Larry Stylinson - I'm drowning 1

I'm drowning - 12

״סיימת ?״ שאלתי והקשתי עם אצבעותיי בקיר
״כן , תביט בי״ הוא אמר והסתובבתי , הבגדים של נייל נראים סך הכל בסדר עליו , נהדר , מצאנו לו מה ללבוש
״בסדר״ אמרתי והוא הוריד את החיוך
״רק בסדר ? בחייך הארולד ! תראה איזה מדהים זה ! אני יכול ללבוש את הבגד הזה על הרגליים שלי כי יש לי כאלה . אני לא רגיל לזה״ הוא אמר והביט לרגליו בתדהמה ואז חייך והרים את מבטו אליי
״תתחדש על הרגליים . איפה הכובע שלך ?״ שאלתי והסתכלתי על שערו הפרוע
״אני לא אוהב אותו״ הוא התלונן ושילב את ידיו
״אתה חייב לשים אותו , האוזניים שלך חדות כמו של שדון״ אמרתי ופיו היה פתוח והוא הביט בי
״וזה... זה מוזר ?״ שאל , אני ישתגע ממנו בסוף
״כן לואי , בשביל אחרים זה מוזר , פשוט תשים את הכובע המסריח הזה !״ כעסתי והוא הביט בי בעיניים גדולות כמו של ילד קטן והוא נראה פגוע , אוח לעזעזל , אין לי כוח להתמודד עכשיו עם הרגישות יתר הזאת שלו
״אז אתה אומר שאני מוזר ? אני חוזר לים , ידעתי שאני לא צריך לצאת , זאין הזהיר אותי מזה שכל בני האנוש רשעים !״ הוא צעק
״מה ? לא לואי , אתה לא מוזר , פשוט תשים את הכובע וזהו״ אמרתי והוא התנשף והביט למעלה להביט בי
״אוקיי״ הוא אמר בשקט ולקח את הכובע מהשידה לובש את זה על ראשו , גיחכתי מזה שהוא לבש אותו עקום אז צעדתי לעברו ותפסתי את הכובע , מסדר אותו על ראשו ומכניס פנימה את השיער שלו שלא יפריע לו , הורדתי את מבטי באיטיות פוגש בעיניו הכחולות וזה היה קריסת מערכת בגופי , אצבעותיי עברו בפניו וירדו ללחי הרכה , שלו שפתיו וורדרדות ורציתי.. פאק אני רוצה , רוצה לחוש אותם , את הטעם שלהם , אני רוצה להרגיש את שפתיו כנגד שלי-
״אל תנשק אותי״ הוא אמר והוריד את היד שלי מפניו ״בבקשה.״ לחש.
״מה ? אני לא ניסיתי לנשק אותך״ אמרתי והוא נראה נבוך
״אני לא מתכוון להיות כמו החברים שלי הארולד. אני לא כמוהם״ הוא אמר מביט בעיני , כמובן שכמו רוב הדברים שאמר לי לא הבנתי מה הוא מתכוון , לקחתי נשימה עמוקה ופתחתי את הדלת עומד לידה ומצפה שייצא , הוא חייך ויצא מהחדר והלכתי בעקבותיו , ירדנו במדרגות ולמטה הייתה אמא ששוחחה עם אבא בשולחן האוכל , אני שונא לראות אותו אפילו
״הארי״ אמא קראה בחיוך וקמה מהכיסא לעברנו והרגשתי את ידיו של לואי אוחזות בזרוע שלי חזק , לבי החסיר פעימה
״הכנתי לכם סושי ! נייל וסילבר אמרו שהם יגיעו עוד מעט אז כדאי שנחכה להם . בואו , שבו״ היא חייכה ורק זקפתי גבה , למה היא מתנהגת כלכך מוזר לכל הרוחות ? ישבתי בכיסא שמסביב לשולחן ולואי ישב לידי והסתכל על אמא ואבא כל רגע בפחד
״הארולד ?״ הוא לחש ונשען קצת לכיווני
״מה ?״ שאלתי
״מה זה סושי ?״ שאל בתמימות וזקפתי את גבותיי , הוא לא יודע מה זה סושי ?!
״לעזעזל איך אתה חי ?״ צחקקתי והוא משך בכתפיו ״זה אוכל. יש בזה אורז וירקות , אתה תאהב את זה.״ אמרתי והוא חייך את החיוך הקטן שלו והנהן
״מצטערים על האיחור ! הסופר הראשון היה סגור אז נסענו למקום אחר !״ שמעתי את נייל צועק וראיתי אותו ואת סילבר נכנסים עם כמה שקיות , לאן הם לעזעזל הלכו ?
״תודה מותק״ אמא הודתה לו בחיוך וחיבקה אותו ואז לקחה ממנו את השקיות , נייל וסילבר ישבו ממולנו בשולחן והם הביטו בלואי
״מי הוא ?״ סילבר שאלה אותי והסתכלתי עליו שהביט בי ונראה מפוחד , אז זה לא רק בגלל האמא המוזרה שלי . אני מניח שהוא מפחד מכל בן אדם
״קוראים לו לואי״ אמרתי ונייל זקף גבה
״הארי... מה לעזעזל הוא לובש ?! אל תגיד לי שהבאת לו מהבגדים שלי״ נייל אמר בטיפת כעס , שיילך להזדיין הוא אף פעם לא לובש את זה
״בנים תפסיקו״ אמא צעקה והניחה ערימת צלחות במרכז השולחן , פלטתי אנחה ולקחתי שתי צלחות אחת לי ואחת ללואי , היה שקט מותח מסביב לשולחן ושנאתי את זה.
״בתיאבון !״ אמא קראה והניחה מגש של סושי על השולחן עם מזלגות , כולנו לעולם לא הצלחנו לאכול את זה עם המקלות וזאת הסיבה שאנחנו אוכלים את הסושי במזלג . מזגתי לצלחת של לואי אחד ואחד לשלי , הוא הביט בזה כאילו ראה עכשיו שד
״לואי״ לחשתי מנסה למשוך את תשומת ליבו אבל הוא רק הסתכל לצלחת
״יש משהו רע בסושי ? מה קרה ?״ אמא שאלה ולואי מיד קם מהכיסא והלך אחורה
״למען שבלולי הים , זה דג !״ הוא צעק ונשימותיו נשמעו רועדות וחנוקות
״כמובן שזה דג , חמוד , מה חשבת שזה יהיה ?״ אמא שאלה בחיוך חם
״אתם רצחתם בשביל לאכול ! אתם כולכם אנוכיים !״ הוא צעק ורץ למדרגות , גלגלתי את עיניי לצלחת שלי , הוא צריך
פאקינג להירגע
״מה הבעיה שלו ?״ אמא שאלה מבולבלת
״הוא לא אוכל חיות , הוא צמחוני״ אמרתי כתירוץ והכנסתי את חתיכת הסושי לפה במכה אחת ״אני סיימתי״ מלמלתי וקמתי מהכיסא , אני לא מאמין שבמקום לשבת כאן ולאכול הכל אני פשוט עולה אליו . אני מת על סושי , אז מה אם זה דג ?! שייתגבר על זה . עליתי במדרגות ונכנסתי מיד לחדר שלי פוגש בו יושב ברצפה ליד החלון ומביט לאוקיינוס
״לואי..״ לחשתי , חרא , נהדר , אני אמור לנחם אותו עכשיו ?! צעדתי באיטיות לעברו והתכופפתי אליו , נשימתו עלתה ושמעתי התייפחות מפיו ״לא .. לעזעזל איתך , אל תבכה״ אמרתי מודאג , אני לא יודע לנחם אחרים , שיפסיק לבכות
״אתה רוצח״ הוא לחש ולבי צנח , נשכתי את שפתי והנחתי את ידי על גבו
״תסתכל עליי״ לחשתי ונראה שהוא לא הקשיב ״חשבתי שאמרת שאתה לא בוכה אף פעם״ אמרתי והוא סיבב את פניו אליי ועיניו רוטובות עם דמעות , הכחול שבעיניו נראה כמו יהלום . לבי פעם בחוזקה והרגשתי את בטני מתכווצת
״אני מניח שאני עצוב..״ הוא מלמל בקול חנוק ורועד והשפיל את ראשו , לבי התכווץ ודימם בכאב רק מלראות אותו כך , איפה החיוך הקטן שלו ? ״תחבק אותי הארולד..״ הוא לחש והרים את מבטו אליי ומיד התנפל על גופי לחיבוק גדול והדוק שהפתיע אותי , ידיו כרוכות מסביב גופי וראשו כנגד החזה שלי , כרכתי את זרועותיי מסביב גופו הקטן ויכולתי לשמוע אותו ממשיך לבכות , לבי פעם בחוזקה ובלעתי רוק , הבטתי בו ועל מנת להרגיע אותו ליטפתי את שיערו הרך , עצמתי את עיניי והנחתי את סנטרי על ראשו , לא רציתי לשחרר ולתת לו ללכת .
״אני מצטער על המערבולת שעשיתי..״ הוא לחש וחייכתי משום מה , מערבולת ? מה הכוונה ?
״אין לך סיבה להצטער״ אמרתי והקול שלי יצא צרוד מתמיד
״כמובן שיש לי ...״ הוא אמר והרים את מבטו , עיניו היו ממול שלי , הוא קרוב .. קרוב יותר מבדרך כלל . יכולתי כמעט להרגיש את נשימותיו על שפתיי וכל הגוף שלי התרסק ונהרס מהרצון הנואש שהיה לי , הבטתי בשפתיו ונשימתי נקטעה בגרוני , התקרבתי על מנת לנשק אותו אבל הוא מיהר להתרחק , אוח , זין , שיט , אני חתיכת זין אידיוט .
״אל תנסה הארולד״ הוא לחש וקם מהרצפה , סגרתי את פי שהיה פעור לרווחה ובלעתי רוק , לבי פעם בחוזקה וגרם לכל החזה שלי לזוז כפעימה אחת חזקה וקמתי במהירות בכעס
״כן הבנתי את החוק המזדיין הזה . אני לא ניסיתי לנשק אותך . אם אי פעם אני יירצה ממך משהו לואי זה יהיה רק סקס , לא יותר מזה . אתה מבין ?״ התפרצתי והוא נראה מבוהל
״הארולד תירגע״ לחש ונאנחתי מגלגל את עיניי , הבטתי בו וגבותיו עקומות לצדדים בדאגה , אני אידיוט , אני צריך לשלוט בכעסים שלי .
״אני מצטער פשוט... אני לא ניסיתי לנשק אותך , אתה סתם חשבת וזה..״ פלטתי נשימה עמוקה ״זה מעצבן אותי״ אני מניח שאני פשוט שונא את זה שדוחים אותי , אולי מכיוון שאני לא רגיל
״זה בסדר , אני מצטער שגרמתי לך להיות מובך״ הוא אמר וגיחכתי , אני אוהב את הסגנון דיבור המוזר שלו . אני כלכך שונא לנסות לשלוט בכעס כי אני אוהב להוציא את זה החוצה . זה לא מגיע לו
״בוא פשוט... מאוחר , נלך לישון״ אמרתי מביט בו ושניות לאחר מהכן הוא הנהן ונשכב במיטה , כיביתי את האור ונראה שהוא ממש נבהל
״איך עשית את זה ?!״ הוא התפרץ והביט בי כאילו אני אל כלשהו
״לחצתי במתג״ אמרתי וצחקתי מהתגובה שלו , נשכבתי במיטה בצד השני והסתכלתי עליו עם חצי חיוך
״לילה טוב״ אמרתי ועצמתי את עיניי
״ליל מנוחה״ הוא לחש וחייכתי נסחף באיטיות לתוך שינה עמוקה.