Larry Stylinson - I'm drowning 1

I'm drowning - 69

נק׳ מבט הארי:

הלכתי למזח בעודי מביט לים החשוך שגלים שקטים נשמעו ממני , התיישבתי בקצה עם הרגליים משולבולת והבטתי למים היא אמורה לבוא . זה מוזר ... הכל פה כלכך מוזר כבר , לג׳מה יש פאקינג זנב של דג , דברים כאלה הם לא ... לא אמורים להיות אמיתיים . אני לא מאמין שזה כבר כמו שגרה בשבילי , כנראה אני משתגע
״הארי״ שמעתי אותה והבטתי למולי רואה אותה מתקדמת , השיער שלה רטוב ומסודר לאחור ורק הראש והכתפיים שלה נמצאים מחוץ למים , היא נראית כאילו ומחכה ממני לומר משהו אבל לראות כך את אחותי ? זה יותר מדי , כמה מהם יש ? אני רוצה לדעת יותר
״היי״ פלטתי והיא חייכה חיוך מאולץ ושילבה ידיים על המזח והביטה בי
״היי״ היא לחשה , הבטתי לאורך הים לוודא שאין אף אחד איתה אבל חשוך מכדי להבחין במשהו כרגע
״ג׳מה איך...״ מלמלתי מנסה למצוא את המילים הנכונות
״איך אני כזו ?״ שאלה כאילו וכבר ידעה שאלך לשאול את השאלה הזו , הנהנתי ״זה מסובך...״ היא השפילה את מבטה
״קדימה , ספרי לי״ ביקשתי והיא הסתכלה עליי ושיחררה נשימה ולפתע עיניה בהקו
״הארי זה לא כיף כמו שזה נראה... אני... אני שונאת את זה״ היא סיננה והביטה לצד , אני חושב שהפעמים שהייתי מדבר איתה זה היה בטלפון או בסקייפ . ואם הייתי בא לבקר פה פעם בשנה היא לעולם לא הייתה כאן , כל הזמן היה לה משהו אחר
״כמה זמן את ככה ?״ שאלתי בסקרנות והיא הרימה את ראשה להביט בי
״שנה ויותר אני לא עוקבת יותר אחר הימים...״ היא מלמלה
״ולעזעזל רק תגידי איך זה קרה לך״ אמרתי והיא הביטה לים והעיניים שלה בהקו , יכלו לראות בהם את ההשתקפות של הירח
״זה... אני הכרתי מישהו . הוא היה נראה נחמד והיה בו משהו... משהו מהפנט , הוא היה יפהיפה . כך התקרבנו והוא היה מבקר בבית המון כשאבא יצא לדוג , אחרי כמה זמן הוא ביקש ממני לשחות איתי״ אמרה והסתכלה לאוויר ונראה שהיא חושבת על הרגע הזה , היא בלעה רוק לפני שהמשיכה ״היה ממש מאוחר אבל חשבתי שיהיה מצחיק לצאת לשחיה בלילה או מה שזה לא יהיה. ישבתי במזח והוא היה במים ופשוט סיפר לי בדיחות , לא יכולתי לראות שיש לו את הזנב הזה כי .... היה מאוחר , בדיוק כמה עכשיו.״ אמרה והביטה לי בעיניים , התרחקתי ממנה מעט עקב סיפור האימה הזה והיא גיחכה ״בכל אופן הוא היה נראה ... היה נראה מהפנט , הוא הביט בעיניים שלי ולחש כל מיני דברים , הוא ביקש שאלך לשחות איתו כל הזמן ושהייתי מספיק קרובה אליו הוא משך אותי פנימה.״
״מה... ופתאום פשוט צמח לך זנב ?״ זקפתי את גבותיי בציניות והיא הנידה לשלילה
״לא , אני לא יכולה לספר לך יותר , אני מצטערת״ היא לחשה , אבל כל מה שרציתי לשמוע פה זה איך הגיע לה פתאום פאקינג זנב !
״למה לא ?״ שאלתי והנשימה שלה הייתה מעט רועדת
״יש חוקים , אני חייבת להקשיב להם״ אמרה , היא נשמעת כמו רובוט מה לעזעזל הם עשו לה ?! גם לואי תמיד מדבר על חוקים
״ומה אם תפרי אותם ?״ שאלתי מצמצם את גבותיי
״הם יהרגו אותי .״ היא אמרה , הם ?! כמה כאלה יש ? ״הם אמרו שהבני אדם היחידים שאוכל לדבר איתם יהיו משפחה״
״זה בולשיט ! תצאי מהמים ופשוט תחזרי לבית המזד-״
״אתה חושב שזה כלכך קל ?! בכל מקום יש מים ! אני ניסיתי , הארי ! זה בלתי אפשרי !״ היא התפרצה קוטעת אותי
״לואי עושה את זה״ אמרתי והיא פלטה גיחוך
״כי אין לו ברירה .״ אמרה את זה כמובן מאליו ״לא תוכל לגדל אותו כמו חיית מחמד לנצח״
״לעזעזל , תסתמי את לא יודעת כלום״ כעסתי והסטתי את מבטי ״למה אבא צד אותכם ?״
״הוא מה ?״ היא גיחכה ״הארי הוא לא מנסה לפגוע בנו , היה בינינו הסכם״
״בין מי למי ?!״ שאלתי מבולבל
״ביני לבין אבא . הוא הבטיח שימצא בשבילי את השרשרת הזו ובתמורה אספר לו איך להפוך לאחד משלנו״ אמרה ואז הביטה בי ״אבל משום מה הוא אפילו לא ניסה לקחת את זה ממך ..״
״למה שהוא ירצה ?!״ שאלתי
״הארי...״ היא לחשה מביטה בי ולפתע שיחררה נשימה ״תביא את היד שלך״
״בשביל שתהפכי אותי לבתולת ים מקסימה ?! לא תודה״ אמרתי בטון נוקשה
״פשוט ... תיגע במים״ ביקשה , בחנתי את הבעת פניה והכנסתי את היד למים מרגיש צמרמורת עוברת בגופי
״זה קר..״ לחשתי ומיד הוצאתי את היד משם
״בדיוק. אנחנו לא מרגישים את זה , אנחנו חסינים״ אמרה גורמת לי לגחך בזלזול ולגלגל את עיניי , חסינים ?
״אני יכול להתערב שאת קופאת מקור״ אמרתי והיא הנידה בראשה לשלילה
״לא״ אמרה , זה.. זה מפגר ... איך זה אפשרי בכלל שהיא לא תרגיש ?
״וזו הסיבה שהוא מוכן להקריב את החיים המצליחים שלו ? בשביל שלא יהיה לו קר ?״ זקפתי את גבותיי
״אנחנו חסינים מהרבה דברים.״ אמרה בחיוך ״אז.. הבאת את זה ?״ שאלה לבסוף ונראתה מתחננת, איך לעזעזל אני יאמר לא ? ״הארי אתה .. השרשרת נמצאת ?״ היא שאלה שוב
״עד כמה זה נוראי בשבילך להיות עם זנב של דג ?״ שאלתי והיא פלטה נשימה חנוקה
״אל תתגרה בי הארי״ אמרה ודמעות בצבצו מעיניה ״זה כמו לטבוע אבל אתה לא פאקינג מת .״
״זה לא פה״ אמרתי משפיל את מבטי
לא הבאתי את זה מצטער״
מה ?! הארי אני מתחננת אליך ! אני לא מסוגלת יותר לשחות כאן זה.. זה לא החיים שאני מכירה !״ היא צעקה ודמעות עמדו בעיניה
״ג׳מה אני צריך את השרשרת הזו״ אמרתי ושפתיה נפערו והיא מעט התרחקה
״׳ללואי ?״ שאלה
״מה הוא קשור לזה ?״ מיהרתי לשאול חזרה ״זה לא מיועד לו״
״אתה יודע שהוא לא ירצה את זה.״ היא אמרה כדבר מובן מאליו ואני גלגלתי את עיניי
״אני לא רציתי להביא לו גם.״ אמרתי , יכולתי לשמוע חריקת מכונית וסיבבתי את הראש רואה את מכוניתה של אמא חונה שם לצד הבית ״זו אמא..״ מלמלתי
״מאיפה היא חזרה ?״ ג׳מה שאלה וחזרתי להסתכל עליה , היא התקרבה למזח והוציאה רק את ראשה מחוץ למים , אני מניח שהיא מנסה להסתתר אבל אמא לא תראה אותנו בכל אופן, זה די רחוק וחשוך כרגע
״אני לא יודע ... היא הלכה עם אבא״ אמרתי וג׳מה הסתכלה לעברה אני מניח
״והיא לבד״ היא אמרה והסתכלה עליי ״לך אליה..״ הסתובבתי להביט באמא שבדיוק נכנסה הבית
״אבל א-״ הפסקתי לדבר שראיתי שג׳מה לא מולי יותר ״גמה ?״ קראתי אך לא היה שום דבר , כאילו וכל זה היה סיוט מטורף. קמתי מהמזח משחרר אנחה והולך לעבר החוף , היא סיפרה יותר מדי דברים , זה מבלבל אותי . ופאק לואי ... אני עזבתי אותו לבד בבית , מה אם סילבר תתחיל להשתגע כמו חתיכת מטורפת או שליאם יינסה לפלרטט עם נוי ו.. אלוהים אדירים . הלכתי יותר מהר וכשהגעתי לדלת פתחתי אותה ונכנסתי לבית , הידקתי את שפתיי לק ישר וסגרתי את הדלת וכשהסתובבתי שמעתי יבבה חלשה ולבי צנח כשראיתי את אמא יושבת בספה ו.. בוכה
״אמא״ קראתי בשקט והיא מיהרה להפנות לי את הגב ויכולתי לשמוע שהיא משכה באפה
״תלך לישון חמוד״ היא אמרה , גלגלתי את עיניי בחוסר סבלנות והלכתי לעברה , התיישבתי בספה לידה והנחתי את כף היד שלי בכתפה גורם לה להסתובב ולהביט בי , האף שלה אדמדם ולחייה רטובות מכמה דמעות , לעזעזל אני שונא לנחם אנשים
״מה קרה ?״ שאלתי בלחש ולפתע השפה שלה רעדה לפני שהיא חיבקה אותי חזק ופניה מוצמדות לכתפי , הגב שלה רעד והיא יבבה בבכי , נשימתי נקטעה בגרוני ולבי התכווץ , חיבקתי אותה חזרה , מפוחד למען האמת , אף פעם לא ראיתי אותה כך
״זה לא בסדר ...״ היא פלטה תוך כדי שהבכי שלה היה חזק ושובר , בלעתי רוק ועצמתי את עיניי
״אמא״ לחשתי מתנתק מהחיבוק ומביט לעיניה שהיו מעט אדומות ונפוחות ״את צריכה מעט מנוחה , בסדר ? אני אכין לך חלב חם ואדליק לך את החימום בחדר-״
״אתה ילד טוב הארי״ היא קטעה אותי בחצי חיוך והשפילה את ראשה , היא הביטה בי שוב וחייכה חיוך רחב יותר לפני שמשכה באפה ״אני כלכך גאה בך.״ היא קמה מהספה מעבירה את צבעותיה בשיער לאחור והלכה לעבר החדר , אני הרגשתי קפוא , דום לב . שתיקה. היא נכנסה לחדר ונשימה חלשה יצאה מתוך גרוני , היא אף פעם לא אמרה דבר כזה ... כמובן שאני לא מתרגש מדבר כזה קטן אבל... תמיד היו לה תלונות לגביי , לגבי הנטייה המינית שלי , מאז שהיא ידעה על זה היא לא הסתכלה עליי באותה דרך , היא הייתה מאוכזבת .
״הארולד ?״ שמעתי את לואי קורא בקול חלש וסיבבתי את ראשי רואה אותו עומד במדרגות ומביט בי ולפתע מחייך ״זה היה נחמד מצדך״ לחש , גיחכתי וקמתי מהספה צועד לעברו
״הקשבת לנו ?״ שאלתי
״כמובן״ אמר והנהן , חייכתי ועליתי עד אליו מנשק לראשו ומסיט את שיערו לאחור , מביט בעיניו וחש את לבי פועם בחוזקה
״זה לא מנומס לצותת לאנשים״ אמרתי במעט ציניות וחיוך על פניי , הוא גלגל את עיניו ועלה במדרגות
״כשרק הכרנו לא היית כה... אני מתכוון ... אני לא רוצה להישמע פוגעני אבל היית אליה מעט ... קשה ?״ אמר מנסה לגרום לזה להישמע בסדר , צחקתי והלכתי לעבר החדר
״למה אתה מתכוון ?״ שאלתי בזמן שפשטתי את החולצה וחזרתי להביט בו , הוא הסתכל על החזה החשוף שלי ומיד השפיל את ראשו בחיוך מבוייש וגירד בראשו
״היית מקלל אחר כל משפט״ אמר והורדתי גבה , נראה שהוא מבחין בכל מה שקרה איתי . פשוט הוא אף פעם לא הגיב אם אני קיללתי , כאילו ונכנס מאוזן אחת ויצא מהשנייה
״אני ?״ שאלתי בחיוך והוא נראה נבוך
״כן ! בדיוק כך״ אמר ואז כחכך בגרונו ודפק פעמיים עם כף ידו על החזה ״למה ללעלזל הבת שונה הזו ... אמ... אין לי איך להמשיך את המשפט אבל אתה יודע למה התכוונתי״ משך בכתפיו , צחקתי אוחז בפניו ומיד מטיח את שפתיי בשלו , הבטן שלי התהפכה ולבי פעם בחוזקה , פאק אני לא מסוגל להרפות ממנו , הוא טוב די , המתיקות הזו , התמימות שיכולה להיעלם כשהוא נמצא איתי , העיניים הכחולות והחיוך היפה הזה , לא הייתי מוותר על שום רגע מהחיים שלי שהוא נמצא בו , כי זה משום מה נראה הרגעים היחידים שבאמת הייתי חי .