשירים לנהיגה "אני אזמין מונית" אני אומרת ונכנסת לגט טקסי בטלפון,טל מגחך.
"את באמת חושבת שאני אתן לך לנסוע במונית עם מישהו שאני לא מכיר באמצע הלילה כשאת שיכורה?" הוא שואל בטון יותר מידי רציני יחסית לשיכור.

"טל אני צריכה לחזור לנאיה, מזכירה לך שאני אמא לילדה שיש לה מחר גן!" אני אומרת וממשיכה לחפש מונית "את נשארת פה" הוא קובע לי וחוטף לי את הטלפון מהיד "היי" אני אומרת במחאה.

"תחזיר לי תטלפון!" אני מבקשת ומנסה להגיע אליו, אבל הוא מרים אותו גבוה באוויר "אני מחזיר לך את הטלפון רק בתנאי שאת מבקשת מאחד החברים שלך לדאוג לנאיה ונשארת לישון כאן" הוא מציב לי תנאי.

Part Of MeWhere stories live. Discover now