עושה כרצונו

פרק 37

התעוררתי וראיתי את חזהו החשוף של לוקאס. אני זוכרת כל מה שהיה אתמול. אולי הייתי שיכורה אבל אני חושבת לתת לו צ'אנס. חשבתי על זה, אם למרקו באמת היה אכפת ממני הוא לא היה הולך מבלי להגיד לי. הוא לא היה פותח את השיחה הזאת חסרת חלקים שגורמים לי לבילבול.

אני לא יודעת מה לעשות.. מצד אחד אני מרגישה משהו למרקו אבל לבן אדם כזה אני לא יכולה להיות מחוייבת.

מצד שני לוקאס... הוא נחמד והכל והוא ממש חמוד.

"בוקר טוב יפה" שמעתי מאחורי אוזני קול צרוד של בוקר.

"מה השעה?" אמרתי בישנוניות.
"1 וחצי בצהריים קמתי לפני שעה לא רציתי להפריע לך לישון"

שיט שיט שיטטטט
מרקו אמור לבואאאא

"פאק'' מלמלתי וקמתי מהמיטה משתחררת מידיו של לוק.

"מה קרה?" הוא שאל בבילבול.

"אני לא אמורה להיות פה עכשיו"
פתחתי את הטלפון רואה 13 שיחות שלא נענו ממרקו ו21 הודעות ממנו.

הכנסתי את הטלפון לתיק הקטן לקחתי את הנעליים ביד ואת הבגדים ביד השניה ופתחתי את הדלת.

"רגע לא אמרת לי מה המספר שלך" הוא קם והתקדם אחריי.

"אני בקומה 8 חדר 1982 תבלה" אמרתי ויצאתי.

נכנסתי לחדרי, רואה את הכל מבולגן ואת מרקו יושב עם עם ידיו מושכות את שיערו בכוח כשהוא מביט ברצפה.

ברגע שהוא שמע את רעש הדלת הוא צעק וכוון את אקדחו לכיווני "אמרתי לכם לא להפריע לי נכון?"

מיד נצמדתי לקיר ושמטתי את בגדיי ונעליי לרצפה בניסיון להתחמק ממנו.

הוא הסתכל עליי ואז צחק צחוק מריר "את משוגעת על כל הראש"

מי שמדבר.

הוא התקרב אליי ותפס את ידי מעל לראשי.

"את לא עושה דברים כאלה את שומעת?" ספק צעק ספק לחש באוזני.

הוא התרחק מפניי ובחן את לבושי.
רק עכשיו קלטתי מה לבשתי.
החולצה והבוקסר של לוקאס עדיין היו עליי.

"פאק לא את לא-" הוא קטע את עצמו והטיח את אגרופו בקיר.

לא שכבתי איתו ואני צריכה שיידע את זה לפני שיפצע את עצמו.

"מרקו תרגע לא ע-"

"אה אז אני צריך להרגע בזמן שאת הולכת ומזדיינת עם גברים אחרים?" הוא צחק צחוק ללא שמץ של הומור שהפחיד אותי ממש.

הוא חיזק את אחיזתו בידי.
טוב זה הולך להשאיר סימן.

נשימותיי רעדו, אולי זאת הייתה טעות?

מצד אחד, לא הייתי צריכה ללכת לישון עם מישהו כמעט זר.. מצד שני, לסמוך על מרקו זה לא אופציה... אני לא יכולה לסגור את עצמי בחדר רק בגלל שהיה לי משהו איתו..