Larry Stylinson - I'm drowning 1

I'm drowning - 65

הרגשתי כאילו מישהו זרק עליי דבר כלשהו , דבר קשה , עצמתי חזק את עיניי והסתובבתי לצד השני , שוב פעם זרקו עליי משהו ופקחתי את עיניי רואה את לואי ממולי עם מבטו התמים ונעל ספורט בידיו , שראה שהתעוררתי הוא חייך חיוך רחב
״למה לעזעזל אתה זורק עלי נעליים כשאני יושן ?״ שאלתי והקול שלי יצא עמוק וצרוד , החיוך שלו לפתע ירד והוא הפיל את הנעל מידיו
״זה לא אני הארולד , אני רק עמדתי פה וחיכיתי בשקט שתקום״ אמר וזה גרם לי לצחוק
״תמצא שיטה טובה יותר להעיר אותי״ אמרתי ונשכבתי על הגב , הוא חייך והתיישב במיטה ליד גופי
״אני לא הערתי אותך הארולד״ הוא אמר והרים את ידיו בכניעה , שראיתי את הקיר עם הציור הזה שצייר , מיד נאנחתי ועצמתי את עיניי , עיגול גדול , שתי נקודות וחצי עיגול שמסמל חיוך , חשבתי שבתולי ים מוכשרים , מסתבר שלא כולם
״בוקר טוב״ אמרתי והתיישבתי אוחז בעורף שלו ונותן נשיקה לשפתיו
״בסדר״ לחש בחיוך מביט בעיניי וחשתי כיצד לבי פעם בחוזקה , גיחכתי לפתע , אני חושב שהוא לא יודע מה זה המושג ׳בוקר טוב׳ , הוא אך פעם לא אומר לי חזרה
״אכלת משהו ?״ שאלתי והוא הניד את ראשו בשלילה
״לא מאז אתמול בערב..״ מלמל והביט בי כאילו בוחן את הבעת פניי ״למה עלית אחרי ג׳מה למעלה אתמול ?״
״הייתי מוכרח לדבר איתה״ אמרתי בכנות
״אני פחדתי כמו דג קטן ממול כריש !״ הוא קרא וגבותיו היו מנוגדות לאחת השנייה ״ישבתי ליד אביך , סילבר הייתה שם וכוס מים שמונח על יד הצלחת שלי , אני הייתי מבועת ולא היית שם״
״אני מצטער , הייתי צריך לדבר איתה״ אמרתי והוא הנהן בהבנה ולפתע היה מן ניצוץ בעיניו
״אני מבין אבל ... אני לא יודע , אם אני פוחד אז אני פשוט תמיד מצפה שתהיה לצידי בשביל להעלים ממני את הפחדים , אבל באותו רגע הייתי לבד , אני פחדתי״ הוא התוודה , ליטפתי את שיערו הרך והבטתי בו
״הם לא פגעו בך , אני מבטיח שאם תהיה בסכנה אמיתית תמיד אהיה שם .. בסדר ?״ שאלתי והוא הנהן , חייכתי ונישקתי לשפתיו מרגיש את הפיצוץ בבטני
״בסדר״ לחש כנגד שפתיי והתנתק מהם מביט בי בחיוך קטן ולפתע החיוך ירד והוא הביט בצוואר שלי מבולבל
״הארולד איפה התליון ?״ הוא שאל ומיד הביט בעיניי , איך אדע שג׳מה לא שיקרה בנוגע לערך של השרשרת הזו ?
״היא-״ הדלת נפתחה קוטעת את דבריי , נוי נכנסה במבט עצוב ומיד התרסקה על המיטה בייאוש ועצמה את עיניה
״סילבר כלכך נחמדה״ היא אמרה , כן בטח , סילבר ?! היא כלבה עולמית
״היא לא ...״ לואי מלמל ויצא לו קול מתוק
״דיברנו והיא אמרה שתקרא לליאם לבוא הנה״ לפתע נוי חייכה גורמת לתשומת לבי לסטת אליה
״מה זאת אומרת ליאם יבוא הנה ?!״ התפרצתי והיא עצמה את עיניה
״כן״ אמרה בחיוך
״הארולד , תקן אותי אם אני טועה..״ לואי מלמל והסתכלתי עליו בחצי חיוך מצפה לשמוע את דבריו ״לבני אנוש יש מספרים ?״
״מה ?״ גיחכתי
״מספר , כמו... מישהי אמרה שאני בן שמונה עשרה ... מה זה אומר ?״ הוא שאל ונראה רציני , מעניין בן כמה הוא באמת
״כן... מה זה אומר ?״ נוי הצטרפה לשאלתו
״שבע ימים זה שבוע , ארבע שבועות זה חודש ושתים עשרה חודשים זה שנה״ אמרתי והם הביט בנקודה באוויר אבל היה ברור לי שהם לא הבינו דבר לפי המבט המבולבל שלהם ״ואני חי וקיים תשע עשרה שנים , הבנתם ?״ שאלתי ולפתע נוי הצביעה ונראה שהיא מבקשת רשות לדבר
״יום זה ליל ?״ לואי שאל ופשוט הנהנתי , אני מניח ש.. מה זה אומר ?
״אז אני בת...״ נוי מלמלה וספרה עם אצבעותיה ״ארבע חודשים !״
״בדיוק נוי !״ קראתי בחיוך והיא חייכה חזרה , לא חשבתי שזה יהיה להם קל , הם לא למדו בבית ספר מתמטיקה , זה יהיה קשה להם לחשב את כל זה ברגע אחד
״הארי !״ אמא קראה מלמטה וגלגלתי את עיניי פולט אנחה לפני שקמתי מהמיטה
״אני כבר חוזר״ אמרתי ויצאתי מהחדר יורד במדרגות ורואה את אמא עם ג׳סיקה , היא חייכה אליי והתחבאה מאחורי רגלה של אמא
״דודה אליס השאירה אותה פה ואני בדיוק חייבת לצאת , אני אוכל לבטוח בך שתשגיח עליה ?״ היא שאלה והורדתי את עיניי לג׳סיקה שחייכה בביישנות , שיערה הבלונדיני מחובר לצמה
״לאן בדיוק את הולכת ?״ שאלתי והיא לקחה את התיק שלה מהשולחן והניחה על הכתף
״קבעתי ללכת למקום כלשהו עם אביך , בלי שטויות !״ קראה ומיהרה לדלת
״רגע אני-״ סיימתי לדבר כשהיא יצאה מהבית , התכופפתי מביט בג׳סיקה ומחייך לעברה ואז היא צחקקה
״בואי אליי ילדונת !״ קראתי פורס את הידיים שלי והיא רצה לזרועותיי , הרמתי אותה והלכתי לעבר המדרגות , נהדר . אני אמור להשגיח עליה עכשיו
״דוד הארי ?״ היא קראה , איך אמא נותנת לי אחריות על ילדה בת חמש ?! אני מפחד מאחריות כזו , אם היא תיאבד לי ? מזל שהילדונת הזו לא משתוללת יותר מדי
״כן ג׳סיקה ?״ שאלתי והלכתי לעבר החדר
״אתה תקח אותי לפארק השעשועים ?״ היא שאלה ובדיוק נכנסתי לחדר והבטתי בה , פארק שעשועים ? כאילו שאין לי דברים יותר חשובים לעשות !
״כמובן״ אמרתי , אני מניח שהיא תשכח את זה בהמשך היום ואז אמא שלה תחזור לקחת אותה
״מה זה ?״ נוי שאלה ומיד הבטתי בה , היא צוחקת נכון ?
״היא כה קטנה..״ לואי פלט בשקט ושתיהם הביטו בג׳סיקה בתדהמה , הורדתי אותה לרצפה והיא צעדה לעבר המיטה בצעדים קטנים
״איך קוראים לך ?״ נוי שאלה בחיוך והתקרבה אליה , אז אולי למרות הכל זה לא יהיה קשה להשגיח עליה , לואי ונוי נראים מחבבים אותה , הם יעזרו לי בזה
״ג׳סיקה..״ ג׳סיקה לחשה והביטב בשניהם בביישנות , לואי ונוי נראים חמודים כמו... כמו דמויות מצויירות , אבל זה אחר , איך אסביר זאת ? כאילו ויש בהם סוג של קסם כלשהו , הם יפים ורואים בהם משהו מיוחד , ולואי הוא כלכך יפה , פאק , השיער שלו שכל הזמן מסודר בצורה אחרת והחיוך המתוק שלו שגורם לעיניו לזרוח
״אני נוי״ נוי חייכה לעברה וירדה מהמיטה נעמדת על ברכיה בשביל להיות בגובה ג׳סיקה , לואי הסתכל עליי וכשהבחנתי בזה הרגשתי אתת לבי פועם בחוזקה ובטני מתהפכת , הוא קם מהמיטה בחיוך צועד לעברי ולפתע הסתכל על נוי וג׳סיקה ואז תפס את היד שלי ומשך אותי מחוץ לחדר וסגר את הדלת
״הארולד , מאיפה הבאת את בת האנוש המתוקה הזו ?״ שאל גורם לי לצחקק
״היא בת דודתי , לא ידעתי בכלל שהיא פה עד שאמא שלי הודיעה לי לפני רגע״ אמרתי , הוא חייך וכרך את זרועותיו מסביב צווארי , גורם ללבי לפעום בחוזקה ולבטני להתהפך , הנחתי את ידי באגנו מקרב את גופו לשלי והוא ריסק את שפתיו כנגד שלי גורם למערכותיי לקרוס ולחבל הדק שאני עומד עליו , ליהקרע . לתת לי ליפול לתהום העמוק , פאק אני רציתי זאת , הנשיקה הזו , לא רציתי שירפה ממני . תוך כדי תפסתי את הידיים שלו והצמדתי אותם לקיר מעל ראשו , הצמדתי את ברכיי לשלו ונישקתי את הנקודה הרגישה שבצוואר שלו שגרמה לגניחה חלשה לצאת מפיו בין רגע , כן , אני רוצה לשמוע את זה , פאק . ליקקתי ומצצתי את אותה נקודה מרגיש איך אני שולט עליו , הרגשתי את כפות ידיו מעט רועדות וזה גרם לחיוך להתפשט על שפתיי , יכולתי להרגיש את הבליטה שלו מתוך המכנס וגלשתי עם הידיים כלפי מטה בזמן שנישקתי את שפתיו מחדיר את לשוני לתוך פיו ומרסק אותה כנגד לשונו , הורדתי את היד עוד קצת לוחץ בישבנו ומרגיש את איך שהגוף שלו הגיב לזה בדיוק כמו שרציתי וגניחה קטנה נפלטה לו לתוך פי , אצבעותיו עברו בתוך שיערי והוא אחז בהם בתוך אגרופו אך זה הרגיש שהוא מנסה להחזיק את עצמו , אהבתי את הלהט הזה , את האש שבערה בינינו , את המשיכה הזו שלי אליו . לפתע שמעתי את ג׳סיקה בוכה וזה גרם לשתינו לנתק את הנשיקה העוצמתית שהייתה כרגע .. שיחררתי נשימה עמוקה והבטתי בעיניו הכחולות , חייכתי כשראיתי שהוא מסמיק
״לך אליה הארולד , בת האנוש הקטנה בוכה״ אמר וקולו היה מעט צרוד אך הוא מיהר לכחכך בגרונו , ליקקתי את שפתיי חש את הטעם שלו בהם והנהנתי , פתחתי את דלת החדר רואה את ג׳סיקה יושבת ברצפה ובוכה ונוי לחוצה לידה ומנסה להרגיע אותה
״אדוארד תכבה את הרעש הנוראי הזה״ היא קראה ומיד באה לעברי , רעש נוראי ? הילדה פאקינג בוכה ! נאנחתי והלכתי לעבר ג׳סיקה מרים אותה על ידיי ומביט בה
״מה קרה , ג׳ס ?״ שאלתי והתיישבתי במיטה והבכי שלה מעט נחלש
״אני נפלתי״ היא אמרה בקול חלש אבל יכולתי לשמוע , ליטפתי את ראשה על מנת להרגיע אותה
״זה בסדר , את ילדה גדולה , את לא צריכה לבכות״ אמרתי וניגבתי את דמעותיה ואז זקפתי גבות והיא הביטה בי עם עיניה החומות והגדולות ״בסדר ?״
״כן״ היא חייכה ונשענה על החזה שלי
״ואוו..״ נוי לחשה והבטתי בה ובלואי שהביטו בי בתדהמה ״איך עשית את זה ?״
משכתי בכתפיי וליטפתי ברכות את ראשה של ג׳סיקה
״אני מניח שאני פשוט ממש טוב עם ילדים״ אמרתי
״ילדים...״ לואי לחש חוזר אחריי
״לואי הוא כמו סוס ים , הבט בו״ נוי אמרה ושתיהם צחקו , וכמו תמיד לא הבנתי את הבדיחה הזו אבל בכל זאת חייכתי לעברם , לואי ישב לצידי והסתכל על ג׳סיקה ולאחר מכן נשען עם ראשו על הזרוע שלי אז עם ידי הפנויה חיבקתי אותו קרוב אליי וביד השנייה תפסתי את ג׳סיקה
״טוב.. כרגע אני מרגישה מעט בודדה״ נוי מלמלה ומשכה בכתפיה ולפתע יכלו לשמוע את דלת הבית נסגרת והיא חייכה ״ליאם ! בדיוק בזמן !״ היא יצאה מהחדר לפני שהספקתי לעצור בעדה , אני שונא שהיא מבלה זמן איתו . נאנחתי והבטתי בג׳סיקה שישנה וכך גם לואי , חייכתי ונישקתי לראשו , שינה טובה מלאכים .