הלכתי לבר.
"אני רוצה כוס של המה שמו הזה שלכם" אמרתי.
מרקו התפרץ לשם בעצבים "שלא תעז לתת לה משהו" הזהיר את הברמן.
"אוקיי תיקח שליטה, למה לא?" התבכיינתי עם חיוך.
שניה אחרי זה צחקתי.
"את צריכה ללכת מפה" אמר והרים אותי.
גיחכתי "יש!! לונה פארק!!" לא מתנגדת בכלל.
הוא עצר כשהבין שלא התנגדתי.
"המתקן נטקע. הייייי מציל אנחנו תקועים פההה" צעקתי.
"לעזאזל עם הקול שלך אישה" אמר והוריד אותי.
"את נשארת פה. אבל רק בגלל שאני שומר עליך שלא תעשי דברים מפגרים" שילב את ידיו.
"בסדר אבא" אמרתי והלכתי לספה כלשהי כשמרקו מאחוריי.
ישבתי והתחלתי לבכות.
מה יש לי?
"למה את בוכה?" שאל אותי מרקו.
"מישהו בטח מת עכשיו אתה קולט?" אמרתי בדמעות.
בדרך כלל אני לא רגשנית ממש אבל למה אני ככה?
"ומישהו עכשיו נולד" אמר וחיבק אותי.
הנהנתי והתחלתי לצחוק.
הוא עזב אותי מיידית.
טוב אני לא מאשימה אותו. אני מוזרה.
זזתי בספה. לא נוח לי.
איכשהו תמיד לא נוח לי.
שכבתי על הגב עם הראש על רגלו הקרובה של מרקו.
הוא הרים גבה. "מה את עושה?" שאל.
לא עניתי ובמקום אמרתי משהו אחר "איפה הכוכבים?" הצבעתי לתקרה.
באמת שנשמעתי כמו ילדה קטנה.
"את במקום סגור" אמר באדישות. מלטף את פניי.
כמה שהוא חתיך מלמטה.
התחלתי לזמזם שיר שנתקע לי בראש.
קמתי ולקחתי את בקבוק הערק. בלי כוס, פשוט
שתיתי מהבקבוק.
הוא חטף לי את הבקבוק באמצע השלוק ככה שנשפך עליי מהערק.
צחקתי.
למה אני צוחקת מכל דבר?????????
"את סיימת להיום" אמר.
נגעתי בחולצתו.
הוא לא לבש חליפה היום.
הוא גלגל עיניים.
"טוב בואי" אמר לפתע מיואש.
הסתובבתי ככה שביטני הייתה על הספה והרמתי את פניי. "מה לאן?" שאלתי אך לא קיבלתי תשובה.
התיישבתי והוא קם. "בואי" אמר.
התעלמתי ממנו.
הוא נאנח והרים אותי בין ידיו כך שראשי נשען על חזהו.
המשכתי לגעת בחולצתו הצמודה שמבליטה לו את הקוביות.
הוא פתח את הדלת.
מה זה לאן לקח אותי?
YOU ARE READING
עושה כרצונו
Romanceהוא התקדם באיטיות "מה אמרת הרגע?" קולו נהפך מאיים כמו הוא עצמו. "אמרתי, לך לעזאזל" אמרתי ביתר ביטחון כי רגע אחרי זה הייתי צמודה לקיר. חזהו מוצמד לשלי וידיו על מותניי. הרגשתי את נשימתו הולכת איטית וכבדה על שפתיי כמו שתמיד קורה כשהוא עצבני. הוא הב...
