Larry Stylinson - I'm drowning 1

I'm drowning - 36

נק׳ מבט הארי :

פקחתי את עיניי מרגיש את לואי ישן בין זרועותיי והידקתי את האחיזה , חשתי את לבי פועם בחוזקה , לעזעזל . הרצתי את מה שקרה אתמול בראשי ונשכתי מיד את שפתיי ואז חייכתי , הדג הקטן הזה נתן לי את עצמו ופעם ראשונה שבאמת רציתי מישהו כלכך ... גם אם לא שכבנו.. לא רציתי ללכת איתו עד הסוף , הוא לא חווה שום דבר כזה לא רציתי שאכאיב לו , לעזעזל אכפת לי . אף פעם לא היה אכפת לי ממישהו ואם כן אז עזבו אותי בסוף . מה אם הוא יעזוב ? פאק זה.. זה אפשרות , אני לא רוצה לחשוב על כך . פעם ראשונה בחיים שלי שאכפת לי אם מישהו באמת יעזוב , ואנחנו אפילו לא יחד. אני לא יודע מה יש בדג הקטן הזה... או מה יש לי שאני לצידו , אבל אני צריך את זה , צריך אותו . הוא נותן לי להרגיש שפוי אחרי שכולם גורמים לי להרגיש משוגע , אין לו סיבה מיוחדת להיות איתי אבל הוא איתי . הוא בוטח בי וסומך עליי , אף אחד לא סומך עליי בשום דבר כי כולם חראות שחושבים שאני אדם לא ׳יציב׳ , שיילכו להזדיין , אף אחד לא יודע דבר
״כמה זמן אתה ער ?״ שמעתי את קולו של לואי והבטתי בו מרגיש את לבי קופץ , לעזעזל הוא פאקינג יפה , אני מסוגל להביט בו כל היום ולא למצוא פגם אחד קטן , הוא מיוחד ושונה מכל אחד , ואני לא יודע איך אבל הוא נותן לי להרגיש שליטה על עצמי , אני מסוגל להירגע בקלות שאני בסביבתו , אולי בגלל העיניים שלו , החיוך , הדיבור הרגוע , או זה שהוא אף פעם לא מתעצבן , אולי החיוביות שבו. אבל שום דבר לא נמשך לנצח וזה מכה בי כל פעם מחדש , כי אם לא אעצור את זה עכשיו , זה ייכאב יותר אחר כך , ואני לא מתכוון להיות זין רגשני ובאמת להתעכב על זה , אני לא טיפוס כזה
״עכשיו התעוררתי״ מלמלתי בקול חלש שנשמע צרוד , שיחררתי את האחיזה ממנו והתיישבתי במיטה עם הגב אליו , נשכתי חזק את שפתיי , אני מרגיש שהשתגעתי
״ובכן... אמ.. איך ישנת ?״ שאל ונשמע מובך
״ישנתי רגיל , תפסיק לשאול שאלות מפגרות״ יריתי לעברו ושיחררתי אנחה בלי להסתכל עליו . קמתי מהמיטה ויצאתי מהחדר לא בטוח לאן ללכת עכשיו וללא ברירה נכנסתי לחדרו של נייל וכל החדר חשוך ורק הטלוויזיה מאירה על פניו ופניה של סילבר , אני שונא את החושך הזה , ואני מתנהג כמו חתיכת זין ! אוח לא , אני לא . כולם עוזבים בסוף , ולו לא תהיה גם ברירה , הוא שייך לים , יש לו פאקינג זנב- גיחכתי לעצמי לרגע , סנפיר , אוח לעזעזל , בכל אופן זה הקטע שלי . ואולי אני קצת מתחרט על אתמול, אולי לא הייתי צריך לעשות את ז
״מה אתה עושה ?!״ סילבר שאלתי והלב שלי קפץ , היא הבהילה אותי
״הו , רציתי לראות מה קורה איתכם״ אמרתי , מה קורה איתם ?! למי אכפת ?
״לאן נעלמת בחתונה אתמול ? חיפשנו אותך אידיוט..״ נייל מלמל
״חזרתי הבית״ אמרתי ולפתע הדלת נפתחה במכה אחת
״אתה יודע מה הארולד ?! אתה בן אנוש בדיוק כמו כולם ! ולחשוב שהייתה לי הרגשה כוכבית שונה לגביך ! ולחשוב שאתמול אני... אתה נוראי ...ידעתי שזה מה שייקרה !״ לואי צעק מביט בי בעיניים בוהקות שגרמו ללב שלי להיקרע , הוא מיד הלך במורד המדרגות ונלחמתי עם עצמי לא ללכת אחריו . ׳תן לו ללכת עכשיו לפני שזה ייקרה מאוחר יותר׳ התת מודע שלי אמר ומחשבות עפו בראשי , לא , זין , אני לא יכול פאק , זה לא צירוף מקרים מזויין עכשיו
״לואי !״ קראתי יורד במהירות במדרגות שומע את הדלת נטרקת , לא ! אני לא מסוגל אפילו להיות החלטי לגבי משהו פעם אחת בחיים המזויינים האלה . פתחתי את הדלת רץ אחריו אל החוף ״לעזעזל.. לואי חכה !״ צעקתי , רק שתי אנשים נמצאים בחוף ורק ברגע הזה הבנתי שכנראה ממש מוקדם עכשיו . הוא האט את הריצה שלו ושהיה קרוב למים הוא נעצר עם גבו אליי וראשו היה מושפל ..
״מה הבעיה איתך לכל הגלים והדגים הארולד ?!״ הוא צעק והסתובב מביט בי והחזה שלו עולה ויורד אחר נשימותיו הכבדות
״התעוררתי במצב רוח רע , אני אידיוט אני יודע רק בבקשה תתרחק מהמים ונדבר על זה״ קראתי , אני פוחד לאבד את הדג הזה , פעם ראשונה בחיים שלי.. אני לא רוצה לאבד מישהו , אותו , לעזעזל , אני אלחם על כך שהוא יישאר
״למה אתה חייב לשגע אותי ?!״ צעק ועיניו כחולות כמו האוקיינוס שמאחוריו ולרגע לבי צנח ובטני התהפכה שהבטתי באוקיינוס. היה גל ענק ומרוחק שעשה את דרכו אלינו , פאק !! זה צונאמי ? מה.. לעזעזל מה זה ?!
״אני בטחתי בך הארולד ! ואפילו יותר מזה אבל היית חייב לתת לי להרגיש שעשיתי טעות !!״ צעק קוטע את מחשבותיי והוא צעד אליי תוך כדי ודמעות מבצבצות מעיניו
״לואי-״
״אל תקטע אותי ! תן לי לדבר !״ צעק אליי ושמעו כמה אנשים צורחים והסתכלתי לצד רואה אנשים שרצים בצרחות , הבטתי בלואי ושפתי התחתונה נחתה
״לואי יש שם-״
״אני נתתי לך את עצמי כמו פרוץ אחד ואתה שיחקת בי ! ועשית את זה כי אתה בן אנוש חרא ! כן קיללתי , גם אני יודע לקלל ! אמרתי חרא ואני לא מצטער !״ צעק ונשימותיו היו כבדות , הגל מאחוריו , זה הוא אחראי לכך ?! אני לא יודע למה אני לא פוחד , המחשבה שאני עלול למות לא מפחידה אותי
״לואי-״
״בשם האוקיינוס הארולד אני מצטער לא התכוונתי לדבר בכזו בוטות..״ אמר ולקח צעד לעברי בזמן שמבטו היה מצטער
״תסתובב !״ צעקתי והוא נראה מבולבל ושהסתובב פלט צעקה קטנה ועשה מין תנועה משונה עם הידיים והגל התפרץ רחוק מאיתנו וזה נראה שלא היה זכר אליו , שיחררתי נשימה והוא נראה מפוחד כאילו ראה עכשיו מפלצת
״למה לא אמרת לי ?!״ כעס והטיח מכה לחזה שלי שלא הזיקה כלל
״תירגע , לעזעזל איתך אתה משגע אותי ! ״ צעקתי , הוא נראה כועס ושילב את הידיים שלו על החזה , הורדתי את עיניי מבחין בזה שהוא לובש רק בוקסר ואז הסתכלתי על עצמי ורואה שגם אני , פאק , אנחנו נראים כמו שני סוטים שצורחים באמצע החוף
״למה דיברת אליי לא יפה ואז הלכת ?״ שאל ושפתיי נפתחו לומר משהו אבל שתיקה יצאה מפי , זה קשה יותר משחשבתי
״כי אני אידיוט..״ מלמלתי והוא נראה כועס
״אתה אפילו לא עונה תשובה רגילה ! אני מופקר הארולד ! נתתי את עצמי לבן אנוש שלא מסוגל לשמור על עצמי מפניו אפילו , בשם אלת הים הקסומה אני לעולם לא אוכל לחזור הבית ... אני תקוע בין שתי מקומות ואני לבד״ אמר וגלגלתי את עיניי מהדרמטיות הזו
״תירגע לעזעזל , אני פה ואני מצטער , בסדר ? אני מצטער , ומאז שהכרתי אותך אני מצטער המון כי אתה גורם לי להתנהג כמו אידיוט , אני פחדתי , ו... זין עם זה אני לא פוחד משום דבר אבל פחדתי-״
״ממה ?״ קטע אותי בקול רך ועיניו הכחולות והגדולות חישמלו את החזה שלי ולבי פעם בחוזקה
״פחדתי לאבד אותך.״ פלטתי מופתע מעצמי , בטני התהפכה וגרוני התכווץ ״ואני נשמע כמו זין רגשני עכשיו-״
״תפסיק, אתה לא . נחמד לשמוע את זה הארולד״ לחש בחיוך , מה.. זהו ? אני מתכוון .. הוא לא מתכוון לצעוק עד כמה חרא ואנוכי אני ? משוגע , מפגר , חולה בראש או כל דבר אחר ? ״פעם הבאה תדבר איתי על זה במקום לצעוק עליי ולדבר לא יפה״ אמר
״אז.. אני באמת בן אנוש חרא ?״ צחקקתי והוא הסתיר את פניו כנגד החזה שלי
״למען שבלולי הים אני לעולם לא מדבר כך בכזו בוטות הארולד , תסלח לי״ אמר וכרך את זרועותיו מסביב צווארי והביט לתוך עיניי גורם לי לטבוע בתוך הכחול שבעיניו , נשימתי נקטעה בגרוני ובטני התהפכה , לבי פעם בחוזקה והתשוקה שבערה בתוכי פילחה כל איבר שבגופי
״אני מצטער״ לחשתי וחיוכו התרחב , אחזתי באגנו הצר והוא עמד על קצות אצבעותיו משפשף את שפתיו בשלי ומיד נישקתי אותם חש את האש שבגופי מתפשטת ושורפת אותי , זה מפחיד אותי שהוא יילך יום אחד , אני מבועת מהמחשבה הזו .. לעזעזל הוא החלק החסר שאין בי , הוא החתיכת פאזל שמשלימה את התמונה , לעולם לא ראיתי במישהו כזו חשיבות , ואני מפחד מזה כי אני לא יודע מה זה , אני לא יודע אם זה בסדר להרגיש כך , אבל מה שזה לא יהיה , אלחם בשביל שזה יישאר .