Larry Stylinson - I'm drowning 1

I'm drowning - 14

״לא... תעביר״ אמרתי ונייל לחץ בשלט לערוץ אחר, היה סרט שכנראה היה אקשן , אקדחים , מרדפים . אני שונא את זה
״תעביר״ אמרתי והוא העביר , היו שם זוג שמביט באחד השני ובוכה
״לא ! בבקשה , אל תלך !״ היא קראה לו וצמצמתי את עיניי
״אני מוכרח״ הוא אמר והלך ואז גלגלתי את עיניי אל נייל והוא הסתכל עליי בגבות זקופות
״מה זה החרא הזה ? תעביר״ אמרתי ונשענתי אחורה על הספה בשילוב ידיים , הוא העביר ערוץ שוב אבל כמובן שגם זה לא היה משהו ששווה לראות אותו. נשמעו רעשים מהדלת , כאילו מישהו... מלטף אותה
״שיט הארי ! פורץ ?!״ נייל נלחץ והתקפל על הספה , גלגלתי את עיניי וקמתי מהספה צועד אל הדלת ״הארי חתיכת אידיוט לא !״ הוא קרא ופתחתי את הדלת מרים את מבטי באיטיות פוגש בעיניים כחולות שגרמו ללבי לפעום בחוזקה , לואי . הוא עמד מולי ונראה אבוד במובן כלשהו ... אין לו חולצה אבל הוא לבוש במכנסיים שהשאיר על החוף , רק שהוא לובש אותם הפוך
״מה אתה עושה פה ?״ שאלתי ושילבתי את הידיים שלי , הוא עזב אותי לבד באמצע הים ואני פשוט צפתי שם במשך עשר דקות עד שסירת מצילים מזדיינת באה אליי
״אני מצטער הארולד״ הוא מלמל והשפיל את ראשו והרגשתי את נשימתי נקטעת בגרוני . נאנחתי ויצאתי אליו סוגר אחריי את הדלת , שילבתי את ידיי אחת בשנייה והוא הרים את ראשו באיטיות
״על מה ?! על זה שעזבת אותי שם למות ?! לך זדיין״ סיננתי בכעס
״אני כעסתי עליך . הבטחת לי שנשחה יחד ואחרי כמה זמן חול אתה משנה את דעתך״ הוא אמר
״מה זה לעזעזל זמן חול ?! אלוהים לואי אתה משגע אותי !״ צעקתי
״גם לא יכולתי להחזיר אותך לחוף , היו שם כמה בני אנוש שיכלו לראות אותי״ הוא אמר בתמימות
״בני אנוש..״ גיחכתי , למה הוא אומר בני אנוש ?
״אני מצטער״ הוא אמר והביט בי בעיניים גדולות
״כן... בסדר , כנס״ מלמלתי ופתחתי את הדלת והחיוך המוכר שלו הופיע , בטני התכווץ ולבי פעם בחוזקה והרעיד כל חלק בגופי , אני אוהב את החיוך הזה .
״הו... הוא חזר״ נייל אמר וסגרתי את הדלת אחרי שנכנסנו
״תשתוק נייל״ פלטתי ותמכתי באגנו של לואי מלווה אותו למדרגות
״לאן אתם הולכים ?״ נייל צעק מהסלון והשלט של הטלוויזיה בידיו
״בשם האוקיינוס !״ לואי התרחק ממני ורץ אל הסלון , הוא הניח את ידיו על מסך הפלזמה והסתכל בתדהמה ״הארולד ! יש בני אנוש שתקועים בתוך הקיר !״ הוא צעק לעברי ולא יכולתי שלא לצחוק
״זה לא אנשים , אני מתכוון .. זה כן . אבל הם לא תקועים בטלוויזיה״ אמרתי והוא זקף גבה ונראה שהוא ממש לחוץ
״מה הכוונה ?״ שאל
״ייקח לי המון זמן חול להסביר לך״ אמרתי בחצי חיוך והוא גיחך
״זמן חול , נחמד״ מלמל בחיוך ובא אליי אבל כל רגע סיבב את ראשו להסתכל לטלוויזיה
״מה ... מאיפה לעזעזל הבאת אותו ?!״ נייל שאל והביט בנו כאילו אנחנו חייזרים
״תשתוק״ אמרתי
״אל תזדיינו שם ! אני מזהיר אותך !״נייל צעק והתעלמתי מההערה המפגרת הזו . תמכתי באגנו של לואי ועלינו במדרגות , הגוף שלו קטן , הוא נראה יפהיפה בצורה מושלמת ו- אלוהים אדירים אני לא חשבתי דבר מפגר כזה עכשיו . זה נכון שהוא נראה טוב , יש בו משהו ... אבל זהו . הוא נכנס לחדר והסתכל מסביב
״למה עלינו הנה ?״ שאל והסתובב באיטיות
״חשבתי שאתה לא אוהב להיות ליד אנשים״ משכתי בכתפיי והוא גיחך
״אני לא מבין אותך הארולד״ הוא מלמל והתיישב במיטה בוחן את כל החדר ״אני יכול להיכנס לישון ?״ הוא שאל והנהנתי , הוא נכנס מתחת לשמיכה והניח את ראשו על הכרית , שאפתי החוצה נשימה ארוכה והתכוונתי לצאת , אני לא רוצה להפריע לו , הוא בוודאי עייף .
״אתה הולך ?״ הוא שאל והביט בי , רק הנהנתי ״אני פוחד להיות פה לבדי״
״אל תדאג אני יהיה למטה״ אמרתי והוא התיישב ושפשף את עיניו
״לא , תישאר הארולד . בבקשה״ הוא ביקש ופשוט נפלתי לזוג העיניים האלה והנהנתי
״בסדר״ אמרתי בקול מעט לוחש וכיביתי את האור , הוא נראה קפץ מבהלה ואז פלט אנחה ואני רק צחקתי , נשכבתי במיטה מאחוריו והוא הסתובב לכיווני והסתכל עליי בחיוך
״תודה״ הוא לחש והייתה בי מין הרגשה מוזרה בגוף , כאילו עשיתי מעשה טוב ולמישהו אכפת מזה ו... אף אחד אף פעם לא מעריך דבר שאני עושה , בגלל זה אני לא עושה שום דבר בשביל אחרים , כולם אנוכיים שחושבים על עצמם רק , אבל הוא .... הוא מודה לי , אני לא יודע על מה אפילו
״על מה ?״ שאלתי
״על הכל , אתה בן אנוש טוב״ הוא אמר וצחקקתי , עכשיו הוא סתם מזיין בשכל , אני לא טוב
״ברור לואי , לילה טוב״ אמרתי והוא צחק משום מה
״ליל מנוחה הארולד״ הוא לחש וחיוכי היה רחב , ליל מנוחה , אני חושב שהתחלתי להתרגל לכל זה , אני רוצה להתרגל לזה .