קטעי כתיבה&סיפורים קצרים 🤍🤍

עומר אדם

לפעמים אני מרגישה בסימולציה, לא ממש אמיתית, לא ממש מזויפת.
לפעמים אני תוהה אם זה באמת כל כך משנה.
אני משתנה מהר, אולי מהר מדי.
טוב לי במקום שאני, תמיד טוב לי במקום שאני אפילו כשלא טוב לי טוב לי במקום שאני. אני אוהבת את החיים, אני מתה על החיים (קצת אירוני) .
מישהו עם עיניים כחולות קצת בלבל אותי ואני עדיין מבולבלת. הגעתי לכל כך הרבה תובנות ואני תוהה אולי היה עדיף לי להשאר בורה.
דברים שנראים ענקיים מתגמדים במהירות שיא וכשאני נזכרת בהם הם חצי ממה שהיו. סתמיייי. אני רוצה לחבק את עצמי ולצערי אולי להביא לי סטירה. הייתי רוצה עוד חברים למרות שאני מנסה לשכנע את עצמי שזה לא יביא לי עוד אושר כי טוב ליייי. אבל אין לי כבר ממה לבכות וזה תמיד טוב. החלטתי שאני חייבת להשוות את עצמי עם אחרים. שאחרים ישרפו , אבל סתם לא באמת לא הייתי רוצה להשאר הבן אדם האחרון או הבת . מה שמזכיר לי.. אבל לא וואט א באסה. אני חושבת שאני יכולה להיות בת זוג מצוינת כמעט לכל אדם בגילי ואני לא יודעת אם זה טוב או רע . אולי אני צריכה למצוא נישה. נראה לי שמצאתי . אבל היא לא חדה. וואי וואי וואי וואי וואי וואי וואי. עומר אדם.

מלא זמן לא כתבתי בוואטפד ובאמת שקרו כל כך הרבה דברים וגם אני כבר לא נכנסת לסיפורים של אנשים ואני יודעת שזה לא יפה פשוט שבאמת אני לא מוצאת לזה כוח ואני מצטערת. אני חושבת שאני בתקופה מעולה אבל קצת מבולבלת לגבי משמעות. אני לא יודעת מה קרה בקטע הזה כי זה מאוד מבולבל ועוד פחות מחודש אני בת 15 וזה מפחיד. (: