Larry Stylinson - I'm drowning 1

I'm drowning - 87

נק׳ מבט הארי :

דפקתי בדלת האמבטיה שוב ומיד נאנחתי , אני יכול פשוט לפתוח אותה כי ברור לי שהוא לא נעל
״קדימה לו..״ לחשתי בעייפות ודפקתי שוב , אחזתי בידית ופתחתי את הדלת ובצעד נראשון שלי הוא דפק את הדלת חזק כך שחצי מהגוף שלי בפנים וחצי לא , אני נמחץ כנגד הדלת אך זה לא כואב כי הוא לא מספיק חזק
״אתה תחצה את הגוף שלי לשניים״ אמרתי והוא לא הביט בי , הוא רק דחף את הדלת בכעס ״כל המקום יהיה דם ואני ימות״ אמרתי והוא מיד עזב את הדלת והסתובב , הולך שתי צעדים ומיד מסתובב חזרה ומביט בעיניי , גורם ללבי לפעום בחוזקה
״אתה מעורבל הארולד !!״ הוא צווח וצעד לעברי , הוא לא הדבר הכי חמוד שקיים ? הוא כה קטן והעיניים הכחולות הללו ... המבט התמים- ״ותפסיק להביט בי כמו דג !״
״אני מבין שאתה כועס״ אמרתי והוא רק שילב את ידיו והביט בי בכעס
״מאוד כועס״ הוא לחש והנהנתי בחצי חיוך , מתכווון ללטף את הלחי שלו על מנת לגרום לו להירגע אך הוא התרחק
אני מבין..״ מלמלתי
״אסור לה לחזור לאוקיינוס לאחר שהייתה פה , שהייתה עם בן אנוש. הם יחפשו אחריה...״
הוא מלמל בחשש והעביר את היד שלו בשיערו , הוא ממש דואג לה . גם אני דואג אבל אני לא מרחיק לכת , הוא תמיד בורח לאוקיינוס וחוזר בסדר גמור ״אני חוזר לאוקיינוס״ הוא אמר ומיד גלגלתי את עיניי בחיוך
״ברור , אחרי כל דבר קטן פשוט תחזור לשם , נכון ?״ שאלתי והוא הסתכל עליי , גבותיו מקומטות בכעס ״אוקיי לואי , אלך להחזיר אותה״
״אתה לא יכול ! מסוכן שם ! ועוד עכשיו-״
״השעה עשר בלילה , אין אף אחד שנמצא שם״ אמרתי , הוא צמצם את עיניו והביט לאוויר
״מה זה שעה ?! פשוט לך אליה מעורבל !״ הוא צעק וזה משום מה גרם לי לחייך
״אני הולך״ הרמתי את ידיי בכניעה והוא פשוט שילב ידיים , שיחררתי נשימה והתכוונתי לצאת אך הוא אחז ביד שלי ויצא אחריי
״אני רק... רק יעמוד ליד הבית בשביל לראות שהכל בסדר״ הוא מלמל , גיחכתי וירדנו במדרגות
״אתה מפחד להתקרב למים ?״ שאלתי והוא הסתכל עליי ומיד הסיט את מבטו
״לא... אולי... קצת״ הוא אמר, חייכתי ואחזתי בגופו קרוב לשלי , פתחתי את הדלת ויצאנו , הוא נעצר והביט בעיניי , נראה פוחד וחושש ״אחכה פה... מהר״
״אל תדאג״ אמרתי ונישקתי את שפתיו , חש את לבי פועם בחוזקה אך מיד הלכתי עוזב אותו והולך לעבר הים , הבטתי לאחור והוא עמד והסתכל עליי , הוא נראה מלא דאגות . חייכתי לעברו ולפתע נתקלתי במשהו ומיד הסתכלתי , עמוד , מי לעזעזל שם את החרא הזה פה ?!
״הארולד מעורבל , תביט לאן אתה הולך !״ הוא קרא וצחק , חייכתי והלכתי קדימה , לוקח נשימה ומביט לים , קדימה הארי , פשוט תחזיר את נוי הבית כי נמאס מכל הדרמות האלה. הלכתי על המזח והרוח העיפה את שיערי , הגלים עשו רעש שחזר על עצמו , אבל חוץ מזה היה שקט פה
״נוי ?״ לחשתי ונעצרתי בקצה המזח , מעט חושש שאיזה בתולת ים אחרת תבוא ותטביע אותי , אבל בשבילה זה מסוכן יותר אני מניח ״קדימה ילדונת , איפה את לכל הרוחות ?״ לחשתי , התכופפתי וראיתי במזח לצידי את המגבת שאיתה יצאה מהבית , היא ללא ספק נכנסה למים . אני רק מקווה שהיא לא הספיקה לשחות רחוק מדי ״אני מצטער שהייתי אידיוט... דג זהב״
״הכל באשמתך אדוארד !״ היא צעקה וקפצתי מבהלה , כמעט נפלתי למים ולבי נחת , היא יצאה מהמים ממש מולי ולעזעזל לא צפיתי את זה , ועוד היא צועקת לאחר השקט הזה . אם הייתי חוטף התקף לב עכשיו- ״הוא הסתכל עליי כאילו... כאילו אני מוזרה״ עיניה בהקו והיא שילבה ידיים על המזח , היא צריכה להבין שבשביל בני אדם אין דבר כזה בתולי ים . זה רק אריאל קיימת בספרי הילדים המטופשים , וגם היא מצויירת ״הוא בטח שונא אותי״
״איך אפשר לשנוא אותך ?!״ מיד שאלתי והיא הסתכלה עליי בעיניה הגדולות ״הביטי בך , יש אצלך כל מה שכולן היו מאחלות לעצמן״ אמרתי והיא זקפה את גבותיה באיטיות , קדימה הארי... תתחבר לצד הנחמד שלך , יש בך את זה ״את מצחיקה ומעט חוצפנית , את אוהבת לעשות שטויות ואת אוהבת להרגיש חופשייה , את... את מי שאת . וזה הדבר הכי מדהים שיכול להיות אצל בן אדם כי אצלנו , ביבשה , כולם מעמידים פנים כל הזמן״
״קודם כל אני לא בן אדם״ היא אמרה באצבע נוזפת ופניה מיד נפלו ״אני מפלצת..״
״נוי בחייך !״ צעקתי ״בגלל ליאם האידיוט הזה את פשוט תתנהגי בטיפשות כזו ?!״
״אבל היה אכפת לי ממנו ! איך אוכל להיות אני אם מי שאני רוצה שיאהב אותי הוא לא אוהב את האני האמיתי ?!״ היא צעקה והביטה בי בעיניים בוהקות ומיד נשכה את שפתיה , התיישבתי ושיחררתי אנחה
״תני לי להסביר לך משהו...״ אמרתי וקירבתי את ברכיי לחזה שלי והיקפתי אותם עם ידיי ״אני הכרתי את לואי כבתול ים.. האידיוט הזה הטביע אותי״ סיפרתי והיא צחקה ״בכל אופן מה שאני אומר זה שליאם הכיר אותך עם זוג רגליים . אם אני הייתי מכיר את לואי עם זוג הרגליים שלו ואז הייתי רואה זנב הייתי מתחרפן , פה זה לא דבר רגיל , תני לליאם האידיוט הזה זמן ואם לא אני בטוח שתכירי מישהו אחר , מגיע לך להיות מאושרת״
״אבל היה בינינו חיבור , אני- אני תמיד הייתי לבד . בים הייתי לבד ולפעמים אפילו איחלתי לעצמי שאהיה כמו לואי , למרות שהוא פחד מזאין בכל זאת הוא לא שחה לבדו ואני כן . הדבר הכי נורא זה הבדידות ועד שפגשתי את ליאם הרגשתי שיש מישהו שאני יכולה באמת לסמוך עליו . כי בשבועת הים אדוארד נמאס לי מלשחות לבד.. אני לא מסוגלת יותר״ היא אמרה לפני שפלטה יבבה והשעינה את ראשה כנגד המזח
״את לא לבד״ מיד אמרתי , אני נשמע יותר ויותר כמו לואי , לעזעזל
״הוא לא אוהב אותי בגלל מי שאני באמת״ היא בכתה . למה היא בוכה ? אני לא טוב בלנחם
״לאהוב מישהו זה לאהוב בו את הצדים הרעים וגם את הטובים , להבין אותו ולהקשיב לו , להיות שם בשבילו מתי שצריך.. לעולם לא להסתיר בפניו מי אתה .״ אמרתי והיא הרימה את פניה והביטה בי , מחיתי את הדמעה שלה וחייכתי חיוך קטן ״את מדהימה נוי , אני בטוח שליאם האידיוט רק צריך זמן להבין מה קרה ... ו-ואני מצטער אני מניח , לא ידעתי שזה כלכך חשוב לך . לא היית צריכה להקשיב לי״
״כמובן שאני צריכה להקשיב לך אדוארד . לא רציתי לגרום לך להיות מאוכזב , אני רק רציתי שתקבל את זה שאני רוצה להיות עם ליאם״ היא אמרה ומיד חייכתי , אני שמח שהיא כיבדה את הבקשה שלי
״בכל אופן זה לא שיצאתם״ אמרתי בחצי חיוך והיא הביטה בי בכעס , הו ... הייתי בטוח שהם רק מבלים יחד ״זה לא שהתנשקתם״ אמרתי אך היא הידקה את שפתיה והביטה לים בחיוך , מיד עיניי נקרעו לרווחה ״את נישקת אותו ?!״ צעקתי .
״אדוארד תצוף״ היא אמרה וידיה היו באוויר ״זו רק נשיקה , נשיקה אחת . אתה ולואי עשיתם יחסים פעם אחת ואני לא נוזפת״
״מיליון ואחד פעם אבל מי סופר ?״ חייכתי והיא מיד עשתה מבט נגעל ואני צחקתי
״לואי השקרן הזה״ היא מלמלה וחייכתי לעברה
״קדימה , תצאי ונלך הבית ?״ שאלתי והיא הנהנה ועם ידיה היא עלתה למזח וזחלה קדימה , הזנב שלה היה נראה כה .. לעזעזל אמיתי , כי זה אמיתי ״מה אם אחתוך את הזנב שלך לחצי ?״ שאלתי בסקרנות
״למה שתעשה את זה למען סרטני הים ?!״ היא נלחצה ונשענה אחורה
״זה לא מסקרן אותך אם זה יצמח חזרה ?״ שאלתי בזמן שקמתי והיא פשוט חייכה אך נראתה מפוחדת
״בני האנוש כה משוגעים״ היא לחשה לעברי ואז לקחה את המגבת וזקפה את גבותיה לעברי ״תסתובב״ היא ביקשה ומיד הסתובבתי , הסתכלתי לעבר הבית וחייכתי כשראיתי את הצל של לואי שם , הוא נופף ומיד הרמתי את היד גם ״אלך לישון ואשכח מליאם...״
״כן״ אמרתי , היא באמת חושבת עליו כלכך הרבה ? ליאם לא אחד שמתחבר רק לבחורה אחת , אני לא מתכוון לתת לו לשבור את לבה
״חוץ מזה אני רציתי להודות לך״ היא אמרה ונעמדה מולי , עטופה במגבת כמו שמלה מסביב גופה
״על מה לעזעזל ?״ שאלתי בבלבול אך היא רק חייכה
״על הכל . חוץ מזה הייתי מתחת למזח המון זמן עד שבאת !״ היא אמרה באצבע נוזפת ומיד צחקה ואז חיבקה אותי , חיבוק ? היא כלכך רגשנית
״כן.. זה בסדר...״ לחשתי טופח על גבה והיא התרחקה וחייכה לעברי
״לואי בר מזל שמצא בן אנוש מעורבל כמוך״ היא אמרה ופשוט חייכתי , אני בר מזל שמצאתי דג כמוהו
״כן ... ובכן כבוד לי הוא להיקרא ׳מעורבל׳״ מלמלתי והחלנו ללכת , היא צחקה ולפתע דחפה אותי וגרמה לי ליפול למים , מיד יצאתי עם ראשי והבטתי בה
״נוי ! מה לעזעזל את עושה ?!״ צעקתי, היא התחרפנה ?! חשבתי שהכל בסדר אחרי השיחה הקצרצרה הזו !
״אני מצטערת אדוארד אבל הכל באשמתך ! זה העונש שלך !״ היא צעקה ואני מיד גלגלתי את עיניי ושחיתי לעבר המזח
״זה ממש בוגר״ אמרתי ועליתי על המזח שומע את המים שנוטפים מבגדיי , אחזתי בזרועותייה מאחור גבה והיא מיד צרחה
״אולי גם את רוצה להיכנס למים ?״ שאלתי
״לא לא ! אל תהיה מעורבל תעזוב אותי !!״ היא צעקה ואני רק חייכתי
״תבקשי סליחה״ אמרתי
״אוקיי סליחה !!״ היא קראה ומיד עזבתי את ידיה הקטנות והיא הביטה בי בכעס ״בשם הקונכיות , אני אטביע אותך !״ צעקה ומשום מה הבטתי בה בלי לומר דבר משום שנזכרתי בזאת מהים ... מאתמול שהיפנטה אותי איכשהו ... ונוי יכולה לעשות זאת . לא... היא לא תעשה את זה בכל אופן
״את ילדה מאוד חצופה״ אמרתי והיא נאנחה בכעס
״אני לא ילדה״ היא אמרה והחלה ללכת לעבר הבית
״ליאם לא אוהב ילדות״ אמרתי והיא מיד הסתובבה ונראתה כועסת
״אדוארד ! בבקשה ממך !״ היא צעקה ואז נאנחה והמשיכה ללכת
״אוקיי , הבנתי , אני מעצבן מדי״ מלמלתי מגלגל את עיניי , לואי רץ לעברנו ומיד חייכתי אליו , הוא פרס את זרועותיו אבל כשגם אני הייתי מוכן לחבק אותו הוא חיבק את נוי , מה... אוקיי , אני פשוט אמתין
״אני כלכך דאגתי לך !״ הוא קרא והיא חיבקה אותו חזרה
״הכל בסדר אני רק הייתי צריכה לבלוע מעט מים״ היא אמרה ומיד צמצמתי את גבותיי , זה כמו להגיד לנשום אוויר ? כי אני לא מבין
״קדימה שתיכם מיד לבית״ אמרתי ונעמדתי בין שתיהם , מניח את הזרוע שלי מסביב כתפיהם ואוחז בהם קרוב אליי בזמן שהלכנו לעבר הבית אך לואי מיד נרתע והעיף את המים ממנו בעזרת ידיו, שכחתי שאני רטוב
״הייתי בטוח שכריש יטרוף אותך !״ לואי אמר לנוי
״קונכייה סגולה לא תצליח לפגוע בי״ היא אמרה ומיד הוא צחק , אני מניח שזו בדיחה . נכנסנו לבית , הם חייכו אליי אותו חיוך קטן ומתוק
״תודה אדוארד״ נוי אמרה וחיבקה אותי ״אתה דג זהב אבל בן אנוש טוב״ היא אמרה ואז הסתכלה עליי בחיוך וחייכה גם ללואי ״ליל מנוחה״
״ליל מנוחה״ לואי השיב והיא עלתה במדרגות , צעדתי לעברו באיטיות ואחזתי באגנו והוא פשוט חייך והניח את ידיו כנגד החזה שלי ותוך כדי הרגשתי כאילו המים שעל בגדיי נעלמים , ידעתי שהוא אחראי לכך
״ואתה חשבת שאני פשוט אשאיר אותה שם״ מלמלתי והסטתי את שיערו שהיה על המצח
״ובכן הארולד אתה הרשמת אותי״ הוא לחש בחיוך יפהיפה ומהפנט ... רק רציתי להביט בו כך כל היום כי הוא כה יפה
״עכשיו נשק אותי״ לחשתי והרמתי את הסנטר שלו עם אצבעותיי והוא עמד על קצות אצבעותיו , כששפתיו היו כנגד שלי הרגשתי את בטני מתהפכת והקרקע מתחתיי שמטה , לבי פעם בחוזקה ודמי בער בעורקיי . כשהוא פתח מעט את פיו הכנסתי את הלשון שלי וחשתי את הטעם הממכר שלו שרק רציתי ממנו יותר , פאק . הקרבתי את אגנו אליי באיטיות והרגשתי את החיוך שלו כנגד שפתיי , נשימותיי על שלו ואני שוב מרגיש שאיבדתי את עצמי
״קדימה הארולד... נעלה לישון..״ הוא לחש ונישק נשיקה אחרונה לשפתיי לפני שהלך לעבר המדרגות ואני מיד הלכתי בעקבותיו
״אם זה קוד ליחסים אז אני בהחלט-״
״בשם אלת הים , פשוט תירגע הארולד״ הוא קטע אותי ואני צחקתי ועלינו במדרגות ״זה היה יום ארוך עבור כולנו...״ לחש.
״כן״ היה לי חצי חיוך , הוא נכנס לחדר ואני בעקבותיו , מיד הורדתי את החולצה שלי וזרקתי לעבר הכיסא מחשב , לואי בהה בי וכלכך אהבתי שהעיניים שלו היו עליי כך
״מה ?״ הוא שאל מובך ומיד השפיל את מבטו וזה גרם לי לגחך
״תנקה את הריר שנוזל לך״ אמרתי בציניות והוא מיד גלגל את עיניו
״תשתוק הארולד..״ הוא לחש , פתחתי את כפתורי הג׳ינס והורדתי אותו , אני אוהב לישון רק עם בוקסר ללא בגד נוסף .
״התמונות אצלך ?״ שאלתי והוא הנהן והכניס את היד שלו לכיס ואז הושיט לי את התמונות שמעט התקמטו , יש כל תמונה פעמיים... אלו תמונות כה יפות . חייכתי ולבי הלם בחוזקה , אני באמת חשבתי דבר כזה על מספר תמונות ? הלכתי לעבר המחשב ותליתי את זה ליד התמונות הישנות שלי שם והוספתי גם את התמונות הישנות שלנו יחד
״הו... זה נחמד .״ לפתע לואי לחש והבחנתי בו עומד לידי ומחייך לעבר התמונות , ליטפתי את שיערו ונישקתי את ראשו לפני שאחזתי בגופו קרוב אל שלי
״כן.. אלה הזכרונות שלנו , לא ?״ קרצתי והוא צחקק
״במובן כלשהו כנראה שכן״ הוא אמר והלכנו לעבר המיטה , התרסקתי עליה ועצמתי את עיניי אך הייתי חייב לפתוח בשביל להביט בו לפני שאלך לישון , חייכתי לעברו
״לילה טוב..״ לחשתי והוא חייך חזרה והתקרב לגופי ובמיידית כרכתי את זרועותיי מסביב גופו
״ליל מנוחה הארולד״ הוא לחש כנגד עורי , עצמתי את עיניי , לא מקווה לשום דבר חוץ מלהירדם כך בכל יום.