Larry Stylinson - I'm drowning 1

I'm drowning - 88

נק׳ מבט לואי :

חייכתי כשהדמות בתוך המסך חייכה לעבר הגיבור המחופש באדום
״תבטיח שניפגש שוב״ היא אמרה ונשכתי חזק את שפתיי , תבטיח לה !
״לואי למה אתה ער בשש בבוקר ?״ לפתע שמעתי את נייל מאחורי והסתובבתי לראות אותו יורד במדרגות ואיתו סילבר ״ולמה אתה רואה ספיידרמן ?״ הוסיף
״אני התעוררתי ופשוט ירדתי לפה״ אמרתי והסתכלתי חזרה למסך , הם התנשקו וזה היה הקטע הכי טוב עד כה ! בשם אלת הים זה כה רומנטי !
״אני שונאת ספיידרמן...״ סילבר מלמלה והתיישבה לידי , הוא עף מבניין לבניין בעזרת החוטים הלבנים שיצאו לו מהיד ואז- ואז ראו משהו אחר , הבטתי בסילבר שתפסה בשלט ואני מניח שהיא העבירה
״תחזירי !״ קראתי והיא חייכה לעברי
״לא רוצה״ היא אמרה ורק רציתי להטביע אותה !
״נייל היא לקחה את הטלוויזיה ! תאמר לה משהו !״ צעקתי ולפתע נייל בא לעברנו
״תפסיקי עם זה סילבר , תחזירי לו את הסרט״ נייל ביקש והיא גלגלה את עיניה והחזירה , הוצאתי לעברה לשון והבטתי במסך
״אידיוט..״ היא לחשה אך התעלמתי , היא כה מרגיזה ! כמו הדגים שתמיד רודפים אחריי ואוכלים לי את העור !
״אני עולה לחדר״ נאנחתי בכעס וקמתי לעבר המדרגות , אני לא מסוגל לשבת לידה . עליתי במדרגות ויכולתי לשמוע את קולה של נוי , הלכתי לחדרה ונכנסתי , היא שכבה ברצפה ושיחקה בשיערה , מזמרת , נכנסתי ואז היא הבחינה בי וחייכה
״היי״ היא לחשה ואני חייכתי והתיישבתי במיטה
״למה את ברצפה ?״ שאלתי ומשכתי בכתפיי
״שאני במיטה הזו אני מרגישה שאני טובעת בתוכה , אני אוהבת יותר את הרצפה״ היא אמרה , הייתי רוצה לשאול מדוע היא ערה בשעה כזו אך אני חושב שאולי היא לא הצליחה להירדם בגלל ליאם . אני מכיר אותה ושהיא נפגעת אז היא יודעת להסתיר את זה טוב מאוד
״איך זה שאדוארד בסדר עם מה שאנחנו ?״ היא שאלה
״אני לא יודע.״ אמרתי , אף פעם לא חשבתי על זה
״הוא כה נחמד אליך...״ היא מלמלה והסתכלה על שיערה שהתגלגל מסביב האצבע שלה
״כשרק הכרנו הוא היה גס רוח ובוטה כמו צלופח עם מלח , הוא היה רק מקלל ומקלל .. בכל זאת נשארתי איתו..״ מלמלתי בחצי חיוך . הוא כה שונה מאיך שהכרתי אותו , הוא היה נראה כמו כריש שתקוע בתוך חול יבש ועכשיו הוא הצליח לשחות
״אני בטוחה שזה לא היה כזה נורא״ היא אמרה ומיד זקפתי לעברה את גבותיי
״נוי זה היה נורא ! לא ידעתי להסתדר בחברתם של בני אנוש ופחדתי כמו דג .״ התוודיתי
״לואי ?״ היא לחשה וזקפתי את גבותיי בשאלה ״מה אתה מעדיף , להיות ביבשה או באוקיינוס ?״
״האוקיינוס זה הבית שלי אבל הארולד הוא הבית האמיתי שלי , הוא הכל .. כל מה שאני צריך , אבל אחרי הכל כמו שזאין אמר אני לעולם לא יהיה כמוהם , כמו בני האנוש ... יש לי סנפיר . אני בצורה כלשהי שייך לאוקיינוס , אבל בצורה אחרת שייך לפה , להארולד..״ אמרתי מבולבל בעצמי
״תצוף רגע.. האוקיינוס לעולם לא היה אמור להיות ביתך.״ היא אמרה אבל זה לא משנה מה הוא היה אמור להיות , זה מה שהוא עכשיו , היה לפחות
״לפעמים את מדמיינת איך החיים שלך היו נראים אם לא היית בתולת ים ?״ שאלתי והתיישבתי לצידה ברצפה
״אני תמיד מדמיינת .״ היא חייכה ״אם יש לי משפחה.. איך הם , אם הם חושבים עליי ואם הייתי מאושרת יותר אילו הייתי נמצאת איתם״ היא אמרה והחיוך שלה לפתע ירד והיא השפילה את מבטה ״כן , אני חושבת שהייתי מאושרת אם לא הייתי בתולת ים . כי מאז שהפכו אותי הייתי צריכה להסתדר בעצמי לבד . זה קשה ...״
״אני מצטער״ אמרתי והיא מיד חייכה והניחה את כף ידה על שלי
״אין לך סיבה״ אמרה ״לליאם יש סיבה להתנצל..״ היא מלמלה
״את חושבת שאם הוא יבקש מחילה את תסלחי ?״ שאלתי והיא הסתכלה עליי עם עיניה החומות והגדולות
״אני לא יודעת .. אולי הוא רק נבהל כשראה את הסנפיר המרהיב שלי אבל אולי מצד שני הוא חושב שזה מוזר . אני בטוחה שאפגוש אותו שוב ואברר זאת״ אמרה וחייכתי , זו בחירה נכונה , אני גאה בה
״לפני שתי לילות ירח בערב , שחזרנו מביתה של סבתא דורה בעלת השיניים המתפרקות אז הארולד נשלט על ידי אחת החברות של זאין...״ סיפרתי ונוי נראתה מודאגת
״והוא בסדר ?״ היא שאלה במהירות והנהנתי
״כן... מיד אחרי שזה קרה הוא התנהג רגיל , כאילו זה לא מפחיד , חשבתי אולי היא גרמה למשהו לקרות אצלו אך הוא בסדר , הוא לא נבהל מדברים פשוט״ משכתי בכתפיי , היא התיישבה לידי ושיחקה עם אצבעותיה במתח
״אתה יודע מה יש מחר ?״ היא שאלה ודמיינתי את זה בראשי .. נשכתי את שפתיי ולבי התכווץ
״כן״ לחשתי והסתכלתי עליה
״מה אתה מתכוון לעשות ?״ היא שאלה , נשמתי עמוק ונשענתי עם גבי כנגד הקיר
״אני אחזור לאוקיינוס , רק למחר ואחזור שזה יגמר״ אמרתי והיא חייכה , אני מקנא בה . היא לא עוברת מה שאני או כל אחד אחר עובר , היא שולטת בכל דבר שקורה בה
ואדוארד ?״ היא שאלה , בלעתי רוק , מדמיין את עצמי איתו ומיד שולל את זה
״אל תגידי לו כלום ... היה לו מזל שפעם קודמת אביו השאיר אותו בספינה , הארולד לא יודע שזה היה על מנת להגן עליו מפנינו..״ לחשתי , אני לא רוצה להיות מסוכן בשבילו , אני לא יכול גם להעמיד פנים שאני בן אנוש כי זאין צדק , אני לא כמוהם . אני אשאר עם הארולד אך מחר אצטרך ללכת , רק בשביל להגן עליו מפניי , למען אחד השני .