יום בחיי

26 7 3
                                    

אני יושבת ומשחקת בעפרון שלי בזמן שהמורה מדברת על חטא העגל או על מלחמת האזרחים, לא בטוחה בזה. אני משרבטת כלנית והעלה יוצא לי קצת עקום, אני דופקת על הכתף של מי שיושבת לצידי והיא מסתכלת עליי בתהייה. יש לך מחק? אני שואלת אותה בלחישה, המורה שמה לב ומסתכלת עליי במבט ביקורתי.
אני יושבת בהפסקה וצובעת את הכלנית שלי באדום בזמן שרוב הבנות משחקות מחניים למטה, ילדה אחת יוצאת מהכיתה ואני שואלת אותה לאיפה זה,
היא עונה במהירות "למחניים" ויוצאת מהכיתה בהליכה חפוזה.
אני שוכבת במיטה שלי מסתכלת על השעון שמראה שכבר 5, אני שומעת את אמא שלי נכנסת לבית וצועקת שלום. היא נכנסת לחדר שלי בלי לדפוק ונושקת לי על המצח,
מזכירה לי לאכול את הקוסקוס. אני שומעת אותה ואת אבא שלי מדברים מהחדר שינה על זה שאולי היה כדאי להביא לי אחים בשביל שלא אשכב כל הזמן בחוסר מעש.
אני שואלת את חברה שלי שגרה קרוב אם בא לה להפגש וכמה דקות אחרי רואה שהיא מחוברת אבל לא נכנסת להודעה.
אני רואה שבת דודה שלי העלתה לסטורי תמונה במסיבת בריכה עם חברים שלה ועוברת לקאנדי קראש,
אחרי כמה שעות בטלפון אני רואה שבחוץ החשיך. אני מכבה את האור ומכסה את עצמי בשמיכה.

ניסיתי להעביר פה הרגשה של בדידות יש לי עוד הרבה להשתפר

קטעי כתיבה&סיפורים קצרים 🤍🤍Where stories live. Discover now