קטעי כתיבה&סיפורים קצרים 🤍🤍

טקס סיום

הנה תראו אותי, בוכה. מול כולכם. זה לא מה שתמיד רציתם? כל פעם, שעמדתי מולכם, אחרי כל השפלה? מנסה לא לזוז. לא להאדים ולא להזיל דמעה. כל פעם שהפצתם עוד תמונה, סרטון או הקלטה שלי מאותו הערב. מזכירים דברי עבר שגם אני כמעט שכחתי, רק בשביל להראות לכולם- אני מושפלת ותמיד אהיה. אז הנה אני עומדת על הבמה, בטקס סיום הלימודים. הפעם לא הצלחתי לעצור את הדמעות. אני לוקחת את הרמקול, לומר כמה מילים כמו כולם. "אף פעם לא אהבתי פה אף אחד חוץ משיר, ועכשיו גם היא לא פה. עברה בית ספר, ילדה חכמה כמו שתמיד הייתה. אני לא העזתי, לא העזתי להגיע לעוד בית ספר ולהיות הנושא לצחוקים. הייתי אומרת לכם להיות בני אדם טובים. אבל אני מכירה אתכם מספיק בשביל לדעת שלא תוכלו להיות כאלה. אז רק דבר אחד אני מקווה. שאני אף פעם לא אשכח מהלבבות שלכם. גם כשאתם הולכים עם הילדים הקטנים שלכם להתנדבות באיזה ישוב או כשאתם הולכים להפגנת "תנו לחיות לחיות", אל תשכחו מה עשיתם ועשיתן לי. כי לי זה לא יקרה אף פעם. אמרתי בקול רועד, יורדת מהבמה קצת מטושטשת ממה שלקחתי, יודעת שזה יפעל בעוד כמה שעות

רק רציתי להגיד תודה רבה רבה אם אתם קוראים ואם יש לכם רעיונות לכותרות (כמו שאתם רואים לי לגמרי אין) תמליצו לי .אני אוהבת אתכם ואתכן. ותמיד תמיד אפשר לדבר איתי 💜