Larry Stylinson - I'm drowning 1

I'm drowning - 78

אחרי שלבשתי את הבוקסר חזרה הבטתי בהארולד שישן .. ערום ונראה כמו מלאך . לבי החסיר פעימה ומיד ניערתי את ראשי , נהדר , שוב עשינו יחסים . שכבנו . אתמול בלילה זה היה ... לא אשקר שזה היה נהדר , מטלטל חושים ו... בשם האוקיינוס , אני כלכך מופקר והדבר הכי נורא זה שלא אכפת לי כלכך . המשיכה שלי אליו חזקה ,אני יכול להיות איתו אני האמיתי , אני מתכוון... לא ממש , לא מאז שצעק עליי במזח על ההתוודות שלי כלפיו. נאנחתי ונתתי בו מבט אחרון לפני שיצאתי מהחדר וסגרתי בשקט את הדלת , נייל היה במטבח ונעצרתי , הסתכלתי מסביב ולא היה שום סימן לחברתו המרושעת אז המשכתי ללכת למטבח והיה לי חיוך קטן
״מה אתה עושה ?״ שאלתי והוא מעט נבהל אך צחק
״מאיפה צצת ?״ הוא שאל והניח צלחת על השיש , קרני השמש חודרים מהחלונות וזה יפהיפה בעיניי
״מ.. מהחדר״ מלמלתי מביט מסביב
״נהדר״ הוא פלט בשקט
״אתה עושה אוכל ?״ שאלתי והוא חייך והנהן
״לסילבר״ אמר ״אומרים שהדרך לליבו של בן אדם עובר דרך הבטן , מזל שזה לא אמיתי״ הוא צחק , לא הבנתי אך חייכתי
״תוכל ללמד אותי להכין אוכל בשביל הארולד ?״ שאלתי והוא הביט בי כמה שניות ואז משך בכתפיו והנהן
״כמובן״ הוא אמר והלך למקרר , הוא הוציא שתי כדורים לבנים
״מה זה אם אוכל לשאול ?״ שאלתי והוא הניח אותם בשיש
״אלה ביצים״ אמר ולקח קערה והושיט לי אותה , לקחתי את זה ממנו והסתכלתי , בשביל מה אצטרך את זה ? ״עכשיו תשבור בפנים את הביצים״ אמר , חייכתי, והנחתי את הקערה בשיש ואז לקחתי ביצה וזרקתי בחוזקה לתוך הקערה , היא נשברה וחייכתי לנייל שהיה נראה די המום , עשיתי את זה עד כדי כך טוב ?
״לואי מה ... לא לשבור ככה , הקליפה תחנוק אותו״ נייל אמר , הלבן ?! למה הוא לא אמר את זה ?
״אני פשוט אנסה להוציא את זה״ אמרתי והושטתי את היד ורגיש את הזרמים בוורידים שלי ואת הביצה , מנסה לגרום לה לזוז אך היא לא כלכך נוזלית שאוכל לשלוט בזה
״במטבח לא משתמשים בכוחות על״ אמר וגיחך ״אני נשמע כמו משוגע״
״איך אני אוציא את הקליפות ?״ שאלתי והוא משך בכתפיו והביא לי כפית , הכלי עם השיניים
״עם המזלג , בזהירות״ אמר ולקחתי את זה ממנו
״זה נקרא כפית לא מזלג״ אמרתי והוא הניד את ראשו בשלילה
״זה מזלג״ אמר , הסתכלתי על זה , אז התבלבלתי ? מאוד קשה ללמוד על דברים של בני אנוש , יש כלכך הרבה . הכנסתיי את זה לקערה ובאיטיות ודייקנות ניסיתי להוציא קליפה אחת אחר השנייה
״אז אתה יודע שהפכת את חברה שלי למשוגעת..״ הוא מלמל לפתע ופשוט הנהנתי והתרכזתי , הוצאתי קליפה וניסיתי עוד ״היא התחילה ללכת לפסיכולוג ו.. אני חושב שהיא לקחה את קטע המים קסומם האלה שלך קשה מדי..״
״אוקיי..״ לחשתי והוצאתי קליפה די גדולה וזה גרם לי לחייך, אני טוב בזה
״אני חושב שזה מגניב , כן ? אבל סילבר טוענת שהיא פשוט מבולבלת מדי..״ נייל המשיך לדבר אך לא ממש הקשבתי לו , שאר קליפות הביצה קטנים מדי , זה יעבור בגרונו של הארולד בבטחה
״סיימתי , ביצה שנייה בבקשה״ ביקשתי והושטתי יד , הוא נתן לי את זה ושברתי מעל הקערה את הביצה אך קליפה קטנה נפלה עם החלק הצהוב שנמצא בפנים , אני מניח שזה בסדר . זרקתי את שאר הביצה על השיש והסתכלתי על נייל
״מה עכשיו ?״ שאלתי והוא הושיט לי מזלג
״תערבב שהכל יהיה צהוב״ אמר ולקחתי את המזלג והתחלתי לערבב , זה נהדר , אני חושב שאני ממש טוב בזה , ואוו
״והזנב שלך... סילבר חושבת שזה תחפושת , הרי איזה אדם שפוי יחשוב שזה אמיתי אם הוא לא יראה את זה קורה ?״ הוא שאל והנהנתי , אני לא מבין על מה הוא מדבר אבל אני חושב שהביצה נהפכה לצהובה
״מה עכשיו ?״ שאלתי והוא נאנח בתסכול
״אתה מקשיב לי בכלל ?״ שאל בזמן שלקח ממני את הקערה ושפך את התוכן שלה לתוך משהו שנראה צלחת מברזל ולפתע היה קול של תסיסה , אני מניח שזה רותח
״ועכשיו מה ?״ שאלתי והוא פתח את הארון והוציא שתי דברים ארוכים ואטוומים , באחד מהם יש חול לבן ובשני יש חול שחור
״הארי אוהב חביתה עם פלפל שחור , תוסיף ואני הולך להביא לסילבר את ארוחת הבוקר שלה , אחזור בעוד דקה״ נייל אמר ולקח את הצלחת עם מה שהוא הכין והלך , פתחתי את המכסה של החול השחור ושפכתי הכל לתוך החביתה , זה נראה כמו הר של חול , חייכתי לעצמי ולפתע התעטשתי , הריח של זה חזק . בכל אופן הארולד הולך לאהוב את זה . לקחתי את השני ופתחתי את המכסה , שפכתי את כל החול הלבן לחביתה ועם המזלג שבידי יישרתי את הר החול השחור , נשענתי עם גבי כנגד השיש ונאנחתי , אני אחכה לנייל שיוציא את זה.. הבטתי מסביב ואז הסתכלתי לחלון , יש הרבה אנשים בחוף והים נראה יפהיפה ומפתה
״לואי אתה..״ שמעתי את נייל והסתכלתי עליו , הוא נראה בהלם ״שפכת את כל המלח והפלפל שחור ?!״
״כן , עכשיו תוציא את זה בשביל שאגיש להארולד״ אמרתי ואחרי שניות שהוא הסתכל על זה הוא שלף צלחת והעביר את החביתה לתוך הצלחת
״לא הבנתי מה הקטע בין שתיכם , אתם עדיין יחד ?״ הוא שאל והושיט את הצלחת , משכתי בכתפיי ולקחתי את זה ממנו
״אנחנו.. לא״ אמרתי משפיל את ראשי וחש את לבי מתכווץ ״היה לנו ריב , יותר נכון הוא פשוט רב ו... אנחנו לא״ הסברתי
״הבן אדם שהכי קשה לאהוב אותו , הוא מי שצריך את זה הכי הרבה .״ הוא לפתע אמר גורם לי להביט בו
״מה ?״ שאלתי והוא חייך בזמן שיצא באיטיות מהמטבח
״תחשוב על זה״ הוא קרא , הארולד בקושי נותן לי להתקרב לליבו , הוא חוסם אותי בכל פעם מחדש , אין לי שם דרך. שיחררתי נשימה עמוקה והלכתי לחדר , פתחתי את הפדלת באיטיות והדלקתי את האור , זה עדיין מלהיב אותי כל עניין האור הזה . איך עכשיו אני מתכוון להעיר אותו ? הנחתי את צלחת האוכל על השידה והתיישבתיי במיטה
״הארולד..״ לחשתי וניערתי את כתפו אבל הוא עדיין נראה יושן ״תתעורר״
״מה ..״ הוא פלט בקול צרוד , אני אוהב את הקול שלו כשהוא מתעורר
״הכנתי לך אוכל״ אמרתי ולפתע הוא פקח את עיניו והיה לו חיוך קטן
״באמת ?״ שאל והתיישב במיטה , התעלמתי לגמרי מהעובדה שהוא ערום , בשם אלת הים
״כן , בבקשה״ אמרתי והושטתי לו את הצלחת , הוא הביט בזה ויכולתי לראות שבלע רוק , הוא הביט בי ולקח את הצלחת
״ואוו״ הוא לחש בשקט וחייכתי ״זה ממש... הרבה פלפל חריף״
״כן , מה אתה חושב על זה ?״ שאלתי בחיוך קטן ושילבתי את אצבעותיי אחת בתוך השנייה
״זה ...״ הוא פלט ולרגע נגע בזה והסתכל על האצבע שלו ואז הנהן באיטיות ״יותר מדי פלפל חריף״
העברתי הרבה זמן חול על זה ! תאכל״ קראתי , אני השקעתי , אם הוא יתנגד לאכול את זה אני פשוט י- לפתע הוא לקח ביס ועצם את עיניו כשלעס , חייכתי והמבט שלו היה לא ברור , קדימה תגיד . הוא ירק לצלחת והשתעל פעם אחת והפרצוף שלו מעט אדום
״למה יש קליפות בפנים ?״ שאל , משכתי בכתפיי וסרקתי עם עיניי את החדר
״אמ.. היו חתיכות קטנות חשבתי שזה לא יזיק״ אמרתי והוא לפתע גיחך והניד בראשו
״אז שתדע לפעם הבאה שאסור שיהיו קליפות , אוקיי ?״ שאל , נאנחתי והשפלתי את ראשי
״אוקיי..״ פלטתי בשקט , אני לא מאמין שזה לא ריגש אותו
״ו..זה היה ממש טעים״ הוא לפתע אמר ומיד חייכתי לעברו , כאילו הוא קרא את מחשבותיי
״תודה״ אמרתי והיה לו חיוך קטן . הוא קם מהמיטה וניסיתי לא להביט בגופו העירום שבלט לעיניי , הוא לבש את הבוקסר שלו ולקח את הצלחת והתכוון לצאת לחדר , בלי לומר כלום
״אוקי.. אני פשוט... אחכה פה.״ מלמלתי והוא גיחך לפני שיצא , שיחררתי נשימה וחייכתי , הוא אהב את זה .

נק׳ מבט הארי :

הנחתי את הצלחת בכיור ולפתע עצרתי , קליפות של ביצים על השיש ושתי מכלי התלבינים שפשוט ריקים , הוא שם לי את כל הפלפל שחור שהיה ?! אלוהים אדירים , למה כלכך מבולגן פה ?!
״בוקר טוב חבר״ שמעתי את קריאתו של נייל , הוא פתח את המקרר וזמזם לעצמו מנגינה מטופשת ושמחה
״מה כלכך טוב ? אתה נתת ללואי להכין חביתה ?״ שאלתי והוא חייך והרים את ידיו בכניעה
״הוא רצה לעשות לך הפתעה לבוקר״ אמר , הוא לקח מיץ תפוזים מהמקרר והתקדם לעברי ״נראה שהוא ממש מנסה לרצות אותך״
״אולי..״ מלמלתי ושילבתי ידיים ״טוב , המצב בינינו קצת מתוח ... יש תמיד מתח באווייר , אתה מבין למה אני מתכוון ?״
״לא״ הוא אמר ונעמד מולי במבט סקרן ״מה בדיוק קרה ?״
״אנחנו ... אני חושב שנפרדנו״ אמרתי מגלגל את עיניי , אני נשמע כלכך עלוב , אני לא מאמין שאני מדבר איתו על זה , מרצוני
״הייתם יחד מתישהו ?!״ הוא שאל , הוא צוחק איתי ?! הוא יודע שכן
״ובכן... כן.״ השבתי בשקט בלי ליצור קשר עין
״לא הייתי כלכך בטוח בזה רק רציתי לוודא . אתה ?! אתה היית בזוגיות עם מישהו ?״ שאל וזקף את גבותיו
״נייל כן , אתה רוצה לדבר על זה או לסתום ולהקשיב לי ?״ מעט התפרצתי אך לא הרמתי את קולי
״דבר״ הוא פלט והניח את הקבוק התפוזים בשיש
״ואז שכבנו״ סיפרתי והוא זקף את גבותיו
״אוקיי...״ מלמל
״איפה אנחנו עומדים ?! אני לא מבין במערכות יחסים ! תגיד לי״ ביקשתי ולפתע הוא חייך וטפח על כתפי
״אני שמח שאתה בא לדבר איתי חבר״ הוא אמר ונעמד לידי והמשיך לדבר לפני שנשם עמוק ״זה קורה להמון זוגות שמיד שאחר שהם נפרדים הם פשוט קופצים למיטה ועושים מה שעושים״
״מה זה אומר ? מה עכשיו אני אמור לעשות ?״ שאלתי מבולבל
״זה השלב שאתה אמור לדבר איתו על היחסים ביניכם״ הוא משך בכתפיו ומיד גיחכתי בזלזול וגלגלתי את עיניי
״אתה כלכך בחורה נייל..״ אמרתי והוא חייך וחזר לעמוד מולי , לדבר ? אני לא מדבר , על מה בכלל אדבר ?
״למה נפרדתם בכל אופן ?״ הוא שאל ולבי התכווץ לפתע
״הוא אמר שהוא ... לעזעזל הוא אמר..״ מלמלתי לא יודע איך להגיד את זה בכלל , לעזעזל פשוט אגיד זאת ״שהוא אוהב אותי״
״מה הבעיה ?״ הוא שאל . איך אינו רואה זאת ?!
״זאת בעיה ! זה היה נראה מאחד הרגעים שאני אמור להגיד לו בחזרה אבל פשוט התנפלתי עליו בכעס״ הסברתי והוא זקף את גבותיו בבלבול
״למה ?״ שאל
״אני לא יכול להגיד לו דבר כזה !״ מיד צעקתי , הוא לא יבין אותי
״אתה לא אוהב אותו ?״ שאל ולבי פעם בחוזקה
״תפסיק לדבר כמו בחורה רגשנית״ מיהרתי להגיד ולנתק עמו קשר עין
״הארי זה לגמרי בסדר . אתה לא צריך להגיד לו בחזרה באותו הרגע״ הוא אמר וחייכתי חצי חיוך
״אז יצאתי בסדר ?״ שאלתי והוא הניד בראשו לשלילה
״ממש לא.״ הוא אמר ״הוא חשף בפניך את רגשותיו ואתה פשוט תקפת אותו במילים שלך , הוא כנראה ירגיש פחות בנוח לחשוף בפניך דברים״
״אתה פאקינג פסיכולוג ?! איך אתה יודע את כל זה ?״ התפרצתי והוא הביט בי לבחון אם אני רציני אני מניח
״כי אני בן אדם ! הארי בחייך , זה כלל אנושות מספר אחת , להזדהות עם האחר , זה ברור שמה שאמרתי נכון״ הוא הסביר , משכתי בכתפיי והשפלתי את מבטי
״אולי...״ מלמלתי ״טוב , תודה״ חטפתי את מיץ התפוזים ויצאתי מהמטבח
״הארי !!״ הוא קרא , חייכתי ומיהרתי לחדר ושנכנסתי צחקתי , הסתכלתי על לואי שהביט בי בבלבול ,הבלונדיני האיטי הזה , לא אקשיב למילה שאמר , אני לא מתכוון לדבר עם לואי על זה , המצב בינינו בסדר , לא ? אני לא מתכוון כזוג , המצב בסדר נקודה , אין שום כעס מצידו לפי איך שאני רואה , או שהוא פשוט מסתיר את זה כלכך טוב.